מטרת החוקרים הייתה לבחון את התפקיד של החמרה הקשורה להישנות (relapse-associated worsening - RAW) והתקדמות ללא תלות בפעילות הישנות (progression independent of relapse activity - PIRA) בהאטת מהלך טרשת נפוצה.
עוד בעניין דומה
הכנסתם של טיפולים משני מחלה לטרשת נפוצה (multiple sclerosis - MS) הביאה להאטה במהלך המחלה לאורך השנים.
החוקרים בחנו בדיעבד התקדמות ארוכת טווח של Expanded Disability Status Scaleי(EDSS) בחולים שהופנו למרכז הטרשת הנפוצה של מונטיצ'יארי (איטליה) ואובחנו עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית בין השנים 1980-2022. כדי לבודד את PIRA, ניכו את כל השינויים ב-EDSS הקשורים להישנות משינוי EDSS הכולל. החוקרים ביצעו השוואה של התרומה היחסית של PIRA ו-RAW להתקדמות EDSS בחולים שאובחנו בתקופות שונות באמצעות מודלים של השפעות מעורבות.
במחקר הוכללו 1,405 מטופלים. מתוכם, 231 אובחנו בשנים 1980-1996 (תקופת טרום-טיפול), 577 בשנים 1997-2008 (תקופת טיפול משנה מחלה בזריקה), ו-597 לאחר 2008 (תקופה של תרופות דרך הפה, נוגדנים, ואנטי CD20). במהלך הזמן, הן PIRA והן RAW הופחתו יותר בחולים שאובחנו לאחרונה בהשוואה לתקופות קודמות. התרומה הממוצעת של PIRA להתקדמות ה-EDSS הכוללת כבר הייתה דומיננטית בחולים שאובחנו בין השנים 1980-1996 (78%) ובשנים 1997-2008 (76%), אך היא גדלה באופן משמעותי (p = 0.0009) בחולים שאובחנו בשנים האחרונות ( 87%).
החוקרים הסיקו כי האטת מהלך טרשת נפוצה שנצפה לאורך השנים נקבע לא רק על ידי מספר פחות של אירועי RAW, אלא גם על ידי הפחתה ב-PIRA. עם זאת, המעבר לעבר התקדמות בלתי תלויה בהישנות ברובה מדגיש את החשיבות של הערכת טיפולים חדשים על סמך השפעתם על PIRA.
מקור: