בית משפט השלום בחיפה חייב את בית החולים רמב"ם בחיפה ואת משרד הבריאות בפיצויים בסך 180,000 שקל בגין ביצוע ניתוח קשירת חצוצרות ללא הסכמה מדעת.
עוד בעניין דומה
בית החולים טען להגנתו כי "לא צריך להיות רופא כדי להבין שקשירת חצוצרות אינה קשורה לתזמורת", אך השופטת טלי מירום דחתה בפסק הדין את הטענה וקבעה כי הניתוח בוצע מבלי שניתן למטופלת הסבר מספק על משמעויותיו והשלכותיו.
האירוע התרחש ביוני 2013, כשהתובעת הגיעה לבית החולים בהיותה בהריון עם בתה השלישית. מדובר באם לשני בנים - האחד נולד בניתוח קיסרי בשנת 2001 עקב רעלת הריון, והשני בלידה נרתיקית בשנת 2004.
בקבלתה לבית החולים הוחל ב-Trial Of Labor After Cesarean Section - TOLAC, ניסיון ללידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי קודם. במהלך הלילה התעוררה התובעת במחלקת נשים ויולדות כשהיא סובלת מכאבים. בבדיקה שנערכה נמצאה פתיחה של 3.5 ס"מ, אך בשל היעדר התקדמות משמעותית הוחלט על ביצוע ניתוח קיסרי.
במוקד המחלוקת המשפטית עמדה השאלה האם ניתנה הסכמה מדעת לביצוע ניתוח קשירת החצוצרות שבוצע מיד לאחר הניתוח הקיסרי. התובעת טענה כי לא ניתן לה מידע מספק על משמעות ההליך והשלכותיו ארוכות הטווח. לטענתה, ההחלטה התקבלה בנסיבות של לחץ ועייפות, כשהתובעת היתה מותשת לאחר שעות ארוכות של ניסיון ללידה.
פרופ' רון גונן, מומחה למיילדות וגינקולוגיה שסיפק חוות דעת מטעם הנתבעים, הסביר כי הניתוח הקיסרי בוצע בהסכמת היולדת והיה בלתי מתוכנן אך דחוף. הוא ציין כי המשמעות היחידה של ניתוח קשירת החצוצרות הוא מניעה בלתי הפיכה של הריון טבעי בעתיד, מידע שהוצג בצורה ברורה בטופס ההסכמה ו"ידוע לכל הדיוט".
אולם, השופטת מירום קבעה כי בנסיבות המקרה, כאשר מדובר בהחלטה משמעותית ובלתי הפיכה, היה על הצוות הרפואי לוודא שהמטופלת מבינה לחלוטין את משמעות ההליך והשלכותיו העתידיות.
"יש להצר על כך שמומחה הנתבעים ניסה בחוות דעתו ובעדותו להמעיט בערך חובת הגילוי ולגמד את הבעייתיות שבאי מתן הסבר מלא ומפורט (אם בכלל) לתובעת על הליך קשירת החצוצרות", כתבה השופטת.
"אכן, כפי שהעיד פרופ' גונן, מדובר בהליך פשוט וקצר, כמעט ללא חלופות וכמעט ללא סיכונים. אלא שהבעיה בהליך זה איננו אורכו או הסיכון הטמון בו מבחינה רפואית, אלא השלכותיו הבלתי הפיכות. בניגוד לפרופ' גונן, אינני סבורה כי מדובר בהליך שמשמעותו פשוטה, ברורה וידועה לכל הדיוט, שמבין מיד במה מדובר ושאין מדובר ב'תזמורת', כהגדרתו", כתבה השופטת מרום והוסיפה: "מדובר בענייננו באשה חסרת השכלה רפואית, וספק בעיניי האם ידעה על הליך קשירת החצוצרות, מהותו והשלכותיו טרם הועלה זה לראשונה בפניה בשעה 12:40, חצי שעה טרם הרדמתה".
עוד ציינה השופטת כי לא היתה כל דחיפות רפואית בביצוע קשירת החצוצרות וכי ניתן היה לדחות את ההחלטה בעניין זה למועד שבו התובעת תוכל לשקול את הדברים ביישוב הדעת, לאחר התאוששות מהלידה.
בקביעת גובה הפיצוי התחשבה השופטת בפגיעה באוטונומיה של התובעת ובעובדה שנשללה ממנה האפשרות לקבל החלטה מושכלת בנוגע לפוריותה העתידית. בנוסף לסכום הפיצוי חויבו הנתבעים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
