פאנל משותף של מומחים בינלאומיים פרסם הנחיות חדשות הממליצות על משטרי תרופות קצרים יותר ופומיים בלבד עבור שחפת רגישה לתרופות (DS-TB) ושחפת עמידה לתרופות (DR-TB) במבוגרים וילדים.
עוד בעניין דומה
ההנחיות, שפורסמו בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine, נוסחו על ידי האגודה האמריקאית לרפואת ריאות, המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, האגודה האירופאית למחלות ריאה והאגודה למחלות זיהומיות של אמריקה.
בפאנל השתתפו 25 מומחים מתחומי רפואת ריאות, מחלות זיהומיות, רפואת ילדים, אפידמיולוגיה ובריאות הציבור, לצד נציג מטעם המטופלים. ההנחיות מבוססות על סקירות של נתונים מניסויים קליניים עדכניים ומותאמות להנחיות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לשנת 2022 בנושא שחפת.
בשחפת רגישה לתרופות המקובלות, ההמלצות החדשות כוללות משטר טיפולי חדשני בן ארבעה חודשים, הכולל שילוב של ארבע תרופות למבוגרים. לילדים עם שחפת לא חמורה הרגישה לתרופות המקובלות, מומלץ טיפול דומה בן ארבעה חודשים הכולל שילוב של ארבע תרופות. שתי ההמלצות מחליפות את המשטר הסטנדרטי בן שישה החודשים.
לטיפול בשחפת העמידה לתרופות הסטנדרטיות במבוגרים וילדים, ההנחיות ממליצות על משטר טיפולי חדש בן שישה חודשים הכולל שילוב של שלוש תרופות חדשות, במקום המשטרים הקודמים שנמשכו 15 חודשים או יותר. משטר זה מומלץ גם למבוגרים וילדים עם שחפת העמידה לחלק מהתרופות הסטנדרטיות.
חברי הפאנל מציינים כי ההמלצות צפויות להתקבל בברכה על ידי רופאים וחולי שחפת. הם כתבו: "משך טיפול קצר יותר במשטרים פומיים, עם מספר מופחת של תרופות, עומס כדורים מופחת ופחות תופעות לוואי, מוערכים על ידי מטופלים וספקי שירותי בריאות". הם הוסיפו כי "אנשים עם DS-TB יכולים לקבל משטרים יעילים המקצרים את משך הטיפול בשליש. עבור DR-TB, משטרים פומיים חדשים בני שישה חודשים יעילים ובטוחים יותר מהמשטרים הסטנדרטיים שהיו בשימוש במשך עשורים ועשויים להפחית תחלואה ותמותה".
בשנת 2023 היו בישראל 226 מקרי שחפת חדשים אך אין עדיין נתונים סופיים לשנת 2024.
ד"ר סיון פרל, מומחית במחלות ריאה במכון ריאות שמיר, מנהלת רפואית מלש"ח (מרפאת הליגה לטיפול בשחפת) ברחובות ומנהלת המחלקה לשחפת במשרד הבריאות, אמרה כי שחפת היא מחלה זיהומית הגורמת לתמותה הגבוהה ביותר בעולם כמזהם יחיד. שיעור מקרי השחפת בעולם עולה בהתמדה ומדי שנה מאובחנים יותר מעשרה מיליון מקרים של שחפת".
לדבריה, "הקווים המנחים החדשים לשחפת מציגים משטרים חדשים וקצרים יותר לטיפול בשחפת. קיצור הפרוטוקולים, ושימוש בתרופות פומיות בלבד מקל מאוד על המטופלים וצפוי לשפר היענות לטיפול. בשחפת עמידה בפרט, הקיצור בטיפול הוא דרמטי, ולפרוטוקולים החדשים המוצעים תוצאות קליניות טובות משמעותית מהפרוטוקולים הארוכים הקודמים".
ד"ר פרל ציינה כי "בשחפת רגישה בחולים מעל לגיל 12, ההמלצה לטיפול בפרוטוקול החדש שמשכו ארבעה חודשים (כאמור במקום שישה) אינה ישימה כעת כיוון שאחת התרופות (RIFAPENTINE) בשלב זה אינה זמינה למתן בישראל, כמו גם במדינות רבות אחרות בעולם, ואף יש התייחסות לקושי בזמינותה בגוף המאמר.
הפרוטוקול החדש המוצע (RPT-MOX) נמצא non-inferior לפרוטוקול הרגיל בן ששת החודשים הניתן היום (2HRZE/4HR). הטיפול בפרוטוקול מומלץ בהתניה בלבד (conditional recommendation) ולא באופן גורף לכל חולה מבוגר בשחפת רגישה, ובתנאי שלחולה אין מעורבות מערכת אחרת המצריכה טיפול ארוך משישה חודשים.
"יש להדגיש", הוסיפה ד"ר פרל, "שהפרוטוקול צריך לכלול RIFAPENTINE ולא ניתן לתת ריפמפין במקומו. הפרוטוקול יהיה ישים לשימוש בישראל לכשהתרופה תהיה זמינה לשימוש והצפי שזה יקרה במהלך 2025", אמרה.
בשחפת רגישה בילדים, מומלץ טיפול בן ארבעה חודשים בתרופות קו ראשון (2HRZ/E+2HR) ולכן פרוטוקול זה ישים ומומלץ. "גם כאן יש להכליל בשיקול הקליני את מצבו של הילד, כיוון שהפרוטוקול מוצע רק למחלה שאינה חמורה", הסבירה פרל.
בשחפת עמידה, ההנחיות ממליצות על משטר טיפולי חדש בפרוטוקול הכולל ארבע תרופות (פרוטוקול BPALM) כאשר השחפת רגישה לקווינולונים, ואם קיימת גם עמידות לקווינולונים – פרוטוקול של שלוש תרופות (BPAL). "כל התרופות הכלולות בפרוטוקול זה כבר קיימות בישראל, ולמעשה הטיפול בארץ לשחפת עמידה זמין וכבר ניתן על פי המלצה זו מאז אמצע 2024", ציינה ד"ר פרל.