חדשות

לקראת עיסקת החטופים: היערכות לקליטתם בבתי החולים

שבעה בתי חולים הועמדו בכוננות | החטופים השבים ייקלטו במתחמים מבודדים ומאובטחים | הטיפול יתבצע על ידי צוותים רב תחומיים

הכנות לקראת קליטת החטופים במרכז הרפואי שיבא, נובמבר 2023. צילום: דוברות ביה"ח

כוננות שיא במערכת הבריאות לקראת שובם האפשרי של החטופים, עם חוסר ודאות משמעותי לגבי מצבם. שבעה בתי חולים הועמדו בכוננות: שיבא, איכילוב, בילינסון (יחד עם בית החולים שניידר לילדים), וולפסון, ברזילי, סורוקה ואסף הרופא, כאשר שלושת המרכזים הראשונים צפויים לקלוט את רוב החטופים, על כך דיווח אמש (ג') עידו אפרתי בהארץ.

אף שטרם התקבלה הוראה מפורשת בנושא, בבתי החולים ערוכים בכל רגע נתון לקליטתם של השבים. החטופים השבים ייקלטו במתחמים מבודדים ומאובטחים, בחדרים פרטיים הכוללים שירותים ומקלחת, עם אפשרות לשהייה בפרטיות מוחלטת עם בני המשפחה.

כלקח מהעיסקה הקודמת, ימנעו ביקורי ראווה של פוליטיקאים במתחמים אלה, על כך דיווחה שרית רוזנבלום ב-ynet אמש. על פי הדיווח, מי שמצבו הרפואי יהיה קשה ויזדקק לטיפול רפואי דחוף יועבר לבתי החולים הדרומיים.

הטיפול יתבצע על ידי צוותים רב תחומיים, הכוללים רופאי נשים, מומחים ברפואה פנימית וכירורגים. תשומת לב מיוחדת תינתן לתזונה, עם פרוטוקולים מדויקים להחזרה הדרגתית לאכילה רגילה, מחשש לתסמונת ההזנה מחדש.

לקח נוסף שנלמד משחרור קודם של חטופים הוא שהימים הראשונים היו מטעים, וחלק גדול מהשבים שמצבם נראה טוב סבלו בהמשך מקשיים שונים.

היערכות מיוחדת נעשית בתחום בריאות הנפש. בכל בית חולים הוקצה צוות מיוחד של פסיכולוגים ופסיכיאטרים והוכנו חדרים מיוחדים למקרים שיזדקקו להשגחה נפשית מוגברת. בהנחיית צה"ל תרגלו הצוותים מצבים שונים של קשיי הסתגלות ומצבים נפשיים ובוצעו סימולציות עם שחקנים.

בכירה באחד מבתי החולים המצוטטת בכתבה אמרה כי "הדבר החשוב ביותר הוא לאפשר להם להתאחד בשקט עם בני משפחותיהם" וכי הטיפול ייעשה "באיטיות ובנחת, תוך הקשבה לרצונותיהם ולבקשותיהם".

פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון, אמרה ל"הארץ" כי "מידת אי הוודאות לגבי מצב החוזרים היא הרבה יותר גדולה" בהשוואה לעסקת נובמבר 2023, בשל השהייה הממושכת בתנאים קשים. היא ציינה את הסיכונים הבריאותיים, כולל החמרה במחלות רקע, היעדר אור שמש ותנאי תברואה ירודים.

"יש ספקטרום רחב מאוד, מתינוקות ועד אנשים מאוד מבוגרים, ובתווך גם צעירים חולים. אשר לאנשים עם מחלות רקע, למשל סוכרת או מחלות אוטואימוניות, השאלה היא אם הם טופלו, ואם כן, באיזה אופן. כבר בפעם הקודמת ראינו חטופים שחזרו עם מחלות רקע שלא טופלו וראינו החמרה וסיבוכים", אמרה פרופ' מאור.

"אנחנו יודעים מאנשים שחזרו וגם מגופות שהושבו מהרצועה על מחסור מאוד משמעותי במזון ועל מצבים של תת תזונה. ובכל זאת, יכולים להיות תנאי שהייה שונים, במקומות שונים, וההבדל ביניהם יכול להיות משמעותי. אין לנו מידע לגבי השונות הזאת בנוגע לחטופים", הוסיפה.

הפרוטוקול המעודכן של משרד הבריאות ממליץ על אשפוז של ארבעה ימים לפחות. הנוהל כולל גם הנחיות לגבי שמירת הפרטיות והסודיות הרפואית של החטופים שיחזרו, ובכלל זה התנהלות מול התקשורת וכן הנחיה ליצור רשימה קבועה של מורשי כניסה לאנשי המקצוע והביטחון הרלוונטיים.

נושאים קשורים:  חטופים,  עיסקת חטופים,  בתי חולים,  טיפול רפואי,  פרופ' יסמין מאור,  חדשות
תגובות