מספר הנשים המתחילות התמחות ברפואת עיניים בישראל כמעט הכפיל את עצמו בעשור האחרון, והפער המגדרי שאפיין את התחום בעבר נעלם החל משנת 2015 - כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות (מלמ"ב) Israel Journal of Health Policy Research.
עוד בעניין דומה
המחקר, שבחן מגמות בכוח העבודה של רופאי העיניים בישראל בין השנים 2006-2021, נערך על ידי צוות חוקרים מהטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם בהובלת פרופ' עידי מצר. החוקרים בחנו נתונים ארציים ממשרד הבריאות ביחס למתמחים ומומחים ברפואת עיניים, תוך התמקדות במגמות הקשורות למגדר, מוצא אתני ומדינת ההכשרה הרפואית.
המחקר מצביע על מגמות חיוביות בכל הנוגע לגיוון בקרב רופאי העיניים בישראל ועל עלייה משמעותית בייצוג של נשים וערבים, הן בקרב המתמחים והן בקרב המומחים. עם זאת, עדיין קיימים פערים מסוימים, במיוחד בקרב המומחים הוותיקים יותר.
ממצאי המחקר העיקריים
בין השנים 2006-2021 הונפקו בישראל בסך הכל 18,624 רשיונות רפואה, כאשר פחות ממחציתם הונפקו לבוגרי בתי ספר לרפואה בישראל. גם שיעור הנשים שקיבלו רשיונות היה מתחת למחצית ועמד על 42.2%. בעוד שנרשמה עלייה שנתית ממוצעת של 6.9% במספר הרשיונות הכולל, נצפתה במקביל ירידה שנתית של 1% בשיעור הנשים ו-0.53% בשיעור בוגרי הארץ.
עוד עולה מהמחקר כי בין השנים 2006-2021 החלו 561 רופאים את ההתמחות ברפואת עיניים בישראל. מתוכם, 75% היו יהודים, 69.9% בוגרי בתי ספר לרפואה בישראל וקצת יותר ממחציתם (57.5%) היו גברים. במהלך תקופה זו גדל שיעור המתמחים ל-100,000 נפש מ-0.38 ל-0.57.
מספר המתמחות ברפואת עיניים ביחס לאוכלוסיה כמעט הכפיל את עצמו (מ-0.14 ל-0.26 לכל 100,000 תושבים), בעוד שאצל הגברים נרשמה עלייה מתונה יותר. קצב הגידול השנתי בקרב נשים היה כמעט כפול מזה של הגברים.
גם בקרב המתמחים והמומחים הערבים נרשמה עלייה משמעותית. בקרב המומחים, מספר הרופאים הערבים ל-100,000 נפש גדל פי ארבעה, מ-0.25 ל-0.98, לעומת עלייה מתונה בהרבה בקרב רופאים יהודים, מ-7.11 ל-7.79.
החוקרים מציינים כי למרות שעדיין קיימת דומיננטיות של גברים יהודים בקרב רופאי העיניים המומחים בישראל, המגמות בקרב המתמחים החדשים מעודדות. ייצוג האוכלוסיה הערבית בקרב המתמחים החדשים הולם את חלקה באוכלוסיה, והפער המגדרי שנצפה בשנים המוקדמות נעלם לאחר שנת 2015.
על פי המחקר, הירידה בשיעור הרופאות הכללי מוסברת בעיקר בשינויים בהרכב בוגרי הרפואה בישראל. המחקר מצא שחלה עלייה משמעותית במספר הרופאים שלמדו בחו"ל (IMGs - International Medical Graduates) לעומת בוגרי בתי ספר לרפואה בישראל.
בשנת 2005, היחס בין בוגרי רפואה בארץ לבוגרי חו"ל עמד על 50.6% לעומת 49.4%. עד 2021, היחס השתנה משמעותית ל-39.6% בוגרי הארץ לעומת 60.4% בוגרי חו"ל. כיוון שנשים מהוות רק 28% מבוגרי חו"ל (לעומת 54% מבוגרי הארץ), העלייה בשיעור בוגרי חו"ל הובילה לירידה בשיעור הכולל של הרופאות.
עוד עולה מהמחקר כי בשנת 2021 היו בישראל 9.06 מומחים ברפואת עיניים לכל 100,000 תושבים, עלייה של 20.5% לעומת 7.5% בשנת 2006. זהו נתון גבוה מזה שבארה"ב ובריטניה, אך נמוך במדינות אירופה כמו בלגיה, איטליה וספרד. מתוך כלל המומחים, 62.2% היו בוגרי בתי ספר לרפואה בישראל, 37.9% נשים ו-10.5% ערבים.
מספר הנשים המומחיות ברפואת עיניים עלה ב-21% לעומת עלייה של 20% בקרב מומחי עיניים גברים.
ממצאים מעניינים נוספים שעלו מן המחקר כוללים השוואה גילאית. הגיל הממוצע של מומחי העיניים עלה מ-51.5 בשנת 2006 ל-55.1 בשנת 2021, מה שמצביע על הזדקנות האוכלוסיה של רופאי העיניים.
החוקרים מציינים כי המגמות החיוביות בייצוג נשים וערבים עשויות להיות קשורות למדיניות העדפה מתקנת שהונהגה בארבע אוניברסיטאות מובילות בישראל בשנים 2001-2008. מדיניות זו לא התמקדה במוצא אתני אלא במצב סוציואקונומי של השכונה ורמת בית הספר התיכון. נראה כי מדיניות זו היתה מספיקה כדי להשיג שוויון גם בשלבים מאוחרים יותר של הקריירה, אפילו בתחום תחרותי כמו רפואת עיניים, אך מדיניות זו לא הוחלה על קבלה להתמחויות. למרות זאת, מדיניות זו עשויה היתה להשפיע על צמצום הפערים האתניים שנצפו אחרי 2015.
עם זאת לדבריהם, יש לשים לב להשלכות האפשריות של רפורמת "יציב", שעלולה לפגוע בייצוג של מיעוטים אתניים בעתיד. הרפורמה צפויה לשלול רשיונות רפואה מבוגרי בתי ספר לרפואה בינלאומיים שנמצאו לא מתאימים, ורבים מהם הם ערבים. עם זאת, בתחום רפואת העיניים ספציפית, ההשפעה צפויה להיות מינימלית בשל התחרותיות הגבוהה והקלות היחסית במילוי משרות ההתמחות.