תרופות להפרעת שימוש באופיואידים, כולל בופרנורפין, הן טיפולים יעילים להפרעת שימוש באופיואידים (Opioid Use Disorder, OUD) ומפחיתות את הסיכון למינון יתר ומוות. ניתן לרשום בופרנורפין במסגרות רפואת הקהילה במרפאות חוץ, אך מחקר קודם מצביע על כך שההתמדה בטיפול עם בופרנורפין במסגרות אלו עשויה להיות נמוכה.
עוד בעניין דומה
נתונים נמשכו מהרשומות הרפואיות האלקטרוני (Electronic Health Records, EHR) ממערכת בריאות משולבת גדולה בצפון המערב. במחקר נכללו מטופלים עם OUD (N = 345, גיל ממוצע = 37.6 שנים, סטית תקן 13.2, 61.7% גברים, 78% לבנים) שהתחילו טיפול עם בופרנורפין בין מרץ 2019 ליולי 2021. התמדה בטיפול עם בופרנורפין בששת החודשים הראשונים נקבעה באמצעות הזמנות התרופה, כאשר השתמשו ביחס הימים המכוסים (proportion of days covered) עם סף סטנדרטי של 80% כדי לסווג מטופלים שמתמידים או שלא מתמידים. מאפיינים דמוגרפיים (למשל, גיל, מין, גזע ואתניות, מיקום גיאוגרפי), שירות (למשל, מפגשים, פורמולציות ומינון של בופרנורפין) ומאפיינים קליניים (למשל, אבחנות, בדיקות שתן) נבדקו כגורמים שיכולים להיות קשורים להתמדה בטיפול. הניתוחים כללו רגרסיה לוגיסטית עם קבוצת ההתמדה כתוצאה בינארית.
תוצאות המחקר הדגימו כי פחות ממחצית מהחולים סווגו כמתמידים בטיפול עם בופרנורפין (44%). כאשר החוקרים עשו התאמה לגורמים אחרים, מצאו כי מין גברי (יחס סיכויים= 0.34, רווח בר סמך 95%= 0.20, 0.57, p <.001) ותוצאה חיובית לאופיואידים בטוקסיקולוגיה בשתן בלתי צפויה (יחס סיכויים= 0.42, רווח בר סמך 95%= 0.21, 0.83, p < .014) היו קשורים בסבירות נמוכה יותר להתמדה בטיפול עם בופרנורפין. עם זאת, ראו כי עישון בעבר (בהשוואה למעשן נוכחי יחס סיכויים= 1.82, רווח בר סמך 95%= 1.02, 3.27, p = .014) היה קשור לסיכוי גבוה יותר להתמדה בבופרנורפין.
לסיכום, תוצאות אלו מצביעות על כך שהתמדה בבופרנורפין ברפואת הקהילה עשויה להיות נמוכה, אך מין זכרי ועישון היו קשורים לשיעורי ההתמדה גבוהים יותר. לכן, החוקרים סיכמו כי יש צורך במחקר עתידי כדי לזהות את המנגנונים שבהם גורמים אלו קשורים להתמדה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
