חדשות

מצב החטופים ששבו מעזה: פגיעות נפשיות ופיזיות לכל החיים

בתי החולים המטפלים בשבים מדווחים: החטופים ששבו לישראל סובלים מתת תזונה ומאיבוד מסת שריר ושומן, לצד פגיעה בתפקוד הגופני והשפעות נפשיות בשל תנאי השבי האכזרי

יאיר הורן במרכז) במפגש עם בני משפחתו, עם הגעתו לבית החולים איכילוב, 8 בפברואר 2025. צילום: מעיין טואף/ לע"מ

החטופים ששבו משבי החמאס בעזה סבלו מהתעללות פיזית ונפשית, רעב, איומים, טרור פסיכולוגי ופחד מתמיד. משפחות החטופים, השבים ומשפחותיהם, הקהילות שנפגעו - כולם נושאים עימם צלקות ולמרות המאמץ הרב לתת מענה, הוא עדיין לא מושלם. כך עלה בדיון שנערך היום (ג') בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא הטיפול בשבים.

כרמית פלטי-קציר, שאביה רמי קציר נרצח בשבעה באוקטובר, אמה חנה נחטפה מקיבוץ ניר עוז, שבה מהשבי אך נפטרה מאז ואחיה אלעד נרצח בשבי, סיפרה על התפתחות מחלות וזיהומים אצל אמה לאחר ימי השבי, כמו גם הפרעות קצב בשל העדר תרופות לטיפול בלחץ דם ומחלות ריאות. ענבל צח, בת דודתו של החטוף טל שוהם, קראה להקדיש תשומת לב למשפחות, לאחר שבן משפחה של חטוף ששב שם לאחרונה קץ לחייו.

שמי קלדרון, דודו של עופר קלדרון, סיפר כי עופר סבל משפעת ודלקת ריאות קשה לאחר ששוחרר מבית החולים. הוא ציין בחום את הטיפול הצמוד, הקפדני והמסור שקיבל במרכז הרפואי שיבא. "הוא ירד 25 קילו ורק לפני שלושה חודשים, כשהבינו בחמאס שהוא ישוחרר, התחילו להאכיל אותו. הוא אכל ירקות רקובים, חצי פיתה עם גבינה. הוא לא ראה אור יום".

דודו של עופר ציין עוד כי הטיפול בעופר ובילדיו צריך להיות ארוך טווח, ולא שנה כמו שהביטוח הלאומי מציע. הוא אמר כי הוא ואחיו אינם עובדים מאז החטיפה ועוסקים במאבק. "צריכים לעשות כאן חשיבה מחדש ולא הגיוני שנצטרך לבקש תמיכה מאזרחים", אמר.

ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, סיפרה על הניסיון הנצבר והפקת הלקחים ממבצע חילוץ אחד למשנהו, וההכרח להעניק טיפול מצוין ועוטף מתוך ענווה ושותפות עם גורמים נוספים בממשלה ובצבא.

ד"ר מזרחי ציינה כי הטיפול מתחיל כבר בשלב שבו השב עובר לידי הצלב האדום. לדבריה, "יש הבדל קליני משמעותי בין השבים אחרי 50 יום בשבי לאלה השבים כעת. אין טיפול זהה בכל פדוי שבי, בפרט בגלל תנאי השבי המזעזע והאכזרי. אנו מדגישים את הטיפול בתחומי בריאות הנפש והרגישות לזיהומים, מקפידים על פרטיות השבים והמשפחות, הכנת מתחמים סגורים ורצף הטיפול לאחר מכן בקופות החולים. עד כה איש מהשבים לא נזקק לניתוח דחוף ומיידי".

עוד ציינה ד"ר מזרחי כי בני משפחות החטופים הזניחו את הטיפול בעצמם בתקופה הקשה והטעונה עד לשחרור ובתי החולים מעניקים טיפול ומענה גם לכך.

נציגי בתי החולים איכילוב, בילינסון ואסף הרופא סיפרו על הטיפול בפדויי השבי. ד"ר לנה קורן-פלדמן, מנהלת בית החולים בילינסון, סיפרה על קליטת חמש התצפיתניות, הטיפול הרפואי, רגשי, פסיכולוגי והסוציאלי שניתנו, תוך חיסיון רפואי לשבות ולמשפחותיהם, המתחם הפרטי והסגור, הענקת תחושת ביתיות ואנשי צוות אישיים. השיקום, שעתיד להימשך לפחות כשלושה חודשים, מורכב מפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, טיפול קבוצתי ורגשי, הוא איננו מוגבל בזמן ויוערך לפי הצורך בהמשך.

אסנת לב-ציון קורח, מנכ"לית המרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, סיפרה בדיון על הטיפול באזרחי תאילנד ששבו ארצה משבי החמאס, על  קשרי העבודה שנוצרו עם השגרירות התאילנדית ושר החוץ התאילנדי. משפחותיהם של השבים הובאו לארץ לקראת השחרור תוך ההתאמה התרבותית הנדרשת. עוד ציינה כי השבים התאילנדים מקבלים זכויות וסיוע שווה, תוך המשך מימון טיפול גם עם שיבתם לתאילנד.

ד"ר מיכל מזרחי, מנהלת מחלקת השבים ב"איכילוב", אמרה כי החטופים הוחזקו זמן ממושך במנהרות והם סובלים מתת תזונה ומאיבוד מסת שריר ושומן של לפחות 20%, לצד פגיעה בתפקוד הגופני. בבית החולים הוקמה מרפאת אופק, מרפאת מעקב שבה אנשי הצוות האישיים שטיפלו בשבים ממשיכים לטפל ולעקוב אחרי מצבם. ד"ר ענבל ראובני, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ב"איכילוב", הדגישה את ההשפעות הנפשיות הבלתי צפויות והמשתנות בשבי על השב ומשפחתו וציינה כי גם בתחום זה ימשיך וייערך מעקב.

פרופ' חגי לוין, ראש מערך הרפואה במטה משפחות החטופים, סיפר כי השורדים ששבו יסבלו מפגיעות נפשיות ופיזיות לכל החיים. "יש לנו נתונים על פגיעות קשות במשפחות שסובלות וצריכות מענה. למשל, אנחנו חייבים לחקור בשיטתיות מה מצב השיניים של השבים, אנחנו יודעים שהם לא אכלו ולא צחצחו שיניים וזה יכול לגרום להם בעיות בעתיד", אמר.

נציגי הביטוח הלאומי הבטיחו מימון טיפול נפשי לשב ומשפחתו לכל החיים. ענבר דוד, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי, תיארה את הליווי למשפחות החטופים מרגע החטיפה וציינה כי הוא יימשך לאורך כל החיים. על השבים אמרה כי בשלב הראשוני, מהרגע שבו הם מגיעים לישראל, הם מקבלים מיידית 60,000 שקל וסיוע מיידי של טיפולים נפשיים, שיקום, טיפולים אלטרנטיביים, סיוע בשכר דירה וסל שלם של שירותים וסיוע.

השבים אינם עוברים ועדות רפואיות בביטוח הלאומי ויש הכרה מלאה בהיבטים הנפשיים הקשים. יש עזרה פרא-רפואית ורפואה משלימה. במקביל, בשנה הראשונה יש לשבים קצבה חודשית בהתאם לשכר שהיה להם לפני האסון ולאחר מכן קצבה קבועה, גם היא לכל החיים. עובדת סוציאלית צמודה לכל שב, וזכויות נוספות מתוזכרות שוב ושוב לשב ולמשפחתו על ידי אנשי הביטוח הלאומי.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), ציין את הרגישות והדקויות שבהן מתקבלים השבים על ידי צוותי בתי החולים והדגיש כי "לצד השמחה, אנו מחויבים להבטיח כי השבים יקבלו את כל הליווי, הטיפול והשיקום הנדרשים לאחר הגיהינום שעברו. אין זה מספיק להשיבם פיזית הביתה – עלינו לוודא שהם מקבלים את המעטפת הרפואית, הנפשית והחברתית שתסייע להם להשתקם ולחזור למסלול חייהם".

נושאים קשורים:  חטופים,  שבי חמאס,  בתי חולים,  ביטוח לאומי,  חדשות
תגובות