קווים מנחים חדשים לאבחון וטיפול בזיהומי קנדידה פטרייתיים

צוות בינלאומי של חוקרים קליניים פיתח קווים מנחים חדשים לאבחון וטיפול בזיהומים פטרייתיים מסוג קנדידה. המחקר, בהובלת פרופ' אוליבר א. קורנלי וד"ר רוזאן שפרוט מבית החולים האוניברסיטאי בקלן, פורסם לאחרונה בכתב העת The Lancet Infectious Diseases.

על פי ההנחיות החדשות, בדיקה מיקרוסקופית ישירה ושיטות מבוססות תרבית נותרות אמצעי האבחון העיקריים הן עבור זיהומים שטחיים והן עבור זיהומים פולשניים של קנדידה. סמנים ביולוגיים וטכניקות אבחון מולקולריות מועילים במצבים קליניים מסוימים, אך חסרים נתונים אמינים התומכים בשימוש בהם במצבים אחרים.

ההנחיות החדשות מפרטות את הטיפול התרופתי המומלץ לסוגים שונים של זיהומי קנדידה, תוך הבחנה בין טיפולים לזיהומים פולשניים וזיהומים שטחיים.

המסמך מציג את קווי הטיפול השונים ומדגיש את חשיבות ההתאמה של הטיפול למצב הקליני הספציפי, במיוחד כאשר מדובר בזיהומים במערכת העצבים המרכזית ובעיניים.

ההנחיות מתייחסות גם לסוגיית העמידות לתרופות אנטי פטרייתיות ומציעות חלופות טיפוליות במקרים אלה. המסמך כולל גם התייחסות לתרופות חדשות שנוספו לאחרונה למאגר הטיפולים האנטי-פטרייתיים, המרחיבות את אפשרויות הטיפול הזמינות לרופאים.

ההנחיות מדגישות את החשיבות של שילוב אמצעי בקרה על השימוש בתרופות אנטי-פטרייתיות במערכות הבריאות לשיפור ההיענות ולהבטחת שימוש נאות בתרופות אלו. כמו כן, מומלצת גישה רב-צדדית הכוללת סקירה, בידוד וניקוי סביבתי לשליטה בהתפרצויות של זיהומי קנדידה.

המחברים מציינים מספר אתגרים עתידיים, כולל סוגיות הקשורות לשינויים שהוצעו לאחרונה בנומנקלטורה, המדאיגים מיקרוביולוגים וקלינאים. תרופות אנטי-פטרייתיות חדשות הנמצאות בשלבי פיתוח קליני מתקדמים צפויות לשנות את הפרקטיקה הקלינית, אך מציבות אתגרים לקלינאים בשל מיעוט הנתונים הקליניים הזמינים כיום עבור צורות רבות של קנדידיאזיס.

הקווים המנחים החדשים, שפותחו במשך ארבע שנים על ידי יותר ממאה מומחים מ-35 מדינות, מספקים המלצות מפורטות בנושא מניעה, אבחון וטיפול במגוון צורות של קנדידיאזיס - החל מזיהומים שטחיים ועד לזיהומים פולשניים מסכני חיים. הקווים המנחים כוללים גם התייחסות לאתגרים חדשים כמו עמידות לתרופות אנטי-פטרייתיות נפוצות והתפשטות הגוברת של קנדידה אוריס, פתוגן רב-עמיד.

תהליך הפיתוח של הקווים המנחים היה מקיף ומובנה. פרופ' קורנלי, כיוזם הפרויקט, בחר את המחברים הפוטנציאליים על בסיס התמחותם, מיקומם הגיאוגרפי ומגדרם, במטרה ליצור צוות מגוון ומייצג. שישה מתאמים מונו כדי להבטיח את המבנה התקין של ההנחיות, להקצות נושאים, לזהות היבטים חסרים ולעקוב אחרי ההתקדמות. חשיבותו של המסמך באה לידי ביטוי בתמיכה הנרחבת לה זכה - 76 איגודים בינלאומיים של מומחים ברחבי העולם אישרו אותו כמדריך חשוב לרופאים מטפלים.

היוזמה, שהיא תוצר של שיתוף פעולה בין הקונפדרציה האירופאית למיקולוגיה רפואית (ECMM) לבין האגודה הבינלאומית למיקולוגיה רפואית והאגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה (ISHAM ו-ASM), מספקת בסיס לשיפור משמעותי בטיפול ובסיכויי ההישרדות של מטופלים הסובלים ממחלה זו ברחבי העולם.