חדשות

ספר חדש: "מגפת האי-אמון - מאחורי הקלעים של מערכת הבריאות"

תורים ארוכים לניתוחים ולרופאים מומחים, תחושת חוסר הוגנות, ביורוקרטיה מסורבלת ומתסכלת ואי ודאות - ספר חדש מאת ד"ר עדי ניב-יגודה מציג את הגורמים והפתרונות למשבר האמון במערכת הבריאות

ד"ר עו"ד עדי ניב-יגודה. חיזוק מערכת הבריאות הציבורית תלוי בראש ובראשונה בשיקום אמון הציבור בה ובמנגנוניה. צילום: באדיבות yes

יום עיון לרגל השקת ספר שעוסק באחד המשברים הגדולים ביותר שחווה מערכת הבריאות הישראלית יתקיים ביום ג' הקרוב (17.12) במכללה האקדמית נתניה. הספר, "מגפת האי-אמון", שכתב ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי, בוחן את שורשי המשבר של מערכת הבריאות הישראלית שנחשבת לאחת המובילות בעולם ומציע דרכים לשיקום האמון במערכת.

כריכת הספר "מגפת האי-אמון" מאת ד"ר עדי ניב-יגודה

הספר מבוסס על מחקר מקיף הכולל ראיונות עם קובעי מדיניות בכירים ממשרד הבריאות, משרד האוצר, קופות החולים ובתי החולים הציבוריים, בבחינת "מאחורי הקלעים של מערכת הבריאות". הוא מתאר כיצד תורים ארוכים לניתוחים ולרופאים מומחים, ביורוקרטיה מסורבלת, חוסר ודאות ותחושת חוסר הוגנות הובילו למשבר אמון מתמשך.

בניגוד לתפישה הרווחת, מערכת הבריאות הציבורית אינה "קורסת" אלא נשחקת במכוון, טוען ד"ר ניב-יגודה. לדבריו, זהו תהליך מתמשך שנובע ממערכת מורכבת של אינטרסים, תמריצים ופתרונות זמניים של "כיבוי שריפות".

סוגיית מרחב הבחירה של המטופל במערכת הבריאות הציבורית נמצאת במוקד הדיון. הספר מנתח את המתח המתמיד בין הרצון להעניק למטופל אוטונומיה ואפשרויות בחירה רבות, לבין הצורך לשמור על עקרון השוויון במערכת ציבורית המוגבלת במשאביה.

בפתח דבר כותב המחבר: "הדיון על מרחב הבחירה של המטופל בתוך מערכת הבריאות מושפע בין היתר מעמדות, מדעות ומתפישות שונות – ובעיקר ממידת האמון שהציבור רוחש למערכת הבריאות הציבורית וליכולתה לספק שירות בריאות איכותי, זמין ונגיש בשעת הצורך.
תחושות של חוסר הוגנות; אי ודאות; ביורוקרטיה מסורבלת ומסובכת; חוסר שקיפות; תורים ארוכים לניתוחים, פרוצדורות ורופאים מומחים הם רק חלק מהגורמים שיצרו את משבר האמון. הרצון וה'צורך' לבחור רופא במערכת הבריאות רק הלכו וגברו במשך השנים.

"נוסף על כך, מגפת הקורונה עוררה תעמולה אנטי ממסדית, דיסאינפורמציה, מיסאינפורמציה ופייק ניוז, אשר תרמו לפיחות הולך וגובר באמון הציבור במערכת הבריאות הציבורית".

הספר מציע צעדים מעשיים לשיקום אמון הציבור, ביניהם הגברת השקיפות, צמצום הביורוקרטיה, שיפור הזמינות והנגישות והבטחת הוגנות המערכת. המחבר מדגיש כי חיזוק מערכת הבריאות הציבורית תלוי בראש ובראשונה בשיקום אמון הציבור בה ובמנגנוניה.

ד"ר ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי, משמש כסגן דיקן בבית הספר לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה ומרצה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם יותר מ-150 מאמרים בתחום הבריאות והיה חבר בוועדות ציבוריות וממשלתיות רבות, ביניהן ועדת גרמן וקבינט המומחים בתקופת הקורונה.

באירוע ההשקה ישתתפו בכירי מערכת הבריאות, ביניהם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ופרופ' נדב דוידוביץ, ראש תחום מדיניות בריאות, במרכז טאוב וייערכו פאנלים בנושאי מדיניות בריאות ותקשורת בהשתתפות מומחים וכתבי בריאות.

נושאים קשורים:  ספר חדש,  ד"ר עדי ניב־יגודה,  מערכת הבריאות,  חדשות,  שירותי בריאות
תגובות

פשעי הקורונה, אשר כללו כפייה של הנחיות (סגרים, בידודים, מסכות) המנוגדות למחקר הרפואי, כפייה של התערבויות רפואיות ("חיסונים") שלא נבדקו על פי חוקי נירנברג, התעלמות מתופעות הלוואי והתמותה הנלוות, ואין ספור הטעיות ושקרים – הם שהובילו לאי אמון מתעצם, ירידה דרמטית בחיסוני השגרה, ופריחה של טיפולים אלטרנטיביים, גם הם ללא בסיס מחקרי. ספר זה, שמתעלם מפשעי הקורונה – בוודאי לא יביא לשיקום הרפואה.

אנונימי/ת
13.12.2024, 10:06

או שמא רופאים שזרעו תיאורטיות קונספירציה ופחד בתקופה מאתגרת וחסרת ודאות, בזמן שמטופלים מתים במגפה, הם שתרמו לאי אמון במערכת

שאלות למר "אנונימי":
האם לא היו עשרות מחקרים, טרם משבר הקורונה, שהעידו כי לסגרים, בידודים ומסכות אין כל יעילות ולהיפך, נזקם לבריאות גדול?
האם "חיסוני" הקורונה עברו תהליך מקדים ע"פ אמנת נירנברג והלסינקי טרם הפצתם וכפייתם על אזרחים בריאים?
האם משרד הבריאות לא כשל שוב ושוב באיסוף וניטור מידע על תופעות לוואי ותמותה בעקבות ה"חיסונים"?
האם משרד הבריאות לא קבע כי תשובה חיובית ב PCR היא אבחנתית ("מאומתים"), בניגוד למה שיודע כל סטודנט לרפואה?
האם משרד הבריאות לא קבע כי מספר הסבבים המקסימלי בבדיקת PCR יעלה מ 27 ל – 39, כדי לקבוע תשובה חיובית (וכאמור, גם היא אינה אבחנתית)?
האם משרד הבריאות לא שינה את ערך הסף לרוויון החמצן 91% להגדרת "חולה קשה", כפי שהיה מקובל טרם הקורונה, ל 94% - ערך שמעשנים לעיתים קרובות מסתובבים איתו מבלי להזדקק לטיפול נמרץ?
ועוד מאות שאלות והטעיות.
אז מי כאן אחראי לדיסאינפורמציה ולאבדן האמון במערכת הבריאות?

למרבה הצער בקורונה מי הפיצו דיסאינפורמציה והוליכו שולל את הציבור הכללי והן את ציבור הרופאים בנקטם צעדים חסרי כל בסיס רפואי כמו סגרים, בידודים ועטית מסכות- הם משרד הבריאות והממסד הרפואי. הם הגדילו לעשות בביצוע ניסוי לכאורה בכל האוכלוסיה, ללא גילוי נאות והסכמה מדעת, בחיסון שהתברר כלא יעיל ולא בטוח. והמשרד מתפלא שעם מדיניות אגרסיבית כזו שגרמה הרס אדיר לבריאות, לחינוך ולכלכלה יש חוסר אמון וירידה בחיסוני הילדות. דרושה חקירה אמיתית ואמיצה במחדלי הקורונה והודאה בטעויות כדי להחזיר את אמון הציבור

13.12.2024, 15:33

תהיינה הסיבות לאי האמון אשר תהיינה- חשוב להודות בקיומו, להבין את עומקו (תהומי בעיני), להיישיר מבט באומץ ולפעול על מנת לשקמו. הציבור צריך להבין שיש התנהלות שקופה, הוגנת, לא מוטית עם ראייה של בריאות הציבור קודם כל, כדי שיוכל לחזור לסמוך על הרפואה. בעיני זה מהלך קשה אך הכרחי. ואין שום רמז לכך שיש התחלה של תהליך כזה. נהפוך הוא

מחזק את דברי חברי לעיל. לא ניתן לשקם את אמון הציבור בלי חקירה מקיפה לפשעי הקורונה.
הדיקטטורה בחסות המגפה עם רמיסה של זכויות פרט וחסיון רפואי הובילה לאובדן אמון מוחלט. לקרוא לזה פייק או דיסאינפורמציה זה לטמון ראש בחול.
וכשאלה נתוני הפתיחה, כנראה שלא אקנה את הספר.