הרשת הלאומית האמריקאית המקיפה לסרטן NCCNי(National Comprehensive Cancer Network) עדכנה את הקווים המנחים הקליניים בנושא סרטן המעי הגס והחלחולת וכללה לראשונה את ה-ctDNAי(circulating tumor DNA) כגורם סיכון גבוה להישנות המחלה בשלב האדג'ובנטי. כך פורסם באתר One Live.
עוד בעניין דומה
ctDNA הוא DNA מקוטע ממקור גידול שמופיע בדם ואינו כרוך בתאים. כיון ש-ctDNA יכול לשקף את הגנום השלם של הגידול הסרטני, הוא זוכה להתעניינות בשל השימושיות הפוטנציאלית שלו, באופן שדגימות דם הנלקחות בנקודות זמן שונות יכולות לשמש לניטור ההתפתחות או הנסיגה של התהליך הסרטני לאורך הטיפול האנטי-סרטני. יש המכנים דגימות דם אלו כ-liquid biopsies.
מקורו הישיר של ctDNA הוא מהגידול עצמו או מתאי הגידול הנושרים לצירקולציה, שהם בדרך כלל תאים סרטניים חיים שנפלטו/ נשרו מהגידול הראשוני ומוצאים דרכם לזרם הדם או למערכת הלימפטית.
העדכון פורסם בקווים המנחים הקליניים של ה-NCCN לסרטן המעי הגס והחלחולת ובקווים המנחים לסרטן מסוג תאי מרקל (Merkel Cell Carcinoma - MCC) בהתבסס על מחקר שפורסם אשתקד ב-Journal of Clinical Oncology.
על פי העדכון, ל-ctDNA יש ערך פרוגנוסטי בטיפול האדג'ובנטי בחולים. זוהי הפעם הראשונה שהוועדה מכירה רשמית ב-ctDNA כסמן פרוגנוסטי. עם זאת, הקווים המנחים שומרים על זהירות לגבי השימוש ב-ctDNA למעקב, ומדגישים כי אין כרגע מספיק ראיות להמליץ על שימוש שגרתי בבדיקות אלו מחוץ למסגרת של מחקרים קליניים.
לגבי סרטן מסוג מרקל, הקווים המנחים המעודכנים קובעים כי ניתן להשתמש ב-ctDNA להערכת עומס המחלה הן במקרים של מחלה וירוס-חיובית והן במקרים של מחלה וירוס-שלילית. הבדיקה בדרך כלל הופכת לחיובית לפני או בזמן הישנות קלינית של המחלה, ובמסגרת מעקב היא מבוצעת בדרך כלל מדי שלושה חודשים.
במסגרת המחקר שתמך בהמלצות אלו נאספו דגימות פלזמה ונתונים קליניים ודימותיים של יותר מ-300 מטופלים במחקר רב מרכזי תצפיתי. המטופלים חולקו לקבוצת גילוי וקבוצת אימות. הבדיקה נערכה באמצעות בדיקת ctDNA מותאמת גידול.
תוצאות המחקר הראו יכולת גבוהה בזיהוי המחלה, עם רגישות של כ-95% בזמן הרישום למחקר. בנוסף, נמצא כי מטופלים שהיו חיוביים באופן מתמשך לבדיקה היו בסיכון גבוה פי 20 להישנות המחלה.