פרופ' ניר גלעדי, מבכירי הנוירולוגים בישראל וחבר האקדמיה הלאומית לרפואה מדעית, הלך לעולמו לפנות בוקר (ד') בגיל 68. פרופ' גלעדי, מומחה בעל שם עולמי בתחום מחלת פרקינסון והפרעות תנועה, מונה אחרונה לתפקיד נציב תלונות הציבור למקצועות הרפואה במשרד הבריאות.
עוד בעניין דומה
בהודעה משותפת למשרד הבריאות ול"איכילוב" נמסר: "משרד הבריאות והמרכז הרפואי איכילוב מרכינים ראשם ומודיעים בצער רב על פטירתו של פרופ׳ ניר גלעדי. אנו משתתפים בצערם הכבד של בני משפחתו.
"פרופ׳ גלעדי החל לעבוד בבית החולים איכילוב בשנת 1996 כרופא בכיר במחלקה הנוירולוגית. לימים מונה למנהל היחידה להפרעות תנועה ובהמשך קודם לתפקיד מנהל המחלקה הנוירולוגית. הוא סיים את תפקידו כמנהל המערך הנוירולוגי בינואר 2022 והמשיך את עשייתו בבית החולים כמנהל אגף המוח ודיקאן משנה הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב.
"פרופ׳ גלעדי היווה דוגמה ומופת לדורות רבים של רופאים ורופאות ועליו נאמר 'קצין וגנטלמן' - איש משכמו ומעלה שהצטיין לא רק ברפואה אלא גם באישיות יוצאת הדופן שלו.
"פרופ׳ גלעדי, בן קיבוץ מזרע, מבכירי הנוירולוגים בישראל ובעולם היה דמות מובילה בחקר וטיפול בהפרעות תנועה ובמחלת הפרקינסון. הוא טיפול וסייע לעשרות אלפי חולים בארץ ובעולם".
המשנה למנכל משרד הבריאות, ד״ר ספי מנדלוביץ, ספד לו: ״פרופ' גלעדי היווה דמות מופת - שילוב של קלינאי יוצא דופן המסור בראש ובראשונה למטופליו, מחנך המסור לתלמידיו, חוקר בעל שם עולמי ואדם שבחר לנצל את נסיונו האדיר לטובת שיפור מערכת הבריאות הציבורית ברמה הלאומית. מערכת הבריאות בית החולים איכילוב ומשרד הבריאות איבדו רופא נפלא, מנהל ואדם משכמו ומעלה".
רופא וחוקר משכמו ומעלה
מנכ״ל "איכילוב", פרופ׳ אלי שפרכר, מסר: ״לכתו של פרופ' גלעדי משאירה רבים רבים המומים. אנחנו נפרדים ממנהל ורופא משכמו ומעלה, רופא-חוקר במלוא מובן המילה, אדם שידע לשלב את אומנות הרפואה, תשוקת המחקר ואהבת האדם בכל דבר שנגע בו.
"אני אישית נפרד מחבר נפש שהיתה לי הזכות לעבוד לצידו וללמוד מממנו, יום יום. הצחוק השקט, החשיבה החדה כל כך, היד על הכתף, הממלכתיות שלו, חוכמת החיים שלו - כל אלה יחסרו לי ולנו הרבה. נמשיך ללכת בדרכו״.
תרומה מדעית בתחום מחלת הפרקינסון
פרופ' גלעדי החל את דרכו המקצועית לאחר שירות צבאי כחובש קרבי בסיירת מטכ"ל. הוא למד רפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמהלך שירות המילואים שלו שימש כרופא קרבי ביחידת שלדג, שם נפצע במלחמת לבנון הראשונה.
את צעדיו הראשונים כרופא עשה ב-1984 כרופא משפחה בבית שאן ובקיבוץ בית קשת, ושנה לאחר מכן החל את התמחותו בנוירולוגיה בבית החולים כרמל בחיפה. ב-1989 נסע להשתלמות בת שנתיים בבית החולים הנוירולוגי של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שם התמחה בהפרעות תנועה תחת הנחייתו של פרופ' סטנלי פאן, מייסד החברה העולמית להפרעות בתנועה.
עם שובו לישראל ב-1991, ניהל את המרפאה להפרעות תנועה במרכז הרפואי כרמל, במקביל להמשך עבודתו כרופא משפחה בקיבוץ לוחמי הגטאות. בשנת 1993 הקים את עמותת פרקינסון בישראל ובשנת 1996 החל את דרכו במרכז הרפואי איכילוב, שם הקים וניהל את היחידה להפרעות תנועה, אשר תחת הנהגתו זכתה להכרה בינלאומית כמרכז מצוינות מטעם ה-NPF.
תרומתו המדעית של פרופ' גלעדי התמקדה במחקר פורץ דרך בתחום הפרעות הליכה ונפילות בחולי פרקינסון, ובמיוחד בחקר תופעת הקפאונות בהליכה (Freezing of gait). מחקריו הגנטיים באוכלוסיית היהודים האשכנזים הובילו לתובנות משמעותיות בהבנת הבסיס התורשתי של המחלה, כאשר זיהה כי עד 40% מהחולים נושאים מוטציה גנטית הקשורה להתפתחות המחלה.
מקור כוח ותקווה עבור אינספור מטופלים
עם היוודע דבר מותו, פרסם האיגוד הנוירולוגי בישראל הודעה בה נכתב כי הוא "מרכין ראש בצער רב ובכאב עמוק על לכתו בטרם עת". בהספד נכתב כי פרופ' גלעדי "הוביל את תחום הנוירולוגיה הקלינית והמחקרית בישראל להישגים חסרי תקדים ברמה הבינלאומית" וכי "בחזונו פורץ הדרך עיצב מחדש את מקצוע הנוירולוגיה והיה מחלוצי המהפכה הנוירולוגית של המאה ה-21 בישראל".
עוד נכתב כי "פרופ' גלעדי ניחן בסקרנות מדעית, חריצות, יוזמה, ויכולת יוצאת דופן לחלום ולהגשים" וכי "בזכות הידע הרחב, המקצוענות הבלתי מתפשרת, האמפתיה והאופטימיות ששידר, הוא שימש מקור כוח ותקווה עבור אינספור מטופלים".
מעבר להישגיו האקדמיים והקליניים, פרופ' גלעדי היה מורה מסור שהכשיר דורות של רופאים ונוירולוגים. הוא שימש בתפקידים בכירים בארגונים בינלאומיים, ביניהם כגזבר החברה העולמית להפרעות תנועה וחבר בהנהלת קבוצת המחקר של ארגון הבריאות העולמי במחלות פרקינסון.
"פרופ' גלעדי היה איש חזון שהאמין בכוחו של החלום", נכתב בהודעת האיגוד. "הוא נהג לעודד את הסובבים אותו לשאוף רחוק, והזכיר תמיד ש'השמיים אינם הגבול'. בלתי נתפש שמפעל חייו נגדע בפתאומיות, אך מורשתו נצורה בכולנו".
האיגוד חתם את הודעתו בציטוט מתוך "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי: "בכל דור, יש מי שמסוגל לראות את היער כולו ולא רק את העצים. אלה הם האנשים שמשנים את הכיוון שבו אנחנו צועדים, בלי שנרגיש בכך מיד."
פרופ' גלעדי הותיר אחריו את רעייתו ד"ר מירה גלעדי וארבעה ילדים. זכרו ופועלו ימשיכו להאיר את דרכה של הרפואה הישראלית לשנים רבות. יהי זכרו ברוך.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
