במרכז הרפואי UC Davis בסקרמנטו, קליפורניה, בוצעה לאחרונה השתלה ראשונה של קוצב לב דו-חדרי זעיר ללא אלקטרודות מסוג Aveir בילדה בת 13 הסובלת מחסם לב מולד מלא. ההשתלה בוצעה בגישה דרך הווריד הצווארי הפנימי הימני.
עוד בעניין דומה
המקרה פורסם לאחרונה בכתב העת Pacing and Clinical Electrophysiology. זהו תיאור מקרה ראשון מסוגו המדגים שניתן לבצע השתלה כזו בגישה זו גם באוכלוסיה פדיאטרית.
הילדה, שאובחנה עם חסם לב מולד מלא בבדיקת רופא ראשונית שגרתית, עברה בירור מקיף שכלל שלילת הפרעות בבלוטת התריס, בדיקות סדרתיות לזיהוי מחלת ליים וכן בדיקות לשלילת דלקת בשריר הלב. אצל אמה של הילדה נמצאו נוגדנים חיוביים מסוג anti-Rho ו-anti-La.
המטופלת היתה במעקב באמצעות א.ק.ג ובדיקות הולטר שהדגימו ירידה הדרגתית בקצב הלב. בגיל 13 החלה לסבול מאירועי קדם-עילפון במנוחה, כאשר קצב הלב הממוצע בהולטר ירד ל-49 פעימות לדקה.
לאחר דיון עם המשפחה והצוות הרפואי, הוחלט על השתלת קוצב לב דו-חדרי ללא אלקטרודות. הפרוצדורה בוצעה בהרדמה כללית דרך הווריד הצווארי הפנימי הימני, שקוטרו נמדד כ-10 מ"מ בבדיקת אולטרסאונד מקדימה. הקוצב החדרי הושתל בעמדה אפיקלית-ספטלית והקוצב העלייתי הושתל בבסיס המערך העלייתי.
במעקב לאחר שלושה חודשים, נצפו פרמטרים יציבים בשני הקוצבים.
בתכנות ראשוני הוגדר הקוצב למצב VVI בקצב 55 פעימות לדקה, עם תקשורת מלאה בין שני הקוצבים. אורך חיי הסוללה הצפוי במצב זה הוא 15.5 שנים לקוצב העלייתי ו-21.4 שנים לקוצב החדרי. במעבר לתכנות דו-חדרי, אורך החיים הצפוי יתקצר ל-8.5 ו-12.3 שנים בהתאמה.
המטופלת חזרה לפעילות גופנית מלאה ללא תסמינים וכאמור, החוקרים מציינים כי המקרה מדגים את היתכנות ההשתלה של קוצב לב דו-חדרי זעיר ללא אלקטרודות בילדים, אם כי נדרש מחקר נוסף להערכת הבטיחות והיעילות ארוכת הטווח של השתלות אלו בטרם יומלץ על שימוש שגרתי בטכניקה זו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
