משרד הבריאות הציג את התכנית הלאומית לבריאות הנפש בישראל, "מקום לנפש", במסגרת דיון בוועדת הבריאות של הכנסת שנערך השבוע (ב'). לטובת יישום התכנית ייעד המשרד 660 מיליון שקל מדי שנה לקופות החולים להרחבת שירותי בריאות הנפש, להקמת מרפאות חדשות, הכשרות רופאים ופיתוח מענים טלפוניים.
עוד בעניין דומה
התכנית הלאומית לשיפור שירותי בריאות הנפש וחיזוק החוסן הנפשי והקהילתי החלה לפעול בשנת 2024. התכנית שמה דגש על פיתוח מענים מותאמים וחדשניים כמו מרכזי "מאמני חוסן" ו"תומכי חוסן" וכן שיפור המעורבות של רופאי משפחה וילדים בטיפול הנפשי. המיקוד הוא על טיפול קהילתי, נגישות השירותים והתאמתם לצורכי המטופל.
כחלק מהתכנית הוחלט לשנות את מנגנוני ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים והמוסדות לבריאות הנפש במטרה להתאים את מודל ההתחשבנות לקידום מטרות המדיניות ובהן העברת מרכז הכובד בטיפול בבריאות הנפש ממערך האשפוז לשירותים אמבולטוריים בקהילה ואקוטיזציה של המערך האשפוזי; מתן מענה לכל שלבי הרצף הטיפולי; שיפור תנאי האשפוז ואיכות הטיפול; יצירת טיפול מיטבי המשלב בין גוף לנפש מתוך ראייה הוליסטית.
פיתוח מקצוע חדש - תומך בריאות הנפש
הרחבת מעגל המטפלים תתבצע באמצעות פיתוח מקצוע חדש - תומך בריאות הנפש, שיאפשר הכנסת אלפי מטפלים בטווח זמן קצר. בנוסף, יינתנו תמריצים להסטת כוח אדם מהמגזר הפרטי לציבורי, כולל פסיכיאטרים ופסיכולוגים.
התאמת הטיפולים לצורכי האוכלוסיה תיעשה באמצעות הכנסת שירותים על הרצף הטיפולי, שימוש בטריאז' לקביעת מדדים תפקודיים וצורכי המטופל וכן שימוש בטיפולים קצרים, אמצעים טכנולוגיים וטיפולים קבוצתיים ומשפחתיים. חיזוק הקהילה כולל התמקדות בסביבת המטופל, פיתוח מסגרות קהילתיות, יצירת חלופות אשפוז ומניעת אשפוזים חוזרים.
האקוטיזציה של מערך האשפוז כוללת תמריצים למניעת אשפוזים, מיון התערבותי, יצירת שירותים אינטנסיביים חדשים ועדכוני תעריפים. התכנית כוללת הוספת 350 תקנים מלאים של מטפלים למערך הציבורי, המיועדים לטפל בכ-350,000 מטופלים בשנה. במקביל, מתוכננת הרחבת פעילות מוקדי החירום בכ-40,000 פניות ושירותי התמיכה הטלפונית, שיטפלו בכ-20,000 מטופלים.
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, הדגיש כי מימוש התכנית דורש הגדלת כוח האדם המקצועי ומערכת האשפוז חייבת להיות ממוקדת ולדייק התערבויות קצרות, ראויות וממוקדות.
גידול בפעילות קופות החולים בתחום בריאות הנפש
מערך בריאות הנפש כולל כיום 11 בתי חולים פסיכיאטריים, מתוכם שמונה ממשלתיים, שניים בבעלות כללית שירותי בריאות ואחד עצמאי, לצד 13 בתי חולים כלליים עם פעילות פסיכיאטרית. סך מיטות האשפוז הוא 3,482, כאשר 85% במוסדות ממשלתיים (2,950 מיטות), 10% במוסדות כללית (348 מיטות) ו-5% במוסדות עצמאיים (184 מיטות).
נתוני האשפוז מראים ירידה בימי האשפוז מ-150.6 ימים ל-1,000 תושבים בשנת 2013 ל-124.7 בשנת 2022. במיון, 64% מהמבקרים משתחררים ו-36% מתאשפזים. כ-76% מהנכנסים לאשפוז אינם עושים זאת בפעם הראשונה.
נתונים שהוצגו מראים גידול משמעותי בפעילות קופות החולים בתחום בריאות הנפש. בשנת 2024 נרשם גידול של 30% בימי הפעילות לעומת שנת 2023, וצפויה הכפלה של הפעילות בשנת 2025 לעומת 2023. התקציב שהוקצה לטובת בריאות הנפש בסך 660 מיליון שקל הוא תקצוב "צבוע".
שינוי ההתחשבנות בין הקופות לבתיה"ח
המשרד הציג בדיון מודל התחשבנות חדש בין קופות החולים לבתי החולים. מודל התקצוב הגלובלי החדש מציג חמישה עקרונות מרכזיים: תקצוב קבוע לבית החולים ללא תלות בפעילות, העלאת מחירי האשפוז הפסיכיאטרי בבתי חולים כלליים ובמרכזים פסיכיאטריים (24% ו-43% בהתאמה), תמרוץ כלכלי לבית החולים על עמידה במודל איכות ושירות, התאמת החלק היחסי בצריכת שירותי אשפוז מתוך סך התשלומים לבתי חולים, ומנגנוני איחוד בין בתי חולים כלליים ופסיכיאטריים.
סך התשלומים בתחום אשפוז בריאות הנפש עומד על כ-1.7 מיליארד שקל, הכולל כ-1.3 מיליארד שקל בהתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים הפסיכיאטריים. התשלומים לבתי חולים כלליים עם מחלקות פסיכיאטריות צפויים לעלות מ-221 מיליון שקל בשנת 2024 לכ-274 מיליון שקל בשנת 2025.
הוצאות השכר מהוות כ-83% מהוצאות בתי החולים, והסובסידיה הממשלתית, העומדת על כ-30% מההכנסות, לכיסוי הגרעונות הגיעה ל-407 מיליון שקל בשנת 2023.
מודל ההתחשבנות החדש יחול על אשפוז מלא, אשפוז-יום ואשפוז-ביתי הניתן על ידי בתי חולים. משרד הבריאות מתכוון להעניק תשלום נוסף לבתי החולים על פי מדדי איכות, שיכללו פרמטרים כמו מספר אשפוזים חוזרים ואיכות הטיפול.