בית המשפט המחוזי בירושלים דחה השבוע (א') תביעה ייצוגית של יולדות ערביות בטענה לאפליה לרעה בבתי חולים. מדובר בתביעה ייצוגית שהוגשה בשנת 2018 נגד ארבעה בתי חולים בטענה להפרדה שיטתית בין יולדות יהודיות לערביות במחלקות היולדות.
עוד בעניין דומה
על פי התביעה, בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, המרכז הרפואי העמק בעפולה, המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע והמרכז הרפואי לגליל בנהריה, מקיימים מדיניות של הפרדה בין יולדות על בסיס מוצא לאומי.
השופטת תמר בזק רפפורט דחתה כאמור את הבקשה לתביעה ייצוגית. בפסק הדין צוין כי משרד הבריאות פועל לאורך השנים למתן הוראות עדכניות לבתי החולים והכשרות לעובדים, לסיכול גזענות בבתי החולים בכלל ובמחלקות יולדות בפרט.
במסגרת הבקשה העידו מנהלים בבתי החולים הדסה הר הצופים, העמק, סורוקה ולגליל ושללו הפרדה כזו. כך גם נציגת משרד הבריאות.
לצד זאת אישרו מנהלי בתי החולים הדסה הר הצופים, העמק וסורוקה כי הם אינם שוללים היעתרות לבקשת יולדת להעברת חדר מנימוקים שפתיים ותרבותיים, ובלבד שאינם גזעניים, ובכל מקרה הם פועלים בהתאם להנחיות משרד הבריאות בעניין.
בית המשפט אימץ את דברי מנהלי בתי החולים כמשקפים את מדיניות בתי החולים שאכן תואמת את הנחיות משרד הבריאות. השופטת ציינה כי במקרים פרטניים בהם אנשי צוות מפרידים בין יולדות שלא כדין, יש לברר במסגרת תביעה אישית שבה ניתן לעמוד על מלוא הנתונים הפרטניים הרלבנטיים, ולא בתביעה ייצוגית, בה נבחן עניינם של כלל המיוצגים ושל קבוצת המיוצגים, ככזו.
התובעות: "עלבון והשפלה במקום שירות שוויוני"
בתביעה נכתב כי "המשיבות מנהיגות, משך שנים, פרקטיקה של הפרדת יולדות ערביות מהיולדות היהודיות. נשים ערביות המבקשות ללדת בבתי החולים של המשיבות, משובצות באשפוז לפני הלידה ואחריה, בחדרים נפרדים, המיועדים להן בלבד. הדבר נעשה ללא כל טעם או הצדקה רפואית אלא בשל היותן ערביות.
"ברגעים המרגשים ביותר בחייהן, נאלצות נשים ערביות להתמודד עם הפרדה גזעית קשה", טוענות המבקשות בתביעה. "הן סובלות עלבון והשפלה במקום שאמור להעניק שירות שוויוני לכל אדם באשר הוא".
התביעה מבוססת על עדויות של יולדות ערביות שחוו את ההפרדה על בשרן וכן על תיעוד נרחב של השיחות עם צוותי בתי החולים, המאשרים את קיום המדיניות. גידא נאסר רבאח, עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית מירושלים, מספרת כיצד בשלוש לידות שונות ב"הדסה הר הצופים" שובצה בעקביות בחדרים המיועדים ליולדות ערביות בלבד. כשהתלוננה על כך, נענתה שההפרדה נעשית "מטעמי רגישות תרבותית".
חיר אבו חזנה משפרעם חוותה חוויות דומות במרכז הרפואי העמק. באחת הלידות, יולדת יהודיה ששמעה את שפתה יצאה במהירות מהחדר ודרשה שלא לשהות בחדר עם יולדת ערביה. בקשתה התקבלה מיד.
בנוסף, במסגרת הכנת התביעה, תועדו שיחות רבות עם צוותי בתי החולים המאשרים את קיום ההפרדה. "אנחנו תמיד עושות את זה," נשמעת נציגה אומרת בהקלטה. "במיוחד במחלקת היולדות." בשיחה אחרת נשמעת עובדת שאומרת: "הם נותנים ליהודים חדרים ולערבים חדרים. לא באותו חדר".
בתביעה מוצג מחקר שערכה ד"ר טלי רגב, מרצה בבית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי, שמוכיח את ההפרדה המכוונת. במרכז הרפואי לגליל למשל, רק 17% מהיולדות הערביות שהו בחדר עם יולדות יהודיות, בעוד שהשיעור הצפוי על פי התפלגות האוכלוסיה הוא 34%. ב"סורוקה" הפער עוד יותר דרמטי: 22% לעומת 63% צפויים.
"למרבה הצער, על אף אינספור דיונים בנושא, פרסומים בתקשורת, הצהרות של משרד הבריאות ומנהלי בתי חולים על חומרת התופעה, והודעות כי גילויים של הפרדה על בסיס גזע יטופלו, ההפרדה בין יולדות ערביות ליולדות יהודיות בחלק מבתי החולים נמשכת", נכתב בתביעה.
המבקשות טוענות כי מדובר בפרקטיקה מפלה המנוגדת לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים וכן לחוק זכויות החולה. על פי התביעה, ההפרדה מתבצעת ללא כל הצדקה רפואית אלא אך ורק על בסיס השתייכות לאומית.
עוד נכתב בתביעה כי הנושא עלה בעבר לדיון ציבורי וזכה לביקורת נרחבת, כולל דיונים בוועדות הכנסת. למרות זאת, על פי התביעה, בתי החולים ממשיכים במדיניות ההפרדה. התובעות מבקשות מבית המשפט לאסור על ההפרדה, לחייב את בתי החולים לשבץ יולדות ללא קשר למוצאן ולפצות את הנשים שנפגעו מהמדיניות המפלה. הן דורשות פיצוי כספי עבור עשרות אלפי הנשים שנפגעו מהמדיניות המפלה בשבע השנים האחרונות.
באי כוח התובעות אמרו כי מעבר לפיצוי הכספי, מטרת התביעה היא להביא לשינוי מערכתי עמוק ולהבטיח שכל אישה, ללא קשר למוצאה, תזכה ליחס שוויוני ומכבד ברגעים המשמעותיים של הלידה.
כאמור, הבקשה לתביעה ייצוגית נדחתה והשופטת כתבה כי מקרים פרטניים צריכים להיבדק בנפרד.