מחקר חדשני שבחן 137 דגימות ביופסיה מצא כי צפיפות כלי הדם העורקיים עולה בהדרגה עם התקדמות שחמת הכבד, ללא קשר לגורם המחלה המקורי. הממצא המרתק הזה מציע סמן חדש, שיכול לשדרג את יכולת האבחון שלנו ולספק תמונה מדויקת יותר לגבי חומרת המחלה.
עוד בעניין דומה
מחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת nature scientific reports ביקש לכמת את צפיפות כלי הדם העורקיים בביופסיות כבד של חולים עם מחלות כבד כרוניות בשלבים שונים. החוקרים פיתחו אלגוריתם חדש שנקרא qVessel כדי להעריך את צפיפות כלי הדם בדגימות רקמה.
באמצעות טכנולוגיות הדמיה מתקדמות נבדקו 137 דגימות ביופסיה מחולים עם דלקת כבד נגיפית B כרונית (46 דגימות), דלקת מובילי מרה ראשונית (48 דגימות), ומחלת כבד שומני על רקע הפרעה מטבולית (43 דגימות). כל הדגימות דורגו לפי שיטת METAVIR..
תוצאות המחקר הדגימו כי ככל שהפיברוזיס בכבד מתקדם משלב F1 ל-F4, צפיפות כלי הדם העורקיים עולה בהדרגה בכל שלוש הקבוצות (P<0.05). מה שמעניין במיוחד הוא שלא נמצא הבדל משמעותי בצפיפות כלי הדם בין המחלות השונות באותו שלב פיברוזיס (P>0.05), מה שמרמז כי צפיפות כלי הדם עשויה לשמש כאינדיקטור אוניברסלי להערכת חומרת המחלה, ללא קשר לגורם הראשוני.
האלגוריתם החדש qVessel הראה יכולת אבחון גבוהה עם יכולת להבדיל בין שלבים שונים של הפיברוזיס בכבד כמעט באותה רמה של המדדים המקובלים של פיברוזיס בכבד שנעשה בהם שימוש כיום. עם שטח מתחת לעקומת ROC של 0.804 (רווח בר-סמך 95%: 0.661-0.947) עבור הפטיטיס B כרוני, 0.699 (רווח בר-סמך 95%: 0.550-0.848) עבור דלקת מובילי מרה ראשונית, ו-0.776 (רווח בר-סמך 95%: 0.633-0.920) עבור מחלת כבד שומני. תוצאות אלו מצביעות על כך ש-qVessel עשוי להיות כלי אבחוני חשוב שיאפשר רמת דיוק גבוהה יותר במעקב אחר התקדמות המחלה.
האם השיטה החדשה הזו תשנה את הדרך בה נבצע את האבחונים? עם פוטנציאל לשדרג את האבחון והמעקב אחרי חולי שחמת כבד, ממצאים אלו עשויים לא רק לשפר את ההבנה שלנו על המחלה, אלא גם להביא לשינויים מהותיים בדרך בה אנו מנהלים את הטיפול בחולים.
החוקרים מסכמים כי השיטה החדשה עשויה לשמש כבסיס לשיטה מתקדמת ומדויקת יותר לדירוג חומרת המחלה – וזו בהחלט בשורה חיובית לחולים, רופאים, ותחום הרפואה ההפטולוגית בכלל.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
