ביקורת על דו"ח מצב החטופים שהוגש לאו"ם: פגיעה בחיסיון הרפואי

כמה ממשפחות החטופים נפגעו מפרסום דו"ח משרד הבריאות שנשלח לאו"ם ביחס למצב החטופים ששבו משבי החמאס. בני המשפחות התלוננו על כך שלא יודעו טרם הפרסום ולא יכלו להתכונן נפשית לתיאורים הקשים. על כך דיווחה אתמול (א') מיטל יסעור בית-אור בישראל היום.

לצד בני המשפחות, גם צוותי רפואה ואנשי מקצוע שטיפלו בשבים מתחו ביקורת על הדו"ח, בטענה כי זהותם של החטופים לא טושטשה כראוי כך שיש חשש לזיהויים. לטענת אנשי המקצוע, לשבים הובטח חיסיון רפואי במהלך הטיפול, בזכותו סיפרו על ההתעללות שעברו. "אין שום שמירה על הפרטיות שלהם", אמרו.

בדיווח מצוטטת ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות וממחברי הדו"ח, שאמרה: "זהו אתגר מאד קשה. נעשה מאמץ כביר וניסינו להוריד דברים מזהים. אני יודעת שיש משפחות שהיו מעדיפות לדעת מראש שאנו מפרסמים את הדו"ח ובדיעבד היה צריך לעדכן אותן קודם לכן ואני לוקחת על עצמי את האחריות. חלילה לא היתה כוונה לחשוף מי סבל מהאירועים המזוויעים, אך כן לומר 'שימו לב שיש אנשים שעדיין שם בשבי'".

הדו"ח בעברית מונה שמונה עמודים וזה שבאנגלית מונה שישה בלבד ונעדר ממנו החלק שמתייחס לפגיעה מינית בבני הנוער. על כך אמרה ד"ר מזרחי: "כנראה שהיתה טעות אנוש שגרמה להבדלים בדו"חות. דווקא החלק באנגלית מבחינתנו הוא זה שצריך להיות משמעותי".

מזרחי ציינה כי בהשוואה לדו"ח שנכתב לפני שנה בנושא, כיום יש יותר מידע על הנזקים ארוכי הטווח. "כתיבת הדו"ח הוא תהליך משותף של משרדי הבריאות, החוץ והמשפטים כחלק מאיסוף הנתונים יותר משנה לאחר שובם של מי שהגיעו בעיסקה. רצינו להתריע בפני האו"ם - תראו מה קרה לאנשים שהיו שם סדר גודל של 50-55 יום. התעללות פיזית, נפשית, הרעבה, אי מתן טיפול רפואי, וזה מודחק בצורה כזו או אחרת וזה לא מגיע למקבלי ההחלטות בעולם, אלה שיכולים ללחוץ ולקדם את ההגעה של כל האנשים שנמצאים בעזה".

עו"ד אל"ם במיל' שרון זגגי פנחס, חברת "פרויקט דינה", העוסק בצדק עבור קורבנות האלימות המינית שביצע חמאס, המצוטטת בכתבה, אמרה כי "לצד חשיבותו של הדו"ח בזירה הבינלאומית ובמאבק להשבת החטופות והחטופים, החשיפה הנרחבת של פרטי הפרטים, הן ביחס לפגיעות והן ביחס לזהות הנפגעות והנפגעים, גם אם שמותיהם אינם מוזכרים, מעוררת חוסר נוחות. היא עשויה להקשות על תהליך ההחלמה, לפגוע ביכולת הבחירה שלהם הנוגעת לחשיפת המידע, ולייצר 'טריגרים' להחמרת מצבם. נראה שנכון היה לבחון דרך חלופית להעברת המידע שפוגעת פחות בפרטיותם של השבות והשבים".