חוסר מהותי בכוח אדם לטיפול בפצועים שנוספו מאז השבעה באוקטובר. היחס בין מטפלים לפצועי המלחמה עומד על 1:280 בלבד, יחס הרופאים-פצועים הוא 1:3,400 והיחס בין העובדות הסוציאליות למטופלים הוא 1:680.
עוד בעניין דומה
נתונים אלה הוצגו אתמול (ב') בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהשתתפות ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל. הנתונים מראים בנוסף כי 1,500 מהמטופלים באגף השיקום נפצעו פעמיים.
בדיון קודם שנערך בחודש נובמבר ושעסק במענה לפצועי צה"ל בבתי החולים, עלו בין היתר פערים מתוקצבים לכוח אדם שיקומי, העדר מוקד ידע מלווה בדבר מיצוי זכויות, ליווי וסיוע כלכלי לבני משפחה וקטיעת רצף הטיפול והגישור הנדרש במעבר מהשיקום בבית החולים להמשך שיקום בבית הפצוע.
יו"ר הוועדה, ח"כ אליעזר שטרן, אמר בפתח הדיון: "התכנסנו לדון בטיוב הטיפול בפצועי צה"ל, בעיקר כאלה שנמצאים בהליך השיקום. זה לא דיון של האשמות, יש לי ולרבים מאד ממשתפי הדיון הערכה עצומה לעבודה שנעשית על ידי הגורמים המטפלים. עם זאת, מתוך השטח אנחנו רואים ושומעים כמה עוד אפשר וצריך לעשות, במיוחד עבור מי שנמצאים בתהליך שיקום וגם עבור מי שעל פי ההגדרה השלימו את התהליך, אבל בפועל ברור שנדרשים מאמצים גדולים גם בביתם ובקהילתם עד לחזרתם לפחות לסוג של שגרה סבירה".
לימור לוריא, סמנכ"ל וראש אגף שיקום במשרד הביטחון, הציגה בפני הוועדה את עבודת האגף. על פי הנתונים, בשישה באוקטובר 2023, ערב המתקפה, עמד מספר נכי צה"ל על 62 אלף עם כ-6,000 פונים חדשים מדי שנה. מחצית הפצועים הם מהגיל השלישי ואילו 8% צעירים עד גיל 30. מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל, מספר נכי צה"ל גדל באופן חד ועומד כיום על 75 אלף, מתוך אלה, 13,500 הם פצועי מלחמת חרבות ברזל. לעומת השנים הקודמות, בשנה האחרונה התווספו 18 אלף פונים ובכל חודש מגיעות 1,500 בקשות חדשות. כ-1,500 נפצעו פעמיים.
מספר הפצועים המטופלים באגף השיקום עומד על כ-22,700, מתוכם 17,500 מתמודדי נפש ופוסט טראומה, 5,200 מתמודדים עם תגובה נפשית. מספר המתלוננים על מצב נפשי עלה מ-26% ל-43%. להערכת אגף השיקום, עד 2030 יהיו כ-100,000 נכי צה”ל, 50% מהם מתמודדי נפש.
לוריא תיארה את פעילות האגף מאז השבעה באוקטובר ואמרה כי הם נפרשו בבתי החולים וקלטו את הפצועים תוך 48 שעות, הקצו לכל פצוע איש קשר זמין בנייד, דחפו לחבילות סיוע כלכלי בזמן אשפוז ולהכרה באובדן כושר עבודה לפצוע ולבני המשפחה המלווים ולהענקת טיפול נפשי לפצועים ולבני המשפחה. כל זאת בהתאם לתפישת "שיקום תחילה", ללא צורך בוועדות רפואיות.
ד"ר מרדכי לובוצקי, מ"מ הרופא הראשי במשרד הביטחון, התריע על המחסור בפסיכיאטרים ואמר "כשפסיכיאטר פרטי גובה 1,500 שקל בקליניקה פרטית, אין יכולת להתמודד עם הסכומים האלה".
ד"ר ירון סחר, מנהל אגף השיקום במשרד הבריאות, דיבר על מגבלות המשאבים: "כל הסטה של תקציב למקום אחד תפגע במקום אחר. הבעיה הגדולה היא בהעברות המקל, מה קורה כשהמטופל יוצא מאשפוז ועובר למקום אחר. המורכבות הקלינית מלווה את המטופל עשרות שנים קדימה וזה אתגר איך ממשיכים לייצר מעטפת טיפולית לאורך זמן".
לוחם שסיים 250 ימי לחימה אמר בדיון: "אין לאף אחד פה מושג. אני הסתובבתי בשטחים, ראיתי אנשים נלחמים כמו אריות אבל גמורים בנפש, שמעתי אותם בוכים באמצע הלילה, הרחתי את השתן. אתם הולכים לקבל גל מטורף של הלומי קרב ומחלות נלוות. אני ישן טוב בשדה קרב, אבל בבית שלי אני לא מסוגל לעצום עין. הולכים להיות פה עניים שלא מסוגלים לתפקד וייזרקו מהבית, הסיוע לא יספיק. הלום קרב חייב לקבל בית. אם יש לי חברים שנזרקו מהבית, זה טיפול כושל - למה אנשים צריכים לגור בקרוונים ניידים כי אין להם כסף? ואל תזרקו אותנו לקופות החולים כי הביורוקרטיה שם הרבה יותר קשה".
אח של קצין נח"ל שנפצע קשה בחודש מאי האחרון שיתף בתסכול ובחוסר ההכרה במצוקת המשפחה: "מעדכנים אותך שאח שלך בין חיים למוות ומצפים שתחזור לעבוד. אני בעצם ויתרתי על החיים שלי, התפטרתי מהעבודה, ויתרתי על חלומות ושאיפות כדי להיות לצד אח שלי. אני הייתי תקדים שהכירו באח כמלווה שלישי, וגם זה היה בשכר מינימום. ברור שאין מספיק תקציב לכולם וזה לא ישתנה תוך רגע, אבל צריך לדבר על זה. יש פה מאות אלפי אחים שוויתרו על החיים שלהם".
יו"ר הוועדה ח"כ שטרן סיכם: "מדינת ישראל צריכה להיות מספר אחת בעולם בשיקום ובכל המעטפות הנלוות לכך, ובכל תחומי השיקום, כולל בהשתלבות בקהילה לאחר השחרור. אנחנו לא רק חייבים את זה לפצועים ולמשפחות אלא חייבים את זה למתגייסים העתידיים ולאלה שעדיין לא נולדו. אנחנו סטארט אפ ניישן וזה צריך להיות החיבור לזה. עלינו לפעול במהירות לשינוי תקנות ולחקיקה שתאפשר טיפול רחב ואיכותי יותר".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
