במחקר עוקבה, החוקרים בחנו את ההשפעות של טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה לעומת מינון נמוך על הסיכון לגלאוקומה לאחר ניתוח קטרקט בילדים. המחקר נועד לתת מענה לצורך המכריע במניעת דלקת לאחר ניתוח תוך הפחתת סיכונים כמו גלאוקומה משנית ודיכוי ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 267 ילדים (388 עיניים), מתוכם 95 ילדים (133 עיניים) קיבלו טיפול במינון גבוה עם זמן מעקב חציוני של 89 חודשים (57.2-107.4) ו-173 ילדים (255 עיניים) שקיבלו טיפול במינון נמוך עם זמן מעקב חציוני של 40.5 חודשים (22.9-60.4). המחקר התקיים בדנמרק ונמשך מה-1 בינואר, 2010, עד 31 בדצמבר 2021, תוך שימוש הן באיסוף נתונים רטרוספקטיבי עבור התקופה הראשונית (מ-1 בינואר 2010 עד 31 בדצמבר 2016) והן באיסוף נתונים פרוספקטיבי לאחר מכן (עד 31 בדצמבר 2021). משטר המינון הגבוה כלל 0.5-1.0 מ"ג של דקסמתזון תת-לחמיתי או מתילפרדניזולון, ואחריו 6-8 טיפות של דקסמתזון מדי יום במשך שבוע אחד, ירידה של טיפה אחת לשבוע. משטר המינון הנמוך כלל 6 טיפות מדי יום במשך שלושה ימים, ולאחר מכן 3 טיפות מדי יום במשך 18 ימים. יתר לחץ תוך עיני מתמשך (מעל 3 חודשים) או גלאוקומה הושוו בין שתי הקבוצות.
מתוצאות המחקר עולה כי ילדים עם אורך ציר ≥18 מ"מ שקיבלו את הטיפול במינון נמוך הראו סיכון נמוך יותר לפתח גלאוקומה, כפי שמצוין על ידי עקומות השרידות. לעומת זאת, קבוצת המינון הגבוה לא הראתה את אותו אפקט מגן בילדים עם אורך ציר קצר יותר.
החוקרים סיכמו כי טיפול במינון נמוך של גלוקוקורטיקואידים קשור לסיכון נמוך יותר לגלאוקומה בילדים עם אורך ציר ארוך יותר בעקבות ניתוח קטרקט. הם ממליצים להגביל את השימוש במינון גבוה של גלוקוקורטיקואידים בניתוח קטרקט לילדים כדי להפחית את הסיכון לגלאוקומה, במיוחד בילדים עם אורך ציר ≥18 מ"מ.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
