כתב העת הרפואי The Lancet פרסם בשבוע שעבר סדרת מכתבי תגובה למאמר שפורסם בו בסוף אוגוסט 2024, העוסק בטיפול בפצועים ברצועת עזה באמצעות רפואה מרחוק. המאמר המקורי, שנכתב על ידי הכירורג ד"ר ח'אלד אלסר ועמיתיו, תיאר יוזמה של רפואה מרחוק שסייעה בטיפול בפצועים בבית החולים נאסר בחאן יונס, עזה. בתגובה למאמר פרסמו רופאים ישראלים ואחרים מכתבי תגובה החושפים מחלוקת עמוקה לגבי תפקידם של כתבי עת רפואיים בסיקור אירועי מלחמה ומעלים שאלות על הגבול שבין רפואה לפוליטיקה במצבי מלחמה. בעוד שכותבי המאמר המקורי טוענים שמדובר בתיעוד מקצועי של טיפול רפואי בזמן מלחמה, הביקורת מצביעה על פרסום מוטה פוליטית.
12 תיאורי מקרה של פציעות טראומה
המאמר המקורי ב-The Lancet המבקר את ישראל על תקיפת מתקני רפואה בעזה נכתב על ידי ד"ר אלסר ממחלקת הכירורגיה בבית החולים נאסר ברצועת עזה ועמיתיו. המאמר מציג סדרת מקרים של פציעות טראומה שהצוות הכירורגי בבית החולים שיתף בקבוצת טלמדיסין בינלאומית. הקבוצה השתמשה באפליקציית וואטסאפ לייעוץ בנוגע לפציעות מנשק, ועל פי המאמר, התפתחה לקהילה עם יותר מ-15 תת קבוצות מומחים וכאלף חברים.
המאמר מציג 12 תיאורי מקרה נבחרים מתוך מאות מטופלים שאושפזו בבית החולים נאסר במהלך שבועיים, החל מ-28 בינואר 2024. מתוך 12 המטופלים - ארבע נשים ושמונה גברים - ארבעה הם מתחת לגיל 18. טווח הגילאים נע בין שלוש שנים ל-70 שנים. רוב המטופלים סבלו מפציעות חודרות, כולל פציעות רסיסים וירי. הפציעות היו באזורי הראש והצוואר, הבטן, החזה, האגן והגפיים.
על פי המאמר, רוב המטופלים אבדו למעקב בעקבות פלישת צה"ל לבית החולים שהפך ללא פעיל, ומטופל אחד נפטר מפצעיו. הכותבים מציינים כי למרות שבתי חולים, מטופלים וצוותים רפואיים מוגנים על פי החוק ההומניטרי הבינלאומי ואמנת ז'נבה, מערכת הבריאות בעזה היתה תחת מתקפות צבאיות ישירות חסרות תקדים מאז השבעה באוקטובר 2023. הם מסכמים כי למרות שהצוות הרפואי הסתגל והשתמש בטלפונים חכמים לייעוץ מרחוק, האפשרויות העומדות בפני מערכת בריאות במצור, עם מחסור בכוח אדם ומשאבים, מוגבלות מאוד, ללא קשר ליוזמות טלמדיסין.
אי נקיון כפיים של בתי החולים ואנשי צוות רפואי בעזה
ד"ר דניאל א' קינג מהיחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי בני ציון בחיפה וד"ר דני אפשטיין מהמחלקה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי רמב"ם, שניהם מהפקולטה לרפואה מהטכניון, דוחים את הטענות של ד"ר אלסר ועמיתיו.
במכתבם שפורסם ב-Lancet בשבוע שעבר, הם מתייחסים להעדר נקיון כפיים של בתי החולים ואנשי צוות רפואי בעזה. לדבריהם, הצגת הדברים על ידי נאסר ועמיתיו אינה מאוזנת ובעוד שעיתונות חופשית משמשת כאמצעי חשוב להפצת נתונים, חדשות ודעות, מאמרים רפואיים נועדו להציג עובדות. "במאמרם, אלסר ועמיתיו מטשטשים הבחנה זו. המחברים משתמשים בפלטפורמה רפואית ומדעית כדי לבקר את ישראל, תוך הצגת פעולותיה כהתקפה בלתי צודקת ואכזרית על מטרות אזרחיות בעזה", כותבים אפשטיין וקינג.
ד"ר דני אפשטיין, המחלקה לטיפול נמרץ ברמב"ם
הם מציינים כי תיאור הסכסוך במאמר הוא חד צדדי: "תיאור "ההתקפות על יישובים ישראליים סמוכים על ידי קבוצות חמושות פלסטיניות, כולל חטיפת 251 בני אדם", דומה לתיאורו של מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו כמרכז מעצר לפליטי מלחמה", טוענים הרופאים הישראלים וקוראים לנקודת מבט מאוזנת הכוללת גם את העובדה שהפעולה הישראלית בעזה באה בתגובה להתקפת הטרור עם כמות ההרוגים השלישית בגודלה בהיסטוריה של אירועי טרור והגדולה אי פעם בהתחשב בגודל האוכלוסיה, התקפה שכללה גם ירי רקטות חסר הבחנה מעזה לכיוון בתי חולים ישראליים.
ד"ר דניאל א קינג, היחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי בני ציון
"אנו מבקשים לציין מספר עובדות מפתח", כותבים אפשטיין וקינג. "בשבעה באוקטובר 2023 נהרגו 1,269 ישראלים באכזריות, מה שהופך זאת לפיגוע הטרור הקטלני השלישי בהיסטוריה העולמית והמחריד ביותר לנפש מאז החל איסוף הנתונים ב-1970. בין הקורבנות היו 816 אזרחים, 38 ילדים ו-13 אנשי שירותי רפואת חירום. בנוסף, 251 בני אדם, כולל 42 ילדים, נחטפו לרצועת עזה על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים. אלפי ישראלים נפצעו, מה שהוביל לאירועי רב נפגעים במספר בתי חולים. נשים רבות עברו אלימות מינית במהלך ההתקפה. חמאס תקף בתי חולים ישראליים בירי רקטות. כיום, כ-100 ישראלים, כולל ילדים, נותרו בשבי בעזה עם מעט או ללא מידע על מצבם. זהו ההקשר האמיתי של תחילת הסכסוך".
הרופאים הישראלים מסכימים שבתי חולים אמורים להיות מוגנים בזמן קונפליקטים, אך מראים שהחמאס בעזה הוא זה שעושה שימוש בבתי חולים להסתרת המחבלים בתוכם וכי פעילים בארגוני בריאות היו בעצמם שותפים בחטיפה ובהחזקת חטופים ישראלים.
"אנו מסכימים לחלוטין שצוותים רפואיים ובתי חולים צריכים להיות מוגנים ומחוץ לסכסוך זה", כתבו. "סעיף 19 של אמנת ז'נבה קובע כי 'ההגנה שבתי חולים אזרחיים זכאים לה לא תיפסק אלא אם כן הם משמשים לביצוע פעולות מזיקות לאויב, מחוץ לחובותיהם ההומניטריות'. למרבה הצער, ישנן ראיות משכנעות שבתי חולים בעזה משמשים לא רק לטיפול בחולים ובפצועים אלא מנוצלים גם למטרות אחרות. האיחוד האירופאי גינה את חמאס כבר בנובמבר 2023 על שימוש ב'בתי חולים כמגן אנושי'. במקרה של בית החולים אל-שיפא, חמאס נסוג זמנית מהמתחם רק כדי לחזור ולאלץ את כוחות צה"ל להיכנס מחדש לאתר וגרם להרס משמעותי", ציינו.
הכותבים מזכירים את ד"ר אחמד אלג'מל שהחזיק בביתו שלושה חטופים ישראלים. "האם צוות רפואי יכול להיות מעורב בפשעי מלחמה שבוצעו על ידי חמאס? בלפחות מקרה אחד, התשובה היא כן. ד"ר אלג'מל החזיק בשלושה חטופים ישראלים שנחטפו מפסטיבל המוזיקה נובה. למרות היותו איש מקצוע רפואי, הוא כלא את הצעירים האלה והשאיר את משפחותיהם ללא ידיעה על מצבם או רווחתם. לאחר חילוצו, אחד החטופים, אנדריי קוזלוב, תיאר את ההתעללות הפסיכולוגית הקשה והתנאים הקשים שעבר. בהינתן הקשר זה, למרות שזה נורא, אנו מבינים מדוע מישהו שמנסה לתקשר באמצעות טלפון נייד על גג בית חולים עשוי להיחשב כאיום פוטנציאלי".
"בתי חולים לא צריכים להיות מעורבים בלחימה. עם זאת, כפי שתיארנו, בעזה בשליטת חמאס, בתי חולים ממלאים תפקיד משמעותי בהגנה על לוחמי חמאס. אלסר ועמיתיו תיעדו בהרחבה את ההתקפות ההרסניות על בתי חולים פלסטיניים אך לא התייחסו לסיבות שבגללן בתי חולים אלה הותקפו (כלומר, מתן מחסה ללוחמים)", כתבו.
"בנוסף להתעלמות מהפעולות הצבאיות שננקטו על ידי חמאס וקבוצות פלסטיניות אחרות בבתי חולים, אלסר ועמיתיו כללו במאמרם האשמות לא מבוססות ושמועות שכוחות ההגנה לישראל כיוונו במכוון לנשים, ילדים וקשישים. אנו מקווים שהקורא הזהיר ידחה חלקים אלה של המאמר של אלסר ועמיתיו".
הם מסכמים בתקווה לסיום הסכסוך: "פצעי מלחמה הם הרסניים וסבלם של קורבנות המלחמה הוא עמוק. כולנו מקווים לסיום סכסוך זה ולחזרה לעולם בו רפואה ומדע משמשים כמטרות משותפות ומציעים הזדמנויות לשיתוף פעולה ולבניית גשרים".
נטל כבד על מערכת הבריאות בישראל
"המאמר של אלסר ועמיתיו נראה כחלק מנרטיב רחב יותר שמטרתו להאשים את ישראל בפשעי מלחמה, דבר המנוגד באופן יסודי לעקרונות הניטרליות הרפואית והחוק ההומניטרי. ההשלכות של התקפות אלו על מערכת הבריאות שלנו הן עמוקות" - כך כתבו ד"ר מור סבן מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב, ד"ר קרן כהן-חגי מהמחלקה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא וד"ר אורי ונד מהמחלקה לרפואת ריאות במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי באשקלון ואוניברסיטת בן גוריון.
ד"ר קרן כהן-חגי, המחלקה לנפרולוגיה ויל"ד במרכז הרפואי מאיר
במכתב תגובה שכתבו ופורסם גם הוא ב-Lancet הם מדגישים כי לצד הכרה בנזק שנגרם למערכת הבריאות בעזה, יש צורך להכיר גם בנזק שנגרם למערכת הבריאות בישראל ולכך שהצגת הדברים באופן חד צדדי חוטאת לאמת. "חיוני להציג נקודת מבט מאוזנת הכוללת את ההשפעה של הטרור והמלחמה על בתי החולים והמטופלים הישראלים, כמו גם את ההשלכות הרחבות יותר על האתיקה הרפואית והמשפט ההומניטרי", כתבו.
הכותבים מתארים את המשבר חסר התקדים בבתי החולים בישראל בשבעה באוקטובר, את ההצפה האדירה של חדרי המיון וחדרי הניתוח ואת העובדה שתהליך זיהוי הגופות התארך בשל האלימות הקיצונית, כולל ההתעללות ושריפת גופות וכמות קורבנות גדולה כתוצאה מהפוגרום.
הם מספרים על מספר אדיר של פצועים שהגיעו לבתי החולים בו זמנית, מה שהצריך ביטול ניתוחים אלקטיביים וסגירת שירותי המרפאות החיצוניות; את מתקפות הטילים הרציפות ואת הפגיעות הישירות בתשתיות קריטיות כמו המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי ברזילי. הם מתייחסים בנוסף אל הטיפול בחטופים ועל כך שטופלו ללא הרדמה, תוך הפרה בוטה של האתיקה הרפואית.
ד"ר אורי ונד, מהמחלקה לרפואת ריאות ב"ברזילי"
ד"ר סבן, ד"ר כהן-חגי וד"ר ונד מצטטים מנתוני מרכז טאוב לפיהם מעל 17,000 ישראלים אושפזו בגלל המלחמה עד אוגוסט 2024. הם כותבים כי למרות האתגרים, מערכת הבריאות הישראלית ממשיכה לתפקד כסמל לדו קיום, עם צוותים של יהודים וערבים המטפלים בכל המטופלים ללא הבדל וכי קורבנות הטרור של החמאס כללו יהודים, נוצרים, מוסלמים ואזרחים זרים.
הם מציינים כי הזרם המציף של נפגעים, יחד עם ההרס המכוון של מתקנים רפואיים, הוביל לנטל כבד על מערכת הבריאות. "למרות שהתמודדות עם אתגרי הבריאות בעזה חיונית, חשוב באותה מידה להכיר בהשפעה המשמעותית של הסכסוך על הבריאות הישראלית", כתבו וקראו לקהילה הרפואית הבינלאומית לשקול את כל ההיבטים של מצב מורכב זה ולשמור על עקרונות הניטרליות הרפואית והאתיקה ללא קשר לגבולות פוליטיים.
את מכתבם סיימו במילים: "אנו קוראים לשחרור מיידי של החטופים המוחזקים עדיין בשבי ארגון הטרור חמאס".
כתיבה אנטישמית במסווה של מדע
במכתב תגובה נוסף למאמר של ד"ר אלסר ועמיתיו, שנכתב על ידי ד"ר נעמי ט. כץ מהמחלקה לרפואת ילדים באוניברסיטת מלבורן ועמיתיה, הכותבים טוענים שההטיה של כותבי המאמר לכיוון פוליטי אנטי ישראלי עלולה לקדם אנטישמיות. "בעוד שכתבי עת רפואיים יכולים לדון בהיבטים פוליטיים של בריאות, עליהם לשמור על סטנדרטים מדעיים קפדניים ולהימנע מהטיה", כתבו.
לדבריהם, המאמר המקורי הוצג כסדרת מקרים על טיפול בטראומה באמצעות רפואה מרחוק בעזה, אך למעשה הוא חורג מתיאור וניתוח אובייקטיבי לכיוון של הכפשה והזדהות עם אידיאולוגיה פוליטית אנטי-ישראלית.
ד"ר כץ ועמיתיה מתייחסים במיוחד לאזכורים היסטוריים ולבחירות מינוח במאמר. הם מצביעים על כך שאזכור 1948 (הנכבה), תוך השמטת סירובן של מדינות ערב לקבל את תכנית החלוקה של האו"ם והתקפתן על המדינה היהודית הצעירה במטרת להשמידה, מרמז על תפיסת הקמת ישראל כבלתי לגיטימית.
הם מדגישים גם את השימוש המכוון במונח "השטח הפלסטיני הכבוש הרחב" - wider occupied Palestinian territory - במקום בשימוש בלשון רבים, "השטחים הפלסטינים" - Palestinian territories, וטוענים שהשימוש ביחיד מרמז שכל ישראל היא שטח כבוש ושולל את זכות קיומה של המדינה. עוד הם מצביעים על כך שהמאמר כולל האשמות שקריות חמורות כגון חטיפות של צה"ל או הריגה מכוונת של ילדים עזתים על ידי צלפים.
תוכן פוליטי שכזה, במיוחד כשהוא כולל מה שהם מתארים כטענות שקריות לגבי פעולות ישראליות, פוגע במטרה המדעית של כתבי עת רפואיים ועלול לקדם אנטישמיות בכתיבה אקדמית, טוענים הכותבים. הם מדגישים שכאשר כתבי עת רפואיים עוסקים בנושאים פוליטיים, על התוכן לעמוד באותם סטנדרטים גבוהים ומחמירים הנדרשים לפרסום חומר מדעי.
כניסה לשיח פוליטי בכתבי עת רפואיים היא "מדרון חלקלק", מסכמים הכותבים וקוראים לכתבי עת רפואיים ובריאות הציבור לחזור להתמקד במשימתם העיקרית - פרסום מדע קפדני ודיווח חסר פניות, במטרה לשפר את תוצאות הבריאות הגלובליות. הכותבים, בהובלת ד"ר ט. כץ, מייצגים מוסדות אקדמיים מאוסטרליה, קנדה, דרום אפריקה, בריטניה וארה"ב, ומצהירים שאין להם ניגוד אינטרסים.
התגובה: לא פוליטי
במכתב תגובה למכתבם של ד"ר קינג וד"ר אפשטיין, הכותבים דוחים את הטענה שהם "מטשטשים את ההבחנה" בין עובדות לדעות פוליטיות. הם מדגישים שמאמרם התבסס על ראיות ועבר ביקורת עמיתים, ומתעד ניסיון קליני ישיר בטיפול בהמון נפגעים ויוזמת רפואה מרחוק בסיסית.
במענה למכתבם של ד"ר סבן ועמיתיה, הכותבים מציינים שלמרות שהתקפות צבאיות הן בוודאי מקור למצוקה לכל מערכת בריאות, המבקרים לא התייחסו למה שהמאמר עסק בו - התמודדות עם קריסה מוחלטת של תשתיות הבריאות בעזה תוך ניסיון לתמוך בכוח העבודה המקומי המטפל באלפי פצועים.
בתגובה לכץ ועמיתיה, הכותבים מציינים כי הם מודאגים מהניסיון להצדיק את הכיבוש והכחשת הנכבה. הם מציינים שהמונח "שטח פלסטיני" (Palestinian territory) הוא מונח המקובל באו"ם וסוכנויותיו, בבתי משפט בינלאומיים וב-The Lancet עצמו.
הם מציינים כי המחבר הראשי של המאמר, ח'אלד אלסר, שוחרר בספטמבר האחרון ממעצר שנמשך כשנה וחצי במתקני הכליאה שדה תימן ועופר. שם, לטענתם, עבר עינויים והתעללות.
בתגובתם, הם דוחים את הטענות שהמאמר שלהם היה מוטה פוליטית ומדגישים שמטרתם היתה לתעד את הניסיון הקליני שלהם בטיפול בנפגעים רבים תחת מגבלות קשות, הפצצות ורעב. לדבריהם, תמיכה פעילה בעובדי בריאות שנהרגו, נחטפו ונעקרו אינה פוליטית, אלא חובה מוסרית ומקצועית וכי חשוב לקרוא את המאמר מנקודת מבט של הגנה על טיפול רפואי אזרחי בכל מקום.
נציין כי בסוף המענה הזה מתווספת הערה של כתב העת לפיה, קבוצת The Lancet מצהירה על עמדה ניטרלית בכל הנוגע לתביעות טריטוריאליות בטקסטים המתפרסמים אצלה ובשיוכים המוסדיים של הכותבים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
