רק 11.2% ממטופלי שבץ מוחי בישראל טופלו בהזלפה תוך ורידית (TPA) למניעת קרישי דם, שיעור נמוך בהרבה מהסטנדרטים הבינלאומיים ומהמלצת החברה הישראלית לשבץ מוחי. פער זה ניכר בפריפריה, שם זמני ההגעה לבתי חולים ארוכים יותר והנגישות למרכזי שבץ מתקדמים מוגבלת.
עוד בעניין דומה
במרכז הארץ קיימת זמינות גבוהה יותר של מחלקות ייעודיות, אך בפריפריה רבים מהחולים מאושפזים במחלקות פנימיות שאינן מותאמות לטיפול בשבץ, דבר המגביר את החשש לזיהומים ולתמותה. כך עלה מדיון בנושא שנערך אתמול (ד') בוועדת הבריאות של הכנסת.
התוצאות מוסברות בין השאר בשל נהלים מיושנים ומיעוט נוירולוגים, לצד קשיים בוויסות העברות מבית חולים אחד למשנהו, מה שגורם לעיכוב מיותר בהגעה בזמן לצנתור, וזאת למרות מעמדה הבכיר של ישראל בתחום בהשוואה למדינות אירופה.
על פי דו"ח הרישום הלאומי לשבץ מוחי מדצמבר האחרון, בשנת 2022 דווחו 16,349 מקרי שבץ, אך ההערכה היא כי ישנם כ-2,700 מקרים נוספים לא מדווחים. בפריפריה, תושבים לא זוכים למענה מהיר עקב היעדר תשתיות, זמינות נמוכה של צוותים מיומנים וקשיים בנגישות לבתי חולים.
יוזמי הדיון, חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), אימאן חט'יב יאסין (רע"מ) ואיימן עודה (חד"ש-תע"ל), הצביעו על כך שהעלויות הכלכליות שמשית שבץ מוחי על המדינה כבדות ולכן יש לפעול בדחיפות להעלאת המודעות למניעת שבץ, בעיקר אצל אוכלוסיות סיכון ובפריפריה. לדבריהם, היעד שהציב ארגון השבץ האירופאי, לאשפז 90% מחולי השבץ במחלקה ייעודית, לא מתקיים בישראל, בה עומד השיעור על פחות מ-50%, ובפריפריה הנתון נמוך אף יותר.
ניהול גרוע של העברת חולים ליחידות הצנתור
פרופ' רונן לקר, יו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי, אמר כי "עד 15% מחולי השבץ מתאימים לצנתור וב-11 יחידות צנתור בארץ בשנת 2022 עברו 1,352 איש צנתור מוח. הבעיה היא שהעברות בין בתיה"ח מתנהלות גרוע. כיום המציאות היא שנוצר קשר עם מרכזים רפואיים אך מבזבזים זמן יקר עד שמוצאים לאן להעביר ואז לוקח עוד זמן יקר עד שמגיע אמבולנס". פרופ' לקר סיפר כי ביומיים האחרונים נערך משאל בין כל מנהלי מרכזי השבץ בארץ, שבו עלה כי הפתרון של מוקד האשפוז בחירום של משרד הבריאות לא עוזר.
פרופ' לקר קרא למשרד הבריאות לקידום תכנית להכשרת מצנתרים. הכשרת מצנתר נעשית בחו"ל, נמשכת שלוש שנים, והמשרד מקצה לכך רק 200,000 שקל.
נוהל מיושן לטיפול ב-TPA
לדברי פרופ' לקר, משרד הבריאות חייב להפסיק את המדיניות שקובעת כי אחרי 4.5 שעות מפסיק התגמול לבתי החולים (DRG) על מתן טיפול בהזלפה תוך-ורידית להמסת קרישי הדם במוח ב-TPA, טיפול רלבנטי ל-85% ממטופלי שבץ מוחי.
"ההחלטה לתגמל את בתי החולים נקבעה בתחילת שנות האלפיים, אלא שמאז חלו התפתחויות. בכל העולם, איגודי השבץ המוחי - האירופאי, האמריקאי האוסטרלי ואצלנו בארץ - מבינים שאפשר לטפל ב-TPA בחלון זמנים ממושך יותר עד 24 שעות מהאירוע, אבל המשרד לא שינה החלטתו. זה יוצר עיוות בלתי נתפש", אמר פרופ' לקר.
"אנחנו פוחדים שיגיע היום שבתי החולים יגידו לנו להפסיק לטפל בחולים שעליהם לא מקבלים כסף. למעשה כיום, אנחנו נותנים TPA מעבר ל-4.5 שעות, אבל לא מקבלים תמורה. גם אם חולה שוכב במחלקה אורתופדית וקיבל שבץ בזמן אשפוזו, איננו מתוגמלים. אנחנו במו"מ הרבה זמן עם משרד הבריאות, ולא קורה כלום".
"כאלף איש בשנה אינם מצונתרים למרות שהם זקוקים לצנתור"
ד"ר רני ברנע, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי במרכז הרפואי בילינסון, מזכיר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה וחבר הנהלת החברה לשבץ מוחי, סיפר כי בישיבה שנערכה לפני שבוע בסופיה שבבולגריה ובה לקח חלק עם יותר מ-50 מומחים לשבץ מוחי, עלה כי ישראל היא במקום הראשון באירופה מבחינת שיעור המצונתרים לשנה באוכלוסיה, "אבל הזעקה היא של הלא-מצונתרים", אמר. "כאלף איש בשנה אינם מצונתרים למרות שהם זקוקים לצנתור".
ד"ר ברנע הסביר כי המדינה לא מסוגלת להעביר חולים מבית חולים אחד למשנהו. "לא סביר שמדינה שמצליחה לפוצץ ביפרים של מחבלים בלבנון, נכשלת בהעברת סבתא בת 90 עם אירוע שבץ מבית החולים באשדוד לבית חולים אחר", אמר. "צריך להקים חדר מצב אשפוזים".
בנוסף הצביע על המחסור האקוטי בנוירולוגים: "אין טיפול בשבץ מוחי בלי נוירולוגיה ובארץ יש כיום רק 350 נוירולוגים פעילים, שליש מעל גיל פרישה. אנחנו במצוקת כוח האדם הכי גדולה באירופה".
ד"ר סאלו חרץ, מנהל מחלקת נוירולוגיה במרכז הרפואי אסותא-אשדוד, הדגיש כי המרחק והזמן עד לביצוע צנתור במרכזים רפואיים אחרים, שאיננו קיים בבית החולים המקומי, ישאיר חולים בנכות קשה. גם הוא הזכיר את חוסר היכולת של משרד הבריאות לווסת את ההעברות למרכזים הרפואיים האחרים.
ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, ציין כי באילת נאלצים להמתין למסוק כדי לזכות לפינוי ראוי – שירות עבור שלושה מיליוני התיירים הנופשים בעיר מדי שנה, כמו גם תושבי העיר. ד"ר צבי שלג, סגן מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, הוסיף כי חובה להעניק העדפה מתקנת לפריפריה כדי לגשר על פערי הטיפול והתשתיות.
ד"ר יוליאן זלינגר, מנהל המחלקה לתכנון ופיתוח ב"כללית", קרא למשרד הבריאות להעניק מבחני תמיכה לבתי חולים על עלייה במספר הצנתורים, תוך עריכת תחרות במדדי איכות בטיפול.
משרד הבריאות: עלייה מרשימה בכל התבחינים
ד"ר יקיר קאופמן, מנהל המחלקה לנהלים במשרד הבריאות, סיפר על מסע הפרסום הנרחב לעידוד הזעקת אמבולנס במקרה של שבץ מוחי ועל יצירת מדדי איכות ותחרות בטיפול שיצרו, לדבריו, עלייה מרשימה בכל התבחינים, כאשר ישראל ניצבת במדדים אלה מעל בריטניה ומדינות סקנדינביה. הוא הסכים כי יש להקים צוות משותף של משרד הבריאות והחברה לשבץ לבדיקת כל מרכז רפואי, צרכיו ועמידתו ביעד והודה כי יש מקום לשיפור במצב העברות החולים למרכזים אחרים, כאשר בשנת 2023 בוצעו 452 העברות – 50% מהם בתוך 24 שעות מקבלת הבקשה.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), קרא למשרד הבריאות לעדכן את הנהלים ולהתאימם למקובלים בעולם ובנוסף להעביר לוועדה פילוח של העברות החולים לפי בתי חולים וזמן ההגעה לבית חולים מצנתר, וכן נתונים לגבי מספר המטופלים שלא צונתרו בשל אי הגעה בזמן.
משרד הבריאות נדרש בנוסף לכנס בדחיפות שולחן עגול עם החברה הישראלית לשבץ מוחי ומנהלי יחידות השבץ בישראל, בשיתוף עם ארגוני ההצלה בישראל, כדי לייצר מנגנון ישים ויעיל לניהול ההעברות של מטופלים או העברת מצנתרים בין בתי החולים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
