במערך הכאב במרכז הרפואי שיבא הושתל לאחרונה במטופל קוצב עצבי חדשני שנועד לטפל במקרים עמידים במיוחד של כאב עצבי כרוני. הקוצב כולל טכנולוגיה מתקדמת המבוססת על מנגנון "לולאה סגורה" (Closed Loop) - והוא הושתל במטופל שמיצה את כל הטיפולים התרופתיים והפולשניים ועדיין התקשה מאוד בהליכה ובביצוע פעולות יומיומיות כמו להתכופף, לשרוך נעליים, לעמוד זמן ממושך ועוד.
עוד בעניין דומה
ד״ר רות גור, מנהלת המרכז לטיפול נוירוכירורגי בכאב ב"שיבא", שהשתילה השבוע ולראשונה בישראל את הקוצב החדשני, מסבירה: "כאשר מגיע מטופל עם כאב כרוני, תמיד נעשה ניסיון לברר את מקור הכאב, ואם המקור פעיל וניתן לריפוי, העדיפות היא לרפא אותו ואז הכאב צפוי להפסיק. אולם, מה עושים כאשר הגוף כבר התרפא והכאב ממשיך? ברירת המחדל הראשונה היא לנסות לשלוט תרופתית בכאב – ולרוב, קו פעולה זה מצליח. לעתים הטיפול העדיף הינו טיפול פולשני ממוקד בהזרקות או בגלי רדיו או הקפאת עצבים. אולם, כאשר גם טיפולים אלה נכשלים או אפילו ניסיון תיקון ניתוחי נכשל – המטופל עומד בפני שוקת שבורה של סבל מכאבים כרוניים כל החיים.
ד"ר רות גור. צילום: אלון וגנפלד
"במקרים אלה משתמשים לפעמים בקוצבים שדרתיים שמושתלים בתוך הגוף, האלקטרודות שלהם מגיעות לחוט השדרה על מנת להשתלט על האות החשמלי בחוט ולפוגג את אותות הכאב. אלה הם מכשירים חשמליים המכילים סוללה (לרוב נטענת) ומכשור חכם שיודע לווסת את הפעילות החשמלית בחוט השדרה כך שחוט השדרה לא יעביר את מידע הכאב למוח והמטופל יחוש הקלה. המערכת כולה מושתלת בתוך הגוף כאשר הקוצב הוא תת-עורי והאלקטרודות נמצאות בתוך עמוד השדרה".
עד כה, לדברי גור, מגוון הקוצבים המשמשים לשליטה בכאב עצבי כרוני היו קוצבים שניתן לתכנת אותם באופן אלחוטי מבחוץ, אולם תכנית הפעולה שלהם היתה מתוכנתת מראש. המטופל קיבל לידיו שלט ומטען, ובעזרת השלט הוא היה יכול לכבות ולהדליק את הקוצב, לדלג בין תכניות שונות (למשל לאזורים שונים או פעילויות שונות) ולהחליש או להגביר את הגירוי. כלומר, המטופל היה אמור להיות ה"חיישן" של עצמו – לדעת לנבא את עוצמת הכאב ולהתאים את העוצמה של הגירוי לכאב בכל מצב.
הקוצב החדש משלב טכנולוגיות של בינה מלאכותית להתאמה אישית של הטיפול לכל מטופל ומטופל. ד"ר גור מסבירה כי ״הוא מכיל חיישנים שדוגמים את הפעילות החשמלית בחוט השדרה 50 פעמים בשנייה וה׳מוח׳ של הקוצב מנתח את המידע שמגיע מהחיישנים ומתאים את פעילות הקוצב באופן אוטומטי לנדרש. הקוצב מצויד בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לו לפעול בצורה מדויקת ויעילה יותר לעומת הדגמים הישנים״.
הקומפקטיות והתאימות הביולוגית של הקוצב מקטינות את הסיכון לסיבוכים ולדחייה. צילום: דוברות "שיבא"
תהליך ההשתלה של הקוצב החדש אינו שונה מהקוצבים הקודמים. ההשתלה מתבצעת בשני שלבים – בשלב הראשון מושתלת אלקטרודה למשך שבוע כאשר הקוצב נותר מחוץ לגוף החולה – על מנת להתנסות בגירוי ולהבין האם ניתן לשלוט בכאבים באמצעות טכנולוגיה זו. לאחר שבוע האלקטרודה נשלפת ומבוצעת הערכה של השיפור במצב. כחודש לאחר מכן תבוצע השתלה קבועה, במהלכה יושתלו שוב אלקטרודות בעמוד השדרה של המטופל והפעם יושתל גם הקוצב בתוך הגוף.
הפרוצדורה מבוצעת בהרדמה מקומית עם טשטוש קל כיוון שיש צורך בשיתוף פעולה של המטופל במהלך ההשתלה. לאחר מיקום האלקטרודה, המערכת מופעלת ובעזרת משוב מהמטופל מבוצע קיבוע האלקטרודות למיקום האופטימלי. לאחר מכן הקוצב מחובר לאלקטרודות ומושתל מתחת לעור המותן. הפרוצדורה נמשכת בדרך כלל כשעה עד שעתיים, והמטופל משוחרר לביתו לאחר תקופת התאוששות קצרה.
הקוצב מיועד כאמור למטופלים הסובלים מכאב עצבי כרוני שמיצו את הטיפולים השמרניים, ללא הקלה בכאבים. הוא מתאים במיוחד לאנשים שאופי הכאב שלהם משתנה לעתים קרובות, מה שמצריך התאמה דינמית של הטיפול.
לקוצב מספר יתרונות ברורים: בזכות החיישנים המתקדמים והטכנולוגיות המשולבות, הוא מבטיח ויסות מדויק ויעיל של עוצמת הגירוי להורדה מקסימלית של עוצמת הכאב. הסוללה העמידה מאפשרת לו לפעול לאורך שנים רבות, מה שמקטין את הצורך בהחלפות תכופות. קיבולת הסוללה מאפשרת הטענה כפעם בשבועיים במשך 40 דקות בלבד. כמו כן, הקומפקטיות והתאימות הביולוגית של הקוצב מקטינות את הסיכון לסיבוכים ולדחייה. הקוצב עמיד ל-MRI עד 3 טסלה ומאפשר סריקות גם במנח שכיבה על הבטן (למשל MRI שדיים) ובנוסף הוא משלב פונקציות של בינה מלאכותית שמתאימות את אופי הקיצוב בהתאמה אישית לכל מטופל ומטופל.
ד"ר גור מסכמת כי מיד לאחר השתלת הקוצב מתוצרת מדטרוניק המטופל הלך בחופשיות, ללא עזרה, התלבש בכוחות עצמו ושרך את נעליו לבדו, דבר שלא עשה כבר שנים. בביקורת שנערכה מספר ימים לאחר מכן הוא דיווח כי שילש את מרחק ההליכה שלו, ישן טוב וללא כאבים בלילה והפסיק ליטול תרופות נגד כאבים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
