במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Bone & Joint Journal, חוקרים ביקשו להעריך את השימוש המשולב בואנקומיצין (vancomycin) וחומצה אמינוקפרואית (ε-aminocaproic acid, EACA) בניתוחים ראשוניים של החלפת מפרק ירך מלאה (total hip arthroplasty).
עוד בעניין דומה
סך של 120 חולים שעברו החלפת ירך מלאה ראשונית חד-צדדית חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה VE קיבלה ואנקומיצין וחומצה אמינוקפרואית במתן תוך-מפרקי, קבוצה V קיבלה ואנקומיצין בלבד במתן תוך-מפרקי, וקבוצה E קיבלה חומצה אמינוקפרואית בלבד במתן תוך-מפרקי. לאחר הניתוח נאספו דגימות דם ונוזל מפרקי למדידת רמות ואנקומיצין באמצעות כרומטוגרפיה. כמו כן, בוצע ניטור של איבוד דם ותפקוד הכליות.
תוצאות המחקר הדגימו כי קבוצות E ו-VE חוו אובדן דם זהה, שהיה נמוך מזה שבקבוצה V. בנוסף, הרמות התוך-מפרקיות של ואנקומיצין היו גבוהות יותר בקבוצה VE בכל האינטרוולים, בעוד שהרמות בסרום נותרו דומות בכל הקבוצות. יתר על כן, לא נצפו מקרים של פגיעה חריפה בכליות, אוטוטוקסיות (ototoxicity) או אלרגיות, ולא היה הבדל בשיעורי הזיהום המפרקי הפריפרוסטטי בין הקבוצות.
החוקרים מסכמים כי הוספת חומצה אמינוקפרואית תוך מפרקית לואנקומיצין לא השפיעה על הרמות התוך-מפרקיות של ואנקומיצין, ושמרה על ההשפעות האנטי-פיברינוליטיות של חומצה אמינוקפרואית.
מקור: