עברו ארבע שנים מאז שאושר החיסון לקורונה ולא מעט השתנה. זה זמן טוב לבחון את יעילותו ובטיחותו של אחד החיסונים הכי נחקרים בהיסטוריה, החיסון ששינה את מהלך המגיפה ואשר לפי שורת מחקרים (1) הציל את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם בשנות המגיפה.
בסקירה זו נסקור את יעילות ובטיחות החיסון שניתן בארץ כיום על בסיס מיטב הספרות הרפואית המקצועית, לרבות מחקרים שהוצגו גם למומחי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, ה-CDC, ולארגוני בריאות נוספים בעולם. חשוב לזכור שהנגיף והאוכלוסיה השתנו בשנים האחרונות. הנגיף המשיך לעבור אבולוציה וליצור וריאנטים מידבקים יותר וחמקנים יותר ומצד שני חסינות האוכלוסיה עלתה בשל התחסנות ותחלואה. הדבר הוביל אמנם לפחות מקרים של תחלואה קשה ותמותה, אך המחלה עדיין מהווה נטל בריאותי לא מבוטל.
היקף המחקרים שפורסמו בנושא הוא אדיר ואלה פורסמו לאורך שנות המגיפה העולמית בפרק זמן קצר יחסית, כך שהאיכות שלהם עשויה להשתנות. על מנת להימנע מהטיות, סקירה זו מסתמכת בעיקרה על מסמכי עמדה והנחיות של גופי הבריאות המובילים בעולם ובראשם ה-CDC האמריקאי, שבתורם מסתמכים על מיטב הספרות המקצועית, ובכלל זאת מיטב המחקרים שהוצגו בפניהם בנדון.
האם הקורונה עדיין מחלה מסוכנת?
מגיפת הקורונה הובילה לאובדן חיים רב ולסבל אנושי ניכר. מפרוץ המגיפה דווחו רשמית על ידי מדינות העולם כשבעה מיליון מקרי מוות בשל המחלה (2). עם זאת, מוערך כי היקף הנספים הגלובלי מקורונה הוא גבוה יותר משמעותית בפועל, כאשר על פי חלק מהאומדנים (3) מדובר בעשרות מיליונים (הפער מיוחס בעיקר לתת דיווח בחלק ממדינות העולם).
מחלת הקורונה מוסיפה להתפתח ולייצר גלי תחלואה מחזוריים בישראל וברחבי העולם, כולל גל תחלואה משמעותי שנחווה בעולם ובישראל במהלך קיץ 2024 (4). אחוז הכיסוי החיסוני הגבוה, שהושג בזכות חיסון כלל האוכלוסיה בשנות הפנדמיה, לצד החלמות קודמות, מאפשר לרוב האוכלוסיה לחיות היטב לצד המחלה. עם זאת, אוכלוסיות בסיכון (בעיקר אנשים מבוגרים ומדוכאי חיסון) מוסיפות להיות בסיכון מוגבר למחלה קשה ואף לתמותה. כך, למרות שבחלוף השנים מאז פרוץ המגיפה, היקפי התחלואה הקשה והתמותה מהמחלה ירדו באופן ניכר, ביחס לתחילת המגפה, הרי שגם כיום מייצרת המחלה נטל תחלואה קשה ותמותה לא מבוטל.
מקור: מודיעין בריאות
נתונים שפורסמו לאחרונה בארה"ב ובאוסטרליה (5) מעלים שגם בשנת 2024 מחלת הקורונה עדיין גרמה ליותר אשפוזים ותמותה מאשר שפעת (הגם שהפער הנ״ל הצטמצם ביחס לראשית המגיפה העולמית). זאת, הן במספרים אבסולוטיים של סך מקרי האשפוז והתמותה במצטבר באוכלוסיה והן בהיבט הסיכון לפרט (הסיכון לאדם נתון להתאשפז או למות).
חשוב לציין כי מחלת הקורונה לא התקבעה עדיין כמחלה עונתית ומביאה לשניים-שלושה גלי תחלואה בשנה ובכך מייצרת נטל על מערכות הבריאות לאורך כל השנה. מחלת השפעת, לעומת זאת, היא מחלה עונתית, שלרוב מביאה לגל תחלואה פעם אחת בשנה, סביב עונת החורף.
בישראל, מתחילת 2024 דווחו 321 מקרי תמותה מקורונה (נכון לתאריך 14.11.24) (6). עיקר התמותה ממוקדת באוכלוסיה המבוגרת כאשר כבר עתה מסתמן כי היקף התמותה מקורונה בארץ מתחילת השנה דומה להיקף התמותה משפעת שנרשם בארץ בעונת השפעת הקודמת (עונת 2023-2024) (8) וזו שלפניה (2022-2023) (7) המתפרסת על חלק מהשנה בלבד וזאת עוד בטרם סוכמו כלל נתוני הקורונה לשנת 2024.
השוואות אלו, מהארץ ומהעולם, מעלות כי גם בשנת 2024 מידת המסוכנות של קורונה, בפרט בעבור אוכלוסיות הסיכון, לא נופלת מזו של מחלת השפעת וכפועל יוצא מכך, הנחיצות בהתחסנות האוכלוסיה המבוגרת בישראל נגד קורונה היא דומה, לכל הפחות, לנחיצות שבהתחסנות אוכלוסיה זו נגד שפעת.
שיעור אשפוזים הקשורים לנגיפים נשימתיים בארה"ב לעונה 2023-2024. מקור: CDC
שיעור אשפוזים הקשורים לנגיפים נשימתיים בארה"ב לעונה 2023-2024 (מצטבר). מקור: CDC
האם החיסון מגן מסיבוכי מחלת הקורונה גם עתה?
מאז דצמבר 2020 ניתנו בארץ ובעולם שלושה תרכיבים שונים שהותאמו כנגד שלושה וריאנטים שונים: חיסון שהותאם לזן המקורי של הקורונה ואשר ניתן במספר מנות, חיסון שהותאם לאחד מזני האומיקרון המוקדמים (BA.5 במשולב עם זן המקור (החיסון "הביוולנטי") וחיסון שהותאם לזן אומיקרון מאוחר יותר (XBB.1.5)).
לאחרונה, אושר לשימוש על ידי ה-FDA וה-CDC חיסון חדש המותאם לווריאנטים משושלת ה-JN.1 (משפחת הוריאנטים הדומיננטיים כיום), שעל קבלתו ממליצים בימים אלה. ארגונים אלה מוסיפים לחדד את חשיבות החיסונים העיתיים אשר מותאמים באופן מיטבי לוריאנטים העדכניים ואשר משקמים את החיסוניות הדועכת בחלוף הזמן.
לאורך השנים פורסמו מחקרים רבים על מועילות ובטיחות החיסונים שהותאמו לוריאנטים שונים, בתקופות שונות. קשה להשוות בין ביצועי החיסונים בתקופות השונות ולמול הוריאנטים השונים, ובפרט קשה לערוך השוואה "כמותית" של מועילות החיסונים בתקופות השונות, שכן בכל תקופה מועילות החיסונים נמדדת כתוספת במוגנות שהחיסון מקנה על גבי רקע חיסוני קודם (חיסונים והחלמות) שהלך ונצבר מאז פרוץ המגיפה. עם זאת, ככלל, המחקרים הבולטים שממצאיהם אומצו על ידי ארגוני הבריאות המובילים בעולם, העלו באופן עקבי כי בכל עת בה נבחנו, החיסונים הפחיתו באופן ניכר (בעד עשרות אחוזים) את סיכוני המחלה המשמעותיים (תחלואה קשה, תמותה וסיבוכי המחלה המתמשכים), בהשוואה למי שלא היה מחוסן בחיסון העדכני ביותר לאותה העת או לא מחוסן כלל.
כך, קיימת ספרות מחקרית מבוססת (9) המורה על כך שבכל עת מתחילת ההתחסנות ועד ימים אלה, מחוסנים שחיסונם היה מעודכן ובתוקף, בהתאם להמלצות ארגוני הבריאות באותה עת, היו באופן עקבי מוגנים יותר, מסיבוכיה המשמעותיים של המחלה. ראו הפניה למחקרים בולטים על חיסוני העבר, בתקופות השונות בסוף סקירה זו (החיסון המקורי – סדרת הבסיס, מנה שלישית, מנה רביעית; החיסון הביוולנטי מותאם אומיקרון BA.5י(10).
בחודשים האחרונים פורסמו שורת מחקרים (11) בעולם אודות מועילות חיסוני הקורונה של עונה 2023-2024 (חיסונים מותאמי שושלת XBB – משפחת וריאנטים שהיתה דומיננטית כמעט עד סוף 2023). המחקרים מראים שהחיסונים המותאמים ל-XBB הקנו הגנה משמעותית נוספת במניעת תחלואה קשה וקריטית מוריאנטי XBB, בהשוואה למי שלא חוסן בחיסונים אלה. גם לאחר השלמת השתלטות וריאנטי JN.1 על תמונת התחלואה העולמית במהלך חורף 2024, נמצא שחיסון מותאם XBB עודנו מקנה הגנה משמעותית נוספת מפני תחלואה קשה (בהשוואה למי שלא חוסן בו), אך מועילות זו נמצאה נמוכה יותר (אם כי עודנה משמעותית) מול וריאנטי JN.1 ביחס לוריאנטי XBB. תצפית זו נשמרת גם בתקנון לחלוף הזמן מהחיסון. כך עולה כי גם בעונה החולפת ובדומה לעונות הקודמות, חיסוני הקורונה המותאמים המשיכו להקנות הגנה משמעותית נוספת מפני המחלה וסיבוכיה.
בסוף חודש יוני 2024, המליץ ה-CDC לכל האמריקאים מעל גיל חצי שנה להתחסן בחיסון המותאם החדש לקורונה (עונה 2024-2025) שהותאם לוריאנטים משושלת JN.1 (על פי המלצת ה-FDA) (12). ה-CDC נימק המלצה גורפת זו בכך שמחלת הקורונה עדיין גורמת לנטל אשפוזים ותמותה לא מבוטלים, והחיסון יגן מתחלואה קשה בכל קבוצות הגיל; החיסון מותאם באופן מיטבי יותר לוריאנטים בסירקולציה; החיסון ייתן מענה להתמודדות עם דעיכת החיסוניות בחלוף הזמן; החיסון צפוי להפחית את סיבוכיה המתמשכים של המחלה ("לונג קוביד"); תצפיות מעלות שבעונה החולפת מי שחוסן בחיסון המותאם לשושלת XBB היה מוגן יותר ממי שלא קיבל אותו (מפני תחלואת קורונה, כולל קשה); החיסון בטוח - מאות מיליונים חוסנו בחיסונים האלה. חשוב להדגיש כי כלל ארגוני הבריאות המובילים (WHO, CDC ו-EMA) המליצו (13) להתאים את החיסון לעונה זו לשושלת JN.1, השלטת, כאמור, בתמונת התחלואה העולמית כיום.
באוקטובר 2024, ה-CDC המליץ לאוכלוסיות בסיכון (14) - אנשים מעל גיל 65 ומדוכאי חיסון (כולל צעירים מגיל זה), להתחסן בשתי מנות של החיסון המותאם החדש כנגד קורונה (המותאם לוריאנטים משושלת JN.1), וזאת בהפרש של חצי שנה בין שתי המנות. המלצה זו נועדה לשפר את ההגנה מפני קורונה וסיבוכיה בקרב אלה שמצויים בסיכון המירבי לתחלואה קשה ותמותה מנגיף זה, וזאת לאור קיום תחלואה מתמשכת של נגיף קורונה לאורך כל השנה (המחלה איננה עונתית, בשונה משפעת) ומשך ההגנה של החיסון. הלכה למעשה, מסתמן שה-CDC ממליץ שאוכלוסיות הסיכון תתחסנה מעתה נגד קורונה כל חצי שנה להשגת מוגנות אופטימלית.
בישראל: ב-2.7, המליצה ועדת המשנה לחיסוני הקורונה בישראל על מתן חיסוני קורונה מותאמי JN.1 מגיל חצי שנה אך להתמקד בקבוצות הסיכון ולאפשר קבלת חיסון פעמיים בשנה (בסתיו ובאביב) לאנשים בסיכון שחפצים בכך (15). משרד הבריאות בישראל ממליץ כיום לכלל האוכלוסיה מגיל שישה חודשים ומעלה לקבל חיסון נגד נגיף הקורונה (חיסונים מותאמי JN.1) לקראת עונת החורף 2024-2025, ובמיוחד לאוכלוסיות בסיכון. לאנשים בקבוצות סיכון ממליץ משרד הבריאות לקבל שתי מנות ברווח של שישה חודשים ביניהן, בדומה להמלצת ה-CDC. החיסונים החדשים הנ"ל (מותאמי שושלת הווריאנטים JN.1) זמינים כיום לציבור בישראל בקופות החולים.
מקור: CDC
האם ההתחסנות מפחיתה גם את סיבוכיה המאוחרים של המחלה?
שורה ארוכה של מחקרים שפורסמו על ידי ארגוני בריאות מובילים בעולם ובספרות המדעית (16) מעלים כי בקרב שיעור ניכר מהמחלימים מקורונה עלולים להתפתח תסמינים וסיבוכים מאוחרים ומתמשכים ("פוסט קוביד"), שעלולים להימשך חודשים (ולמעלה מכך) לאחר ההחלמה. כך דווח כי מחלימים מהמחלה עלולים לסבול (בין היתר) מסיבוכים לבביים, סיבוכים כלייתיים, הפרעות נשימתיות, נטייה להיווצרות קרישי דם מסוכנים, סיכון מוגבר להתפרצות סוכרת, עייפות מתמשכת, תופעות נוירולוגיות והפרעות מתמשכות בחוש הטעם והריח. התופעה מתוארת בכלל קבוצות הגיל (שכיחות התופעה בילדים נמוכה יותר מאשר במבוגרים). התופעה מדווחת גם בקרב אלו שמחלתם הראשונית הייתה קלה, וגם באלו שמצבם הבריאותי תקין ברקע. התופעה מדווחת גם בעידן וריאנט אומיקרון, אם כי שכיחותה המדווחת כיום נמוכה יותר מזו שתוארה בתחילת המגפה.
שורה ארוכה של מחקרים מעלים שהתחסנות מפחיתה באופן משמעותי (בשיעורים של עד עשרות אחוזים) את הסיכון להתפתחותם של סיבוכים מאוחרים ומתמשכים אלה של המחלה. מספר מחקרים אף הראו, כולל לאחרונה, כי ככל שניתנו יותר מנות חיסון נגד קורונה כך פחת עוד יותר הסיכון להתפתחות סיבוכים מאוחרים אלה לאחר ההחלמה. לפיכך, כעולה ממחקרים אלה, גם אם אדם חוסן בעברו נגד קורונה, קיים ערך מוסף לקבלת מנות דחף עתיות נוספות של החיסון ובפרט של חיסון הדחף המותאם לזני הנגיף העדכניים, בהתאם למדיניות המומלצת כיום על ידי ה-CDC וארגוני בריאות מערביים נוספים.
בהקשר זה, נמצא שהתחסנות מפחיתה את סיבוכי המחלה המתמשכים בכל גיל, וזו אחת הסיבות העיקריות שבגינה ה-CDC ממליץ באופן עקבי בשנים האחרונות, כולל לאחרונה, על התחסנות גורפת נגד קורונה בכל גיל, בחיסון המותאם העדכני לכל עת (לרבות צעירים ובריאים, כולל ילדים ובני נוער).
האם החיסון נחשב לבטוח?
החיסונים נגד קורונה הניתנים בישראל (חיסונים בטכנולוגיית mRNA), שניתנו כבר למעל מיליארד בני אדם (17) ברחבי העולם, נמצאו כבעלי רמת בטיחות גבוהה במחקרים רבים ומומלצים לשימוש על ידי ארגוני הבריאות המובילים בעולם, אשר בוחנים את בטיחותם באופן רציף וקפדני.
כך, על פי ה-CDC, עד כה מאות מיליוני בני אדם בארה"ב חוסנו בבטחה נגד קורונה (18), רובם המכריע בחיסון שניתן גם בישראל, וזאת תחת תכנית ניטור בטיחות החיסונים האינטנסיבית ביותר בהיסטוריה של ארה"ב ובפיקוח הרשויות הרגולטוריות במדינה. ככלל, מוערך כי מדובר בחיסון שבטיחותו נחקרה באופן המעמיק ביותר בהיסטוריה.
ה-CDC קובע בעקביות מאז החלה ההתחסנות כי החיסון בטוח וכי היתרונות בהתחסנות נגד קורונה ממשיכים לעלות על כל הסיכונים הפוטנציאליים שבהתחסנות.
פרופיל הבטיחות של החיסונים השונים, שהותאמו לוריאנטים העדכניים בכל תקופה נותר דומה, כצפוי, לאורך השנים (19), ללא קשר לסוג הוריאנט אליו הותאמו, ולא התגלו תופעות חדשות או בלתי צפויות ביחס לחיסון המקורי. החיסונים המותאמים לוריאנטים החדשים בסירקולציה העולמית מבוססים על אותו החיסון שניתן כבר, כאמור, למעל מיליארד אנשים ברחבי העולם בשנים האחרונות (טכנולוגיה זהה) ולא צפוי שהעדכון שלהם, מעת לעת, לוריאנט חדש יגרום לתופעות לוואי או בעיות בטיחות חדשות שלא היו מוכרות קודם לכן בשימוש בחיסונים אלה.
בדומה לתהליך ההתאמה של חיסוני השפעת משנה לשנה, גם חיסוני הקורונה עוברים התאמה לוריאנטים המובילים באותה העת. המידע הרב שנצבר על בטיחות החיסון בטכנולוגיה זו בשנים האחרונות מאפשר לבחון אותו כאשר הוא עובר תהליך התאמה לוריאנטים חדשים, ללא צורך בשלושה שלבים של ניסויים קליניים על עשרות אלפי בני אדם (כפי שהיה כאשר פותח החיסון לראשונה). על כן, הנתונים העקביים של ה-CDC המורים על פרופיל בטיחות טוב ודומה משנה לשנה הם צפויים.
בשיעורים ניכרים של עד עשרות אחוזים מהמתחסנים מדווחות (20) תופעות לוואי קלות ובלתי מזיקות אשר חולפות בתוך ימים, כגון כאב באזור ההזרקה, עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים, עליית חום, צמרמורות, כאבי מפרקים, אודם ונפיחות באזור ההזרקה, הגדלת קשרי לימפה מקומית, חולשה, בחילה ושלשולים. ככלל, תופעות לוואי אלו מדווחות יותר בצעירים מאשר במבוגרים. תגובות חמורות יותר לאחר חיסון הקורונה המבוסס טכנולוגיה של mRNA הן נדירות וה-CDC מתייחס לשתיים כאלו – מיוקרדיטיס ואנפילקסיס.
דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) עם או בלי דלקת בכפורת הלב (פריקרדיטיס): תופעה שדווחה לראשונה בארץ (21). התופעה נצפתה במקרים נדירים (22) לאחר ההתחסנות, בדרך כלל עם הסתמנות קלינית קלה והחלמה מהירה, יותר בנערים ובגברים צעירים. על פי תצפיות בארץ ובעולם, התופעה אירעה בשכיחות מירבית (של עד 1:6,637 נערים או גברים צעירים בגילאי 16-19, לפי נתוני ישראל) בסמיכות לקבלת המנה השנייה. בהמשך, זוהתה ירידה משמעותית בשכיחות התופעה לאחר קבלת מנות הדחף ("הבוסטרים") מבוססות זן המקור, וזאת ביחס למנה השנייה. כמו כן, על פי פרסומי ה-CDC בארה"ב (23) דווחה שכיחות נמוכה מאוד (עד כדי היעדר סיכון עודף) של התופעה בקרב צעירים שחוסנו בחיסון הביוולנטי (החיסון המותאם הראשון לאומיקרון), כאשר זה ניתן כמנת דחף.
מנתונים ראשוניים מאוד שפרסם ה-CDC לאחרונה מסתמנת תמונה דומה גם באשר לחיסוני עונה 2023-2024 (מותאמי שושלת XBB). בהקשר אפשרי לכך, שורת מחקרים הדגימו שריווח ארוך יותר בין המנות מקטין משמעותית את הסיכון להתפתחות תופעת לוואי זו, באופן שעשוי להסביר את ירידת הסיכון במנות הדחף.
ה-CDC קובע בעקביות, גם כיום, שהעדויות המדעיות מעלות שהתועלת בהתחסנות בחיסוני קורונה בטכנולוגיה של mRNA גוברת על הסיכון לתופעת לוואי נדירה זו. בהקשר זה יצוין שמחלת הקורונה עצמה עלולה לגרום לסיבוכים לבביים משמעותיים שונים, לרבות מיוקרדיטיס, וזאת בשיעורים (המשתנים בין המחקרים השונים) אשר בכל מקרה עולים, בכל קבוצות הגיל, על שכיחות תופעה זו בעקבות החיסון. יתר על כן, מסתמן שמיוקרדיטיס שנגרם על ידי המחלה עצמה נושא מאפיינים קליניים ופרוגנוסטיים חמורים יותר משמעותית מאשר כזה הנגרם, באופן נדיר, על ידי החיסון.
על פי ה-CDC וכמסתמן משורת מחקרים, עולה כי בכל גיל התועלת בהתחסנות גוברת על הסיכונים הפוטנציאלים כתוצאה מכך, לרבות בגילאים שתופעת לוואי זו (מיוקרדיטיס) הכי שכיחה. כאמור, שורת מחקרים מצאו כי התחסנות נגד קורונה מפחיתה באופן משמעותי מהסיכון לפתח סיבוכים לבביים הנגרמים כתוצאה מהמחלה.
אנפילקסיס (תגובה אלרגית חריפה מסכנת חיים): ככלל, התופעה עלולה להתרחש לאחר קבלת כל סוג חיסון ודווחה באופן נדיר מאוד (24) בהקשר לחיסוני הקורונה (על פי ה-CDC, בתדירות של חמישה מקרים למיליון מנות חיסון).
לגבי תופעות לוואי חמורות אחרות שמיוחסות לחיסון נגד קורונה, ה-CDC מדגיש (25), ככל הנראה על רקע טענות לא מבוססות בנדון, כי לא נמצא סיכון מוגבר לתמותה (מכל סיבה) במי שחוסן כנגד קורונה, בהשוואה למי שלא חוסן.
לאחרונה, ה-CDC התייחס (26) לחשד ראשוני ("סיגנל") שעלה במהלך 2023 שעלול להעיד על עלייה מסוימת בסיכון לשבץ איסכמי במחוסנים קשישים, מעל גיל 65, שחוסנו בחיסון הביוולנטי. הארגון הבהיר כי כלל המידע הנצבר מאז, ככלל, לא תומך ולא מבסס את קיומה של בעיית בטיחות כזו בהקשר לחיסוני ה-mRNA אך הארגון ממשיך לבחון את הנושא. בהקשר זה, מחקר רחב היקף שנערך בדנמרק אשר פורסם השנה, ואשר כלל יותר ממיליון מבוגרים בני 65 ומעלה, לא מצא סיכון עודף שכזה לאחר קבלת חיסונים מותאמי XBB (כחיסון דחף).
נוסף על כך, יש לציין כי החיסונים בטכנולוגיה של mRNA (החיסונים השגורים בישראל מפרוץ המגיפה) נמצאו כבעלי פרופיל בטיחות גבוה יותר לעומת חיסונים המבוססים על טכנולוגיות מסוימות אחרות ומשכך המליצה ועדת החיסונים האמריקאית (ACIP) להעדיף שימוש בהם (27). כך, נמצא כי חיסוני קורונה בטכנולוגיה של נגיף-נשא (לא מצויים כיום בשימוש בארץ) עלולים לגרום, באופן נדיר, לתופעות משמעותיות כמו הפרעת קרישיות יתר (מסוג TTS) ותסמונת עצבית ע"ש ג'יליאן ברה (GBS), כאשר סיכון עודף כזה לא נמצא בחיסון בטכנולוגיה של mRNA.
האם החיסון יעיל ובטוח גם לנשים בהריון ונשים מניקות?
נשים בהריון נחשבות לקבוצת סיכון לנגיף קורונה שכן הן פגיעות יותר לסיבוכי המחלה. כך למשל, הידבקות בקורונה במהלך ההריון כרוכה בסיכון מוגבר לשורת סיבוכים בהריון ובכלל זאת אובדן העובר, לידה מוקדמת ופגות. לפיכך, כלל ארגוני הבריאות המובילים בעולם ממליצים לנשים הרות להתחסן נגד קורונה, וזאת לאחר ששורה ארוכה של מחקרים גדולים הדגימו (28) כי קבלת החיסון במהלך ההריון בטוחה לחלוטין וכי לא נצפו פגיעות עובריות או בעיות רפואיות במהלך ההריון או לאחר הלידה בעקבות קבלת החיסון.
כמו כן, נמצא שהחיסונים יעילים ומגנים על האם והעובר מפני סיבוכי המחלה, ובכלל זאת מפני הסיבוכים במהלך ההריון. יתר על כן, נמצא שהסיכון לתחלואה קשה ולתמותה בקרב ילודים בחודשים הראשונים לחייהם נמוך באופן משמעותי באלה שאמהותיהם חוסנו נגד נגיף הקורונה במהלך ההריון (29). החיסון נמצא יעיל ובטוח גם בעבור נשים מניקות.
האם נמצאה עדות להשפעה של החיסונים על פוריות?
לפי עמדת כלל ארגוני הבריאות המובילים בעולם, ובהתבסס על שורה ארוכה של מחקרים בנדון (30), חיסוני הקורונה לא פוגעים בפוריות הגבר או האישה וזאת בניגוד לטענות לא מבוססות בנדון. בכלל זאת, לא נמצאה השפעה של התחסנות על פריון הגבר ועל איכות ומאפייני תאי הזרע של גברים, וכן לא נמצאה כל השפעה שלילית על הסיכוי של נשים מחוסנות להיכנס להריון.
מחקר שנערך על יותר מ-2,000 נשים בגילאי 21-45 ובני זוגן מצא שחיסון נגד קורונה של כל אחד מבני הזוג לא השפיע על הסבירות להרות. כמו כן, דווחה השפעה זמנית ומוגבלת של חיסוני קורונה על מחזורי הווסת בחלק מהמחוסנות, אך למרות השינויים הזמניים הללו במחזור החודשי, על פי מיטב המידע, אין ראיות שחיסוני קורונה גורמים בדרך כלשהי לבעיות פוריות, כאמור.
מחלת הקורונה, חיסוני הקורונה ותפקוד מערכת החיסון
ראשית, יודגש כי חרף טענות לא מבוססות לפיהן, התחסנות נגד קורונה "מחלישה" את תפקוד מערכת החיסון (במובן של יכולתה להתמודד עם איומים כגון מחוללי מחלה או תאי סרטן), יודגש כי אין כל ראיה מבוססת מדעית לכך וכן לא מוכרים כלל מחקרים מהימנים בנושא ובפרט כאלה המקובלים על ארגוני הבריאות המובילים בעולם (31).
יתר על כן, יודגש כי מספר רב של מחקרים (32) מצאו שתחלואה בקורונה מעלה את הסיכון לשורת מצבים אוטואימוניים וכן העלו שהתחסנות כנגד המחלה מגנה מפני הסיכון לפתח סיבוכים אוטואימוניים אלה שנקשרו להדבקה בקורונה.
לצד זאת, יש מספר מחקרים שהעלו קשר אפשרי (33), לא מבוסס די הצורך, בין התחסנות נגד קורונה לסיכון לפתח מצבים אוטואימוניים מסוימים, אך בבחינת המחקרים השונים ואיכותם, בדגש על עוצמת ומובהקות הראיות, מסתמן כי גם בהקשר זה, הכף נוטה לטובת התחסנות, כלומר נראה כי התועלת של החיסונים בהפחתת סיכוני וסיבוכי המחלה גוברת על סיכונים פוטנציאליים מהחיסון.
סיכום
גם כשחוששים מתופעות לוואי אמיתיות או משוערות עדיין צריך לעשות את ניהול הסיכונים על בסיס המידע הרפואי הידוע. ברשת נפוצות שמועות רבות על תופעות לוואי של החיסון, חלקן מוצאות את דרכן גם לאמצעי תקשורת ממוסדים. שמועות כאלו לעתים מתחילות מפירוש שגוי של מחקר, בחירה של מחקרים לפי העדפת תוצאות, או הצהרה של גורם כזה או אחר, וכטבעו של מידע שגוי, הוא זוכה לכותרות רבות.
קבלת ההחלטות בנוגע לקבלת החיסון צריכה להתבסס על מיטב הראיות והמחקרים העדכניים ובמצב נתון. המצב היום שונה מאוד מהמצב שהיה בתחילתה של המגיפה העולמית בזכות הזיכרון החיסוני לקורונה שקיים כמעט אצל כל האוכלוסיה ועל כן אין טעם להשוות את מצב התחלואה, יעילות החיסון ותופעות הלוואי שדווחו בעבר לאלה שקיימים היום. עם זאת, לאור הראיות שממשיכות להיאסף היום, יש עדיין חשיבות גדולה בעידוד התחסנות, במיוחד של קבוצות הסיכון, על מנת לצמצם את הסיכון למחלה קשה ומוות.
הכותבים הם: ד"ר אור קריגר, סגן ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות; ד"ר ארז גרטי, ראש תחום אימפקט במערך מודיעין בריאות, משרד הבריאות
לסימוכין, ליחצו כאן
לקבלת עדכונים שוטפים על תחלואה בארץ ובעולם ממערך מודיעין בריאות: ליחצו כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
