במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו את היעילות והבטיחות של אלנדרונט בשימור או הגדלת מסת העצם במבוגרים עם מחלת תאי חרמש (SCD) הסובלים גם מאוסטאופורוזיס. החוקרים ציינו את השכיחות הגבוהה של צפיפות מינרלים נמוכה בעצם (BMD) באוכלוסייה זו והטיל ספק בבטיחותם של ביספוספונטים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 64 מבוגרים שטופלו במרכז בודד בברזיל במשך עשור (2009-2019). כל המשתתפים אובחנו עם מחלת תאי חרמש ואוסטאופורזיס, מתוכם 69% נשים ו-73% עם הגנוטיפ HbSS, עם גיל ממוצע של 42.4 ± 10.9 שנים. משתתפים אלו טופלו באלנדרונט וצפיפות המינרלים בעצם שלהם נמדדה בעמוד השדרה המותני, צוואר הירך ובכל הירך באמצעות בדיקת DXA. החוקרים ניתחו שינויים בצפיפות המינרלים בעצם לפי משך הטיפול באלנדרונט (חודשים), מרובדים לפי מין, אתר השלד וגנוטיפ מחלת תאי החרמש.
מתוצאות המחקר עולה כי שצפיפות המינרלים הממוצעת בעמוד השדרה המותני השתנתה באופן מובהק ב-0.0357 גרם/סמ"ק (p = 0.028) עבור מטופלים עם אלנדרונט במשך יותר מחמש שנים. לנשים היתה צפיפות מינרלים בעצם נמוכה יותר באופן מובהק בצוואר הירך (0.72 לעומת 0.85, p < 0.001) ובכל הירך (0.79 לעומת 0.88, p = 0.009) בהשוואה לגברים, אך ההבדלים בשינויי צפיפות המינרלים בעצם בין המינים לא היו מובהקים. חציון משך הטיפול היה 48 חודשים עם טווח בין-רבעוני של 29 עד 73 חודשים. תופעות הלוואי היו קלות, חלפו מעצמן, והשפיעו על 4 מבוגרים (6.3%), כאשר מטופל אחד, גבר בן 37, פיתח שבר דיאפיזה לא טיפוסית של הירך לאחר 4 שנות טיפול.
החוקרים סיכמו כי טיפול באלנדרונט עד 48 חודשים במבוגרים עם מחלת תאי חרמש ואוסטיאופורוזיס שומר בדרך כלל על יציבות צפיפות המינרלים של עמוד השדרה המותני עבור אלה שטופלו פחות מחמש שנים ומשפר אותה באופן מובהק עבור אלה שטופלו זמן רב יותר. נראה שהאלנדרונט נסבל היטב, אם כי מעקב אחר תופעות לוואי נדירות אך חמורות כמו שברים לא טיפוסיים בירך הוא חיוני.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
