ד"ר רעיה ליבוביץ, מנהלת המכון האונקולוגי במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), התפטרה השבוע מתפקידה במועצה הלאומית לאונקולוגיה במחאה על אי סיום המלחמה, החזרת החטופים והסבל המתמשך ללא אופק או תכנית.
עוד בעניין דומה
"כרופאה בישראל, פרט לחובתי כרופאה מטפלת (אותה אני כמובן ממשיכה לבצע), מוטלת עלי החובה לעשות כל שביכולתי על מנת לשנות את המציאות האיומה הזו, בכל הזמן, הכלים והאמצעים העומדים לרשותי", כתבה ד"ר ליבוביץ במכתב ההתפטרות. "העיסוק בתחומי העניין הספציפיים של המועצה לאונקולוגיה - חשובים ככל שיהיו בימי שגרה - מקבלים חשיבות משנית בעת הזו, וצריכים לדעתי להידחק הצידה מפאת גודל וכובד השעה".
בפוסט ברשתות החברתיות שהעלתה בשעת לילה ביום ב' כתבה ד"ר ליבוביץ: "אתמול התפטרתי מהמועצה הלאומית לאונקולוגיה, מועצה המורכבת מבכירים בתחום האונקולוגיה בארץ, האמונה על ייעוץ למשרד הבריאות בכל הנוגע למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות".
הנה תמצית הפוסט:
"אני מגישה בזאת את התפטרותי מהמועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות, בה היה לי הכבוד לכהן בשנים האחרונות.
"בעת הקשה הזאת, שבה מאה אזרחים ותושבים ישראלים עדיין מוחזקים בעזה בשבי, ללא צפי לחזרה, הדבר הנכון ביותר שעלי לעשות בכל מסגרת זמן שאינה מוקדשת ישירות לטיפול בחולים, הוא לפעול בכל כוחי ויכולתי למען החזרתם.
"הימצאות החטופים בשבי החמאס במשך 15 חודשים לא רק שפוגעת בבריאותם באופן מיידי ומסכן חיים, אלא גם פוגעת בבריאות משפחותיהם ובחוסן הנפשי של הציבור הישראלי כולו.
"הימים הללו אינם ימי שגרה. המלחמה בעזה נמשכת וחיילי צה"ל נופלים מדי שבוע. הנזק לאזרחים עזתים לא-מעורבים, למערכת הבריאות העזתית ולצוותים הרפואיים שם הוא עצום, ואין שום צפי להפסקה.
"הסבל, השכול והמוות מקיפים אותנו מכל עבר. אני סבורה שכקהילה רפואית, ובפרט כמועצה לאומית האמונה על ייעוץ לממשלה, חובה עלינו לשים כעת את מלוא הדגשים שלנו על החזרת החטופים וסיום המלחמה, וכי כל השאר מתגמד והופך שולי אל מול משימות לאומיות אלו. אני מודה לכם ושולחת איחולים לימים טובים יותר", חתמה את מכתבה.
בשיחה עם דוקטורס אונלי הוסיפה ד"ר ליבוביץ ואמרה: "לפני כשבועיים, במחאה על ניסיון משרד הבריאות ליטול את סמכויות קביעת ההתמחויות הרפואיות מהמועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, הכריזה ההסתדרות הרפואית על סכסוך עבודה, במסגרתו הונחינו שלא להשתתף בוועדות מייעצות של משרד הבריאות, לרבות המועצה הלאומית.
"ואכן, תוך ימים ספורים עיצומים אלה נשאו פרי וסכסוך העבודה הסתיים. ומה עם החטופים? אני סבורה שההסתדרות הרפואית בארץ, שאמונה על בריאותם ורווחתם של אזרחי ותושבי המדינה, היתה צריכים להכריז על סכסוך עבודה כזה מרגע שהסתמן, כבר לפני חודשים רבים, שהחזרת החטופים אינה בראש סדר העדיפות הלאומי. לצערי, חטופים רבים נהרגו בשבי בחודשים האחרים בעוד אנחנו 'ממשיכים כרגיל', ובזאת חטאנו, כפרסונל רפואי, לשבועה הרפואית שלנו ולחובה האזרחית שלנו".
ד"ר ליבוביץ הוסיפה כי "יש להבין שלא תהיה אונקולוגיה טובה בארץ, ולמעשה, לא תהיה רפואה טובה בארץ אם לא נקיים את החוזה הבסיסי בין מדינה לאזרחיה, הכולל פדיון שבויים. לדוגמה, רבות מדברים כעת על עזיבת רופאים והשפעת ההגירה הזו על איכות הרפואה בארץ, אבל התהליך הזה נובע בין השאר מניתוץ האתוס הישראלי ומאובדן האמון במדינה בשל אי החזרת החטופים.
"סיום המלחמה והחזרת החטופים יאפשרו לנו, סוף-סוף, להתחיל את תהליכי השיקום והבנייה מחדש הנדרשים כל כך אחרי השבעה באוקטובר, ולכן זוהי העצה החשובה ביותר, ולמעשה, היחידה, שיש לי להציע לממשלת ישראל בעת הזו".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
