במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Clinical ophthalmology, החוקרים שאפו לתאר ולהעריך את ההשפעות של אסטרטגיות טיפול שונות על תוצאי ההחלמה של חולים עם זיהומים פטרייתיים לאחר ניתוח קטרקט.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 29 מטופלים עם אנדופטלמיטיס לאחר ניתוח קטרקט עם חשד לאטיולוגיה פטרייתית שהתייצגו בין ה-1 בינואר 2017 ל-31 בדצמבר 2022. חולים אלו הוערכו על סמך הנתונים הדמוגרפיים שלהם, המאפיינים הקליניים, הערכות המיקרוביולוגיות והטיפולים שקיבלו. החוקרים התמקדו במיוחד בזמן שחלף מהניתוח להופעת הסימפטומים ועד לביקור הראשון בבית החולים, כמו גם בסוגי הטיפולים שניתנו.
מתוצאות המחקר עולה כי הזמן הממוצע מהניתוח ועד להופעת תסמיני העיניים היה 52.1 ימים (סטית תקן ± 59.9 , 3-210 ימים) והזמן הממוצע מהניתוח לביקור הראשון בבית החולים היה 81.4 ימים (סטיית תקן ± 103.5, 2-510). בדיקות התרבית היו חיוביות בארבע דגימות, בשתיים זוהו זני Aspergillus ובשתיים נוספות זוהו זני Cladosporium. מתוך 29 חולים, שישה עברו ויטרקטומיה (PPV) וקיבלו זריקות תוך-זגוגיות של תרופות אנטי-מיקרוביאליות או אנטיביוטיקה. שניים מתוך ששת המטופלים האלה עברו גם הסרת עדשה תוך עינית סימולטנית. המספר הממוצע של טיפולים נוספים, ללא קשר לחדות הראייה, היה נמוך יותר בקבוצת הויטרקטומיה מאשר בקבוצה השמרנית (0.5 [סטיית תקן ± 1.1, 0-3] ו-1.48 [סטיית תקן ± 1.47, 0-6], בהתאמה). בקבוצת הויטרקטומיה 50% (n=3) מהעיניים השיגו הצלחה תפקודית ו-83.3% (n=5) מהעיניים השיגו הצלחה אנטומית. לעומת זאת, בקבוצה השמרנית, 43.5% (n=10) מהעיניים השיגו הצלחה תפקודית ו-69.6% (n=16) מהעיניים הגיעו להצלחה אנטומית.
החוקרים סיכמו כי עבור אנדופתלמיטיס פטרייתית לאחר ניתוח קטרקט, נדרש חשד גבוה וויטרקטומיה מהירה עם מתן אמפירי של חומרים אנטי-פטרייתיים תוך-זגוגיים כדי לשפר את הפרוגנוזה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
