דעות

הילכו יחד - הרופא האדם ועזר כנגדו, המכונה?

האם הרופא החדש, העטוף ומוגן בכל הטוב של הקידמה, זוכר ליישם את דבריו של היפוקרטס – "רפא מדי פעם, טפל לעתים קרובות ונחם אותם תמיד"?

יחס רופא-מטופל. אילוסטרציה

"רפא מדי פעם, טפל לעתים קרובות ונחם אותם תמיד" - דברי היפוקרטס בנסיונו לזקק את מהות תפקידו של הרופא. היפוקרטס, שאת שבועתו אנחנו, הרופאים, נשבעים תוך שאנו מקדשים ערכים בסיסיים וברורים, אלה שלאורם אנו פועלים בחיינו המקצועיים, ואני תוהה, איך היפוקרטס היה מתנסח היום, בעידן המודרני, בו תפקידו של הרופא אל מול המטופל, כאדם וכחבר הוא הכרחי אך דומה שמקומו מעט נעלם.

האם הרופא החדש, בן זמננו, עטוף ומוגן בכל הטוב של קידמה, זוכר ליישם את דבריו של היפוקרטס בעבודתו?

בעידן שבו שיפורים ושינויים רפואיים ומדעיים משפיעים על האנושות כולה, הקידמה הטכנולוגית כאן, זמינה על המדף, הגנום האנושי על כל מרכיביו פנימה והחוצה פרוש לפנינו, היכולת שלנו לאבחן ולהבין מחלות אנושיות מאפשרת לנו לפתח רפואה יוצאת מהכלל, אישית ומדויקת, עידן בו בדיקות מעבדה חדישות, מכשור מתקדם וטכנולוגיית בינה מלאכותית נוגסים עוד ועוד חלקים מעבודת הרופא, נדמה לעתים שתפקידו של הרופא השתנה.

נדמה שהאיזון בין מקומו של הרופא כמרפא או מטפל לבין המקום של טכנולוגיה וחדשנות ברפואה, הולך ומופר ומקומו וחזקתו של הרופא בעצם אנושיותו אובדים.

אולי דווקא עכשיו וביתר שאת, אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו את דבריו של היפוקרטס, את הצורך לנחם, להסתכל בעיניים, להושיט יד, להקשיב, להתרגש ולדמוע, להזדהות, להתמסר, לחמול, לעשות אותם הדברים שמכונה וטכנולוגיה לעולם לא יוכלו להציע

כמובן, אין מנוס מלהביט נכוחה אל קדמת הזמן, להכיר בשילוב של טכנולוגיה חדשנית ובינה מלאכותית בתוך יכולת הטיפול והריפוי שלנו - אלה השתפרו להפליא ועליהם לדור בכפיפה אחת יחד עם תכונות הרופא כאדם. ואולי דווקא עכשיו וביתר שאת, אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו, חזור והזכר, את דבריו של היפוקרטס, את הצורך לנחם, להסתכל בעיניים, לרכון קדימה, להושיט יד, להקשיב, להתרגש ולדמוע, להזדהות, להתמסר, לחמול, לעשות אותם הדברים שמכונה וטכנולוגיה לעולם לא יוכלו להציע ואנחנו כבני אדם כן, ורגע אחד להבין שאלה אולי בעצם דברים שמחפש החולה שלנו.

חובה עלינו להבין את המשמעות של "להיות רופא", להזכיר לעצמנו למה בעצם הלכנו להיות רופאים, מהו הניצוץ שגרם לנו בשלב מסוים בבגרותנו להבין שאנחנו בוחרים בדרך החיים המיוחדת של להיות רופא, להחליט שאנחנו שם עבור המטופל ותמיד.

לאחרונה, כשליוויתי קבוצת סטודנטים לרפואה, רגע לפני שהם פסעו לתוך העולם הקליני, ביקשתי להזכיר להם במילים הבאות: "זיכרו את שבועת הרופא, זו האוניברסלית וזו המתאימה לרוח הישראלית. זיכרו את המשולש המופלא עליו מבוססת הדרך שלנו כרופאים ואליה המחויבות הגדולה שלנו: לטפל, ללמד, לחקור. זיכרו שכל אחד יכול למצוא לעצמו את המקום, את הייעוד, את ההגשמה העצמית, את המשמעות, את הסיפוק והאתגר המתאימים לו. זיכרו להיות שם עבור המטופל, תמיד.

גם אם הטכנולוגיה פורצת הדרך או בינה מלאכותית שמגלה סודות נסתרים תדור לצידנו, תחליף חלק מעבודתנו, אפילו תדייק אותנו והיא ראויה ובמקומה, היא לעולם לא תזכיר לעצמה, כמונו, שתמיד רצינו להיות רופאים

"זיכרו שהמטופל שלכם רוצה רופא אבל לפעמים הוא מחפש חבר ויועץ וסתם אוזן שתקשיב לו. זיכרו לבדוק את עצמכם פעם אחרי פעם שאתם נאמנים לדרך, לחולה, שמה שמנחה אתכם הם תמימות, יושר וזוך, לטובת החולה.

"זיכרו לחשוב, לשאול שאלות ולא להפסיק ללמוד, להתעדכן ולחפש תשובות. זיכרו לעבוד קשה, לא להתייאש, להזיל דמעה מדי פעם, מהתרגשות ומעצב. זיכרו לתת יד, לתמוך, להתייעץ, לעבוד יחד. זיכרו להתרגש מעבודתכם כל יום מחדש ולהתייחס בחרדת קודש לכל מפגש עם מטופל."

ואוסיף כעת, שגם אם הטכנולוגיה פורצת הדרך או בינה מלאכותית שמגלה סודות נסתרים תדור לצידנו, תחליף חלק מעבודתנו, אפילו תדייק אותנו והיא ראויה ובמקומה, היא לעולם לא תזכיר לעצמה, כמונו, שתמיד רצינו להיות רופאים.

פרופ' רז סומך, מנהל מחלקת ילדים א' בבית החולים ספרא לילדים בשיבא, מומחה במחלות מולדות של מערכת החיסון ורופא-חוקר

נושאים קשורים:  פרופ' רז סומך,  דעות,  חדשות,  טכנולוגיה רפואית,  רופאים,  שבועת היפוקרטס
תגובות
אנונימי/ת
20.01.2025, 20:24

כל הכבוד. לו יהי !

24.01.2025, 09:52

מילים כדורבנות. יישר כוח רזי!