הלך לעולמו פרופ' זרם פריאר, רופא וחוקר פורץ דרך בגסטרו ילדים

פרופ' זרם פריאר, שהקים וניהל את מחלקת הילדים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, הלך לעולמו השבוע (ב') בגיל 98. פרופ' פריאר היה רופא ילדים וגסטרואנטרולוג ילדים, שכיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך חייו פריאר שירת בכמה תפקידים ציבוריים, ביניהם נשיא האיגוד לרפואת ילדים בישראל.

הוא למד רפואה בלונדון. בשנת 1958 עלה ארצה ושלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1961, הגיע ל"שערי צדק", שם יסד את מחלקת הילדים וניהל אותה במשך 30 שנה. הוא גם הקים את היחידה לגסטרו ילדים, הראשונה מסוגה בארץ.

פרופ' דן טרנר, סמנכ"ל "שערי צדק" וממשיך דרכו כמנהל הנוכחי של המכון לגסטרו ילדים, סיפר כי פרופ' פריאר הביא עימו סטנדרטים אחרים: "מחלקת הילדים שהקים פרופ' פריאר היתה אחת ממחלקות הילדים החזקות ביותר בארץ, אם לא החזקה ביותר. הרבה מהמורשת שלו נשארה במחלקה עד היום".

פרופ' פריאר גם פתח את בית הספר הראשון בישראל עבור ילדים מאושפזים. מחלקתו היתה גם הראשונה לאפשר להורים לשבת לצד ילדיהם במשך כל היום.

"פרופ' פריאר ידוע כרופא שמקדם חדשנות ופורץ דרך בתחום הגסטרו ילדים. הוא מהראשונים שדיברו על רגישות לחלב פרה אצל פעוטות וכשלראשונה תיאר את התסמינים בשנות ה-60 וה-70, היו שחשבו שהוא ממציא אבחנות. מה שהיום ברור ומוכר בליבת העשייה הקלינית, אז היה בבחינת לא ייתכן", מספר פרופ' טרנר.

על יכולתו של פרופ' פריאר לראות רחוק ולחדש, מספר פרופ' טרנר כי הוא הכניס פרוצדורות אנדוסקופיות לגסטרו ילדים עוד בתקופה שהאנדוסקופ היה קשיח ולא כפי שנהוג כיום עם אופטיקה ומוניטורים. הוא היה הראשון בישראל שביצע ביופסיה של המעי לאבחן מחלת צליאק, שהיתה אז שכיחה פחות והראשון שהשתמש בהזנה תוך-ורידית בילדים.

במעבדת המחקר לגסטרו ילדים שהקים בבית החולים, הפעילה עד היום, הוא ערך בדיקות שנחשבו לחדשניות למשל בתחום של חוסר ספיגה במעי ונוגדנים שקשורים למחלת מעי אוטואימונית. מאז שפרש, הבדיקה לא קיימת בארץ ומתבצעת בחו"ל.

פרופ' טרנר מספר כי פרופ' פריאר המשיך לעסוק במחקר גם לאחר שפרש מעבודתו וכי עד לגיל 80 נהג להגיע לבית החולים, להצטרף לישיבות הבוקר של המכון לגסטרו ילדים ולדיון על מקרי גסטרו מורכבים. הוא ערך מאמרים וכן קלטות ג'ורנל קלאב, שבהם רוכז מידע חדש על רפואת ילדים שהופץ לרופאים כדי שיוכלו להתעדכן בהאזנה לקלטות. "הוא הוביל ויזם ודחף לזה עד השנים האחרונות. הוא חילק קלטות בבית החולים והייתי מקשיב להן בנסיעה לבית החולים.

"אבל מעל לכל, הוא היה מענטש אמיתי", אומר פרופ' טרנר. "איש משכמו ומעלה, אציל נפש, שעדינות וכבוד אפיינו אותו. אדם עם חשיבה קלינית מקיפה, אמפתיה וחיוך למטופלים ולקולגות. מסוג הרופאים של פעם, שכבר לא מייצרים היום. עצם הנוכחות שלו בחדר גרמה לנוכחים לחוש כבוד כלפיו. הוא העמיד דורות של סטודנטים ומתמחים ברפואת ילדים, כמה מהם מרופאי הילדים הבכירים ביותר היום".

תלמידו, ד"ר אלי גזלה, ספד לו: "פרופ' פריאר היה מורי בפדיאטריה כסטודנט וכסטאז'ר ובהמשך נשארנו בקשר. עוד חודשיים הוא היה אמור להיות בן 99 שנה. הוא היה אדם צנוע ועניו, קלינאי בחסד ואיש אקדמיה". ד"ר גזלה סיפר כי ביקר את פרופ' פריאר לפני כשלושה שבועות: "העלינו זכרונות מהקולגות שלו שהלכו לעולמם, פרופ' מוזס ופרופ' גורודישר. יהי זכרו ברוך" .

רופאת הילדים ד"ר רויטל סלע סיפרה: "פרופ' פריאר היה בין המורים הראשונים שלי בפדיאטריה בבית ספר לרפואה והיה בין הדמויות המרכזיות והחשובות שהיטו את הכף לטובת רפואת ילדים. אין רבים כמותו". ד"ר יחזקאל שאג הוסיף כי "היה שילוב נדיר של קלינאות, הוראה, נועם הליכות וענווה".

"גם אני הייתי תלמיד שלו ושמרתי עימו על קשר עד לאחרונה", מסכם פרופ' טרנר. "תמיד התעניין במה חדש במחקר, מה חדש במעבדה ועם המטופלים. היתה לו סקרנות מחקרית, קלינית ואנושית חריגה. הוא יחסר לי ולעמיתיי".

הלווייתו של פרופ' פריאר נערכה בירושלים ביום ג'. הוא הותיר אחריו את אשתו מרים שעמדה לצידו לאורך כל שנות הקריירה. השבעה בבית המשפחה ברחוב חיל נשים 5 בירושלים, בשעות 9:00-13:30 ו-16:30-21:00. יהי זכרו ברוך.