ועדת הבריאות של הכנסת קיימה דיון דחוף בנוגע להצעת משרד הבריאות לשינוי מהותי במדיניות שירותי הבריאות הנוספים - שב"ן. ההצעה, שמבקשת לבטל את אפשרות ההחזרים הכספיים ולעבור למודל של הסדרים בלבד, מעוררת התנגדות בארגוני חולים ורופאים.
עוד בעניין דומה
השב"ן הם שירותי בריאות נוספים שקופות החולים מציעות לחבריהן בעבור תשלום נוסף. השב"ן אינו כולל שירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות ואינו כולל שירותים שונים וביניהם: ביטוח סיעודי (הכיסוי הסיעודי נרכש בנפרד ואינו כלול בשב"ן עצמו) או כיסוי לתרופות מצילות חיים או מאריכות חיים. השירותים הנוספים המוצעים על ידי כל קופה לחבריה הם שירותים וולונטריים וכל חבר קופה יכול להחליט אם הוא מעוניין לרכוש אותם.
קופות החולים משווקות את תכניות השב"ן, מעניקות את הכיסויים הכלולים בו וגובות את התשלום עבורן. תכניות השב"ן של הקופות נבדלות זו מזו בתקופות ההמתנה שלהן (התקופות שבהן החבר משלם את דמי הביטוח, אך אינו זכאי עדיין לכיסוי הביטוחי), באחוז ההשתתפות העצמית, בתקרת ההשתתפות, בהגדרות הכיסוי הרפואי, ברשימות ספקי ההסכם שהקופה קשורה עימן וכמובן בתעריפים.
הכיסויים העיקריים בשב"ן כוללים ניתוחים בבית חולים פרטי – כיסוי לניתוח פרטי, אפשרות לבחור את בית חולים, את המנתח הפרטי ואת המרדים הפרטי; שתלים מיוחדים בעת ניתוח; חוות דעת שנייה בארץ – התייעצויות עם רופאים מומחים, כאשר אפשר לבחור גם רופאים מומחים אשר אינם בהסדר עם הקופה; השתלות, ניתוחים וטיפולים בחו"ל – הרחבת הסכום הניתן לפי החוק; טיפולי שיקום, התפתחות הילד, בדיקות לנשים בהריון – השב"ן מוסיף על הטיפולים הניתנים במסגרת החוק.
התקנות המוצעות של משרד הבריאות כוללות ביטול מוחלט של האפשרות להחזרים כספיים במסגרת תכניות השב"ן, כך שהשירותים יינתנו אך ורק דרך ספקים שבהסדר עם קופות החולים.
סוגיית השירות הרפואי בפריפריה עמדה במוקד. חברי הכנסת שיזמו את הדיון, טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ויאסר חויג'ראת (רע"מ), טענו כי ביטול ההחזרים יפגע במיוחד באוכלוסיות מוחלשות ובפריפריה, שם הנגישות לשירותי בריאות כבר כיום מוגבלת. במציאות שבה יש מעט ספקים רפואיים באזורים מרוחקים, ואותם ספקים נמנעים, לעתים קרובות, מהצטרפות להסדרי הקופות בשל תעריפים נמוכים, השינוי יגביר את הקושי במתן שירותים זמינים ונגישים.
גם ארגוני החולים והרופאים הזהירו מפגיעה חמורה בנגישות לשירותי בריאות באזורים מרוחקים. שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, הדגיש כי הספקים באזורים אלה עלולים לסרב להתקשר עם הקופות בשל תעריפים נמוכים. בנוסף הוא הזהיר מביטול זכויות לשירותים הכלולים בשב"ן בשל חוסר אפשרות להגיע להסדרים עם ספקים, וממילא התארכות ההמתנה לתור אצל הספקים בהסכם עם הקופות.
ד"ר אייל שפירא, יו"ר ארגון הרופאים העצמאיים (ארצ"י), הזהיר כי השינוי המוצע יפגע באופן משמעותי באיכות הטיפול הרפואי: "ביטול זכות ההחזר מתעלם מציפיית המטופל לקבל שירות מרופא מומחה המועדף עליו. זהו שירות בסיסי עבור מטופלים רבים", אמר.
גם ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, הצביע על כך שמזה כעשור ניכרת מגמת הפחתת עלויות במחיר של צמצום בחירת הרופא המועדף על ידי המבוטח. "כשאין שירות, כולם שווים", אמר. "המבוטח בקצה איבד במהלך השנים את היכולת לבחור את מי שיטפל בו. אני שומע מהשטח שהרופאים הבכירים עוזבים, עוברים רק לפרטי ומי שמצטרף הם הצעירים. רשימות סגורות דוחקות את המטופלים לרפואת פרטית. מה על המטופל מאופקים לעשות כאשר אין לו את הטיפול באזור מגוריו? היכן המחשבה על המבוטח עצמו?".
קופות החולים תומכות בשינוי
מנגד, נציגי קופות החולים הביעו תמיכה בשינוי. מרגרטה ברוך-סרור, ראש מערך ביטוחי בריאות ב"כללית" טענה כי ההסדר החדש ייטיב עם כל הצדדים ויאפשר הנגשת שירותים נוספים בפריפריה. לדבריה, ככל שיורחב ההסדר ויכלול רופאים נוספים, יונגשו שירותים נוספים ומגוונים גם בפריפריה.
ליאור ברק, סמנכ"ל משרד הבריאות, הגן על התכנית וטען כי התקנות המוצעות יוצרות דווקא שוויון בשירותי הבריאות לפריפריה, מוזילות משמעותית רבים משירותי הבריאות ומוודאות שנבדקה איכות, רמת המקצועיות ורמת השירות של הספקים בהסדר עם הקופות. לדבריו, התקנות יחייבו את קופות החולים לחתום עם ספק, גם אם הוא יחיד באזורו, להעניק שירות אף בפריפריה, גם במחיר גבוה יותר.
הוועדה דרשה ממשרד הבריאות להתחייב כי השינוי לא יוביל להגדלת דמי ההשתתפות העצמית או הפרמיות בשב"ן. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי, קרא למשרד הבריאות להציג נתונים מקיפים על הניתוחים בשב"ן, לפני השינוי (בשנת 2015) ולאחריו, כולל נתונים על מספר נותני השירות ופריסתם הגיאוגרפית, מספר הפרוצדרות וזמני ההמתנה לקבלת השירות לפני ואחרי השינוי. "חובה להבטיח שירותים בהיקף מספק ובפריסה גיאוגרפית הולמת", הדגיש.