למרות המאמצים, המחסור בכוח האדם במערכת הבריאות צפוי להמשיך לגדול - כך עולה מפרק הבריאות בדו"ח מצב המדינה 2024 של מרכז טאוב שפורסם הבוקר (ב').
עוד בעניין דומה
פרק זה מתוך הדו"ח שכתבו פרופ' נדב דוידוביץ' ונתן לב, עוסק בהוצאה הלאומית לבריאות, בכוח האדם במערכת הבריאות, בזמני ההמתנה לרפואה יועצת, באורח חיים והתנהגות סיכון ובהשפעת המלחמה על מערכת הבריאות.
בפרק המבוא מציינים הכותבים כי בשנה האחרונה, לצד העיסוק האינטנסיבי בנושאים הקשורים למלחמה, התקבלו החלטות כבדות משקל במגוון נושאים, דוגמת כפל ביטוחי, שינוי מודל התמרוץ למחלקות הפנימיות, רפורמה בתחום בריאות הנפש והסכם שכר עם ההסתדרות הרפואית בישראל.
הם מוסיפים כי "בסיכומים לציון שנה למלחמה, מערכת הבריאות מקבלת ציונים גבוהים, בוודאי בהשוואה למערכות אחרות. עם זאת, ברור לכל – כפי שהתחוור לאחר משבר הקורונה – שכדי להיטיב להתמודד עם האתגרים שלפנינו, שאף הקצינו בשנה האחרונה, נדרשת השקעת משאבים מתאימה במערכת הבריאות".
ההוצאה על בריאות
בשנת 2023 נרשמה ירידה ריאלית בהוצאה הלאומית על בריאות עם ירידה של 3% בהוצאה לנפש, כשבמקביל גדלה התלות במימון פרטי, העומד כיום על כשליש (35%) מההוצאה על בריאות בישראל.
ההוצאה הלאומית על בריאות עמדה בשנת 2023 על 136.3 מיליארד שקל, המהווים 7.2% מהתמ"ג. ההוצאה השוטפת לנפש בישראל (3,803 דולר במונחי שווי כוח קנייה) נותרה נמוכה ביחס לרוב מדינות ה-OECD. על פי הדו"ח, רק קוריאה הדרומית, פורטוגל, יוון, צ'ילה ומקסיקו ממוקמות נמוך מישראל בהוצאה הלאומית לנפש על בריאות. על פי הנתונים, בשנת 2023 נרשמה ירידה של 0.9% בהוצאה הלאומית לבריאות לעומת 2022.
כוח אדם רפואי
בתחום כוח האדם הרפואי נותר מחסור בצוותים רפואיים למרות המאמצים בתחום הגיוס וההכשרה. מספר הרופאים והאחיות ביחס לאוכלוסיה נותר נמוך מהממוצע במדינות המפותחות והצפי הוא להחרפת המחסור ברופאים בעשור הקרוב, למרות הגידול הצפוי במספר העוסקים במקצוע.
על פי הדו"ח, כיום עומד מספר הרופאים הפעילים בישראל על 3.47 לאלף נפש, נתון הנמוך מממוצע ה-OECD. היחס צפוי עוד לרדת ל-3.02 רופאים לאלף נפש עד שנת 2035.
הכותבים מציינים כי נתונים חדשים מדגישים את ההשפעה הצפויה של רפורמת יציב על מצבת כוח האדם הרפואי בישראל, במיוחד בפריפריה. ב-2022, 34% מהרשיונות החדשים לעיסוק ברפואה ניתנו לבוגרי בתי ספר שעתידים להיפסל במסגרת הרפורמה. המשמעות חמורה במיוחד עבור הפריפריה, שכן בוגרים אלו מהווים חלק משמעותי מהצוות הרפואי באזורים אלה - 51% מכוח האדם הרפואי בנגב ו-63% בגליל. הרפורמה עלולה, אם כן, להחריף את המחסור בכוח אדם רפואי דווקא באזורים הזקוקים לו ביותר.
בנוסף, שיעור הרשיונות המונפקים לבוגרי רפואה מהארץ שעמד בשנת 2005 על 51%, ירד בשנת 2023 ל-31% בלבד. כלומר, תלות הולכת וגוברת של מערכת הבריאות הישראלית בבוגרי חו"ל.
בהתייחס לסוגיית הרופאים הישראלים בחו"ל נכתב כי על פי הערכות משרד הבריאות, בשנת 2022 שהו כ-3,700 רופאים ישראלים בחו"ל, אך אין תכנית סדורה להשבתם ארצה. המחקר מצטט מסקר שנערך בתחילת 2024 בקרב יותר מ-300 מתמחים ישראלים בחו"ל שמצא כי 69% מהם אינם בטוחים שיחזרו לארץ בתום ההתמחות.
הגירת רופאים
"נושא הרופאים הנמצאים בחו"ל חשוב במיוחד לנוכח השפעת המלחמה על הגירת כוח אדם רפואי והתגברות התופעה של בריחת מוחות", כתבו החוקרים. "אמנם בתחילת המלחמה היתה התגייסות חסרת גבולות של אנשי רפואה, אך ככל שעובר הזמן נשמעות תלונות בכינוסים מקצועיים על תנועה הפוכה של הגירה, כגון עזיבה של עשרה מומחים בכירים בתחום הפסיכיאטריה, הנמצא כבר עכשיו במשבר כוח אדם חמור".
סקר שערכה ההסתדרות הרפואית בישראל באוקטובר 2024 בקרב 135 מנהלים בכירים במערכת הבריאות מחדד מגמה זו: 48% מהמנהלים דיווחו כי בשנה האחרונה עזבו בין רופא אחד לחמישה מהרופאים הכפופים להם, כש-60% מהעוזבים עשו זאת בגלל המצב הפוליטי או הבטחוני.
צעדים להתמודדות עם המחסור ברופאים
הכותבים מציינים את הצעדים שנקט משרד הבריאות לטיפול במחסור ומציינים כי המשרד נקט בצעדים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בארץ. בשנה האחרונה בוטלו תכניות ההכשרה לסטודנטים זרים, דבר שפינה 130 תקנים לסטודנטים ישראלים, וניתנו תמריצים לאוניברסיטאות ולבתי חולים להגדלת מספר הסטודנטים. עם זאת, פעולות חשובות כמו הרחבת השדות הקליניים בקהילה ותמרוץ תכניות בפריפריה בוצעו רק חלקית או לא בוצעו כלל.
צעד נוסף להתמודדות עם המחסור ברופאים הוא פיתוח מקצוע "עמית רופא". המקצוע אושר ביולי 2023 וההכשרה, שכרגע מתקיימת בקורסים מקצועיים של משרד הבריאות, תועבר בקרוב לתכנית תואר שני בבתי הספר לרפואה. המעבר נועד להבטיח סף הכשרה גבוה יותר, אך עלול לפגוע בעמיתי רופא שכבר החלו לעבוד בתחום.
כמו כן, לראשונה מזה 13 שנה נחתם הסכם שכר חדש לרופאים הכולל העלאת שכר של 9.5%, אפשרות לתוספות שכר נוספות בעתיד ותוספות מיוחדות לתחומים במצוקה כמו בריאות הנפש ושיקום. ההסכם מעורר מחלוקת בנוגע לסוגיות כמו תורנויות מקוצרות בפסיכיאטריה והעדפת רופאים בכירים בתוספות השכר.
זמני המתנה
בהתייחסות לזמני ההמתנה לרפואה יועצת עולה כי בעוד שברוב ההתמחויות נרשמה ירידה קלה בזמני ההמתנה, תחומים קריטיים כמו אנדוקרינולוגיה ונוירולוגיה עדיין סובלים מזמני המתנה ארוכים במיוחד, לעתים עד כחודשיים. בתחום רפואת העור נרשמה אף עלייה בזמני ההמתנה, מכ-35 ימי המתנה ברבעון הראשון של 2023 לכ-37 ימים ברבעון הראשון של 2024.
התחומים עם זמני ההמתנה הארוכים ביותר הם אנדוקרינולוגיה ונוירולוגיה (כ-50 ימים), לעומת אורתופדיה ורפואת נשים (כ-20 ימים).
מספר מיטות אשפוז
על פי הדו"ח, מספר מיטות האשפוז הכללי בישראל ממשיך לרדת ועומד על 1.72 מיטות לאלף נפש - נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD העומד על 2.3. למרות תוספת של 69 מיטות ב-2023, שיעור התפוסה במחלקות האשפוז הכללי גבוה במיוחד ועומד על 88.7%, השיעור הגבוה ביותר במדינות ה-OECD.
כמו כן, קיים פער משמעותי בפיזור המיטות בין המרכז לפריפריה: בעוד שבתל אביב וחיפה יש 3.4-3.7 מיטות לאלף נפש, בדרום ובצפון המספר עומד על כשתי מיטות בלבד לאלף נפש. כמענה למצב, מתוכננת תוספת משמעותית של מיטות אשפוז שיקומי ופסיכיאטרי בשנים 2023-2028, במיוחד לאור הצרכים שהתעוררו בעקבות המלחמה.
מכשירי דימות
הכותבים מזכירים כי דו"ח מבקר המדינה ממאי 2024 מצביע על מחסור חמור במכשירי דימות בישראל: 60 מכשירי MRI,י93 מכשירי CT ו-20 מכשירי PET-CT בלבד.
מספר מכשירי ה-MRI וה-CT למיליון נפש (6.6 ו-9.8 בהתאמה) נמוך משמעותית מהממוצע ב-13 מדינות ה-OECD שנבדקו. המחסור במכשירים, לצד תהליכי אישור ארוכים ומסורבלים להפעלת מכשירים חדשים ומחסור ברדיולוגים, מוביל לזמני המתנה ארוכים הן לבדיקות והן לפיענוח, עם שונות משמעותית בין קופות החולים. המצב מחריף במיוחד ב"מכבי", שם זמני ההמתנה ל-MRI ארוכים במיוחד, בעוד ב"כללית" הם הקצרים ביותר.
ההיערכות לגידול באוכלוסיה
על פי הדו"ח, משרד הבריאות פיתח מערכת לחיזוי גידול האוכלוסיה ולצורכיה העתידיים באזורים שונים בארץ. התחזיות מצביעות על גידול באוכלוסיה הצעירה בדרום ועלייה בשיעור האוכלוסיה המבוגרת בצפון. במרכז צפויה מגמה מעורבת - עלייה באוכלוסייה הצעירה בירושלים ובאוכלוסיה המבוגרת באזור תל אביב וראשון לציון. הבדלים אלה מחייבים התאמה של תשתיות הבריאות לצרכים הייחודיים של כל אזור.
הכותבים מצביעים על פערים משמעותיים בפריסת כוח האדם הרפואי: בעוד שבתל אביב יש 18.5 עוסקים במקצועות הרפואה לאלף נפש, במחוזות ירושלים, הדרום ויהודה ושומרון המספר נמוך מהממוצע הארצי העומד על 14.5. למרות תכניות תמרוץ שונות, כולל מענקים למתמחים בפריפריה ותכניות ייעודיות לחברה הערבית, הפערים נותרו משמעותיים, במיוחד באזור הדרום שבו שיעור הצמיחה בכוח האדם הרפואי נותר נמוך.
בריאות בישראל
על פי הדו"ח, תוחלת החיים הממוצעת בישראל חזרה ב-2022 לרמתה מלפני הקורונה ועמדה על 82.8 שנים, גבוהה מממוצע ה-OECD. בשנה זו עמדה תוחלת החיים בלידה על 84.9 שנים לנשים ו-80.9 לגברים. השיפור בולט במיוחד בהשוואה בינלאומית: מאז 2012 עלתה תוחלת החיים בישראל ב-9.5 חודשים, לעומת שבעה חודשים בממוצע ב-OECD.
הכותבים מציינים כי למרות הנתונים הטובים, קיימים פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסיה, כאשר תוחלת החיים בחברה הערבית עומדת על 79.8 שנים לעומת 83.3 בקרב יהודים ואחרים. הפערים ניכרים גם בשיעורי התמותה - 5.6 לאלף נפש באוכלוסיה הערבית לעומת 4.7 בקרב יהודים ואחרים. גם בחלוקה גיאוגרפית ניכרים פערים, כאשר תוחלת החיים בדרום ובצפון נמוכה מהממוצע הארצי.
בתחום תמותת תינוקות, ישראל מציגה שיפור משמעותי עם ירידה של 22% בעשור האחרון. שיעור התמותה עומד על 2.8 לאלף לידות חי, לעומת 3.9 בממוצע ה-OECD. עם זאת, גם כאן קיימים פערים משמעותיים: שיעור תמותת התינוקות באוכלוסיה הערבית (5.1) גבוה פי 2.4 מהשיעור בשאר האוכלוסיה (2.1), והסיכוי לתמותת תינוקות בדרום גבוה פי 2.8 מאשר במרכז.
אורח חיים והתנהגות בסיכון
ממצאי המחקר בתחום אורח החיים מציגים תמונה מעורבת. מחד, יותר ממחצית מהאוכלוסיה מעל גיל 20 מקיימת פעילות גופנית קבועה, כשהקשר בין משקל תקין לתדירות גבוהה יותר של פעילות גופנית בולט במיוחד. הנתונים מראים עוד כי בעלי משקל תקין עסקו בפעילות גופנית בתדירות גבוהה יותר מאנשים בעלי משקל חריג והתוצאות מצביעות על קשר ישיר בין פעילות גופנית למדדי איכות חיים גבוהים יותר.
מאידך, נתוני העישון מדאיגים ומצביעים על פערים חברתיים משמעותיים. בין השנים 2019-2022 נרשמה עלייה של 1.6% בשיעור העישון בקרב בני 16-74, כאשר כיום רבע מהאוכלוסיה מעל גיל 20 מעשנת ושיעור דומה נחשף לעישון פסיבי באופן תדיר. עוד עולה כי בקרב גברים, עיקר העלייה נרשמה במעמד החברתי-כלכלי הנמוך, בעוד שבקרב נשים, דווקא במעמד הבינוני-גבוה נמצאו שיעורי העישון הגבוהים ביותר.
השפעת המלחמה על מערכת הבריאות
מרבית האתגרים של מערכת הבריאות בעקבות המלחמה הם בתחומי בריאות הנפש והשיקום. בשנה שחלפה מתחילת המלחמה, למעלה מ-70 אלף איש הוכרו כנפגעי פעולות איבה, כאשר קרוב ל-13,000 הגישו בקשה לקצבת נכות קבועה, רובם על רקע נפשי. העלות הכלכלית משמעותית: מעל 370 מיליון שקל שולמו לנפגעים שהוכרו עם אחוזי נכות, למעלה מ-250 מיליון שקל הוקצו לשיקום ו-1.2 מיליארד שקל הופנו לטיפול רפואי.
הנתונים מצביעים על הידרדרות משמעותית במצב הבריאותי של אוכלוסיות שנפגעו במיוחד. בסקר בקרב מבוטחי מכבי, כ-80% מקרובי משפחות החטופים דיווחו על הידרדרות בתפיסת מצב בריאותם, כולל ירידה ניכרת במשקל ועלייה בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וכדורי שינה. בקרב המפונים, כ-30% מהנשים דיווחו על מצב פיזי לא תקין ו-60% על פגיעה נפשית, לעומת 20% ו-50% באוכלוסיה הכללית בהתאמה.
באזורי העימות, מחקר בקרב מבוטחי קופת חולים כללית הראה עלייה של 200% בצריכת תרופות נוגדות חרדה בקרב תושבי העוטף, לעומת 50% באוכלוסיה הכללית. בקרב אנשי מערכת הביטחון, עד אוקטובר 2024 נפלו 726 חיילים ו-4,576 אושפזו בעקבות אירועים מבצעיים. כ-15 אלף חיילים הוגדרו נפגעי דחק, כש-18% מהם הוצאו מהלחימה.
מאז תחילת המלחמה נקלטים מדי חודש כאלף פצועים חדשים באגף השיקום במשרד הביטחון, רובם חיילי מילואים, עם צפי להגעה לכ-20 אלף עד סוף 2024, כש-40% מהם עם תסמינים נפשיים.
הכותבים מציינים עוד כי פיתוח כלים מבוססי בינה מלאכותית מהווה מענה חדשני לשיפור השירות בתחום בריאות הנפש. כלים אלה, המתפתחים כיום בארץ ובעולם, מיועדים לקידום חוסן נפשי, מתן עזרה ראשונית וסיוע בתהליכי אבחון וטיפול. למרות הפוטנציאל המשמעותי שלהם בשיפור הטיפול הנפשי והקלת העומס על אנשי המקצוע, השימוש בהם מחייב התקדמות זהירה ומבוקרת נוכח הסיכונים הכרוכים בשילובם בפרקטיקה הקלינית.
עוד כתבו כי המלחמה השפיעה גם על בריאות הציבור הכללית, עם ירידה בשיעורי ההתחסנות ועלייה בהתפרצות מחלות מידבקות. מקרה מדאיג במיוחד הוא התפרצות נגיף הפוליו ברצועת עזה, המהווה סיכון גם לאזרחי ישראל ומחייבת חיזוק שיתוף הפעולה האזורי בתחום החיסונים והניטור האפידמיולוגי.
פרופ' דוידוביץ' מדגיש כי למרות החוסן המרשים שהפגינה מערכת הבריאות, ללא שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והשקעה משמעותית בתשתיות ובכוח אדם, תתקשה המערכת להמשיך ולתפקד לאורך זמן.
לדבריו, "מאז פרוץ המלחמה מערכת הבריאות מתמודדת עם אתגרים כבדי משקל ובראשם הצורך לספק מענה בו-זמני לצרכים השגרתיים ולצרכים שנוצרו עקב מצב החירום. צריך לזכור שמדובר במערכת שהגיעה למלחמה עם תקציבים שחוקים ועם מחסור חמור בכוח אדם ובמשאבים. למרות כל המורכבות הזאת, מערכת הבריאות הפגינה חוסן מרשים והדגימה יכולת יוצאת דופן לספק מענים לצרכים הנדרשים".
הוא קרא לתכנון אסטרטגי ארוך טווח, במיוחד בתחומי בריאות הנפש ומערך השיקום, לצד שיפור הנגישות לשירותי בריאות עבור כלל האוכלוסיה. "בלי שינוי בסדרי העדיפות הלאומיים המערכת תתקשה להמשיך ולתפקד לאורך זמן", התריע.