חדשות

ברקע המאבק עם הר"י, בר סימן טוב מציג את הרפורמה בכוח אדם רפואי

במכתב ששיגר מנכ"ל משרד הבריאות להנהלות בתי וקופות החולים ולראשי הר"י מפורטת התכנית לשינוי מערך ההכשרה של רופאים בישראל ובין היתר: הכרה אוטומטית במומחיות רופאים מחו"ל, חובת רוטציה להתמחות בקהילה והקמת מועצה לתכנון כוח אדם

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות. "ללא צעדי התערבות משמעותיים משבר כוח האדם יחריף בשנים הקרובות". צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

הכרה אוטומטית לרופאים עולים מחלק מהמדינות, חובת רוטציה להתמחות בקהילה והקמת מועצה מייעצת לתכנון כוח אדם - אלה הם חלק מהצעדים של תכנית משרד הבריאות ברפורמה להגדלת מספר הרופאים בישראל.

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, שיגר אתמול מכתב להנהלות בתי החולים וקופות החולים ולראשי ההסתדרות הרפואית ובו הוא מפרט את התכנית המקיפה לשינוי מערך ההכשרה של רופאים בישראל. במכתב שנשלח אל שר הבריאות אוריאל בוסו, יו"ר הר"י, פרופ' ציון חגי, יו"ר המועצה המדעית של הר"י פרופ' חנוך קשתן, והמזכ"לית עו"ד לאה ופנר, מתאר בר סימן טוב את הצעדים המתוכננים להתמודדות עם המחסור ברופאים ושיפור איכות הטיפול הרפואי.

"בימים האחרונים מתנהל שיח ער סביב סוגיית כוח האדם הרפואי", פותח המנכ"ל את מכתבו. "מצאתי לנכון לעדכן אתכם באופן ישיר ובלתי אמצעי בתכניות ובכוונות שלנו, הן בשל חשיבות הנושא והן בשל התרשמותי כי חלק מהמידע המועבר אליכם חסר או אינו מדויק. מאליו יובהר, כי אנחנו מנהלים על כך דיונים הן עם ההסתדרות הרפואית והן עם המועצה המדעית וראשי האיגודים הנוגעים בעניין ואשמח לשמוע גם את דעתכם בסוגיה על מנת שנוכל לגבש את צעדי המדיניות באופן מיטבי".

בר סימן טוב ציין כי הצעדים "יביאו להוספת תקני מתמחים ומומחים למערכת הבריאות באופן שיאפשר שמירה ושיפור איכות הרפואה והגדלת זמינות הטיפול לכלל תושבי ישראל, הקלת עומס העבודה על הרופאים - המתמחים והמומחים, שיפור הטיפול וקיצור זמני ההמתנה לטיפול רפואי.

"כפי שאפרט בהמשך, המנגנונים שאנו קובעים לשם כך יבטיחו כי היקף כוח האדם במחלקות בתי החולים לא יקטן בשל ההתמחות בקהילה והיקף ההשתכרות של הרופאים לא ייפגע בשל הדרכת המתמחים בקהילה", הדגיש.

על פי התכנית, תהיה חובת רוטציה בקהילה של חצי שנה בחמש התמחויות: ילדים, נשים, אורתופדיה, גריאטריה ופסיכיאטריה. "הרפואה בישראל ובפרט במקצועות אלה, היא בעלת רכיב קהילתי משמעותי ועל כן ראוי כי המתמחים במקצועות אלה יתנסו גם בעבודה קהילתית משמעותית במרפאות שיוכרו לשם כך", מסביר בר סימן טוב.

עד כה, הר"י שלטה בתהליך זה באופן בלעדי, ולטענת משרד האוצר, היא הציבה תנאים בלתי סבירים שמנעו הכרה במרפאות רבות. הרפורמה מבקשת להעביר סמכות זו למשרד הבריאות.

"אנו נדאג להשלים באופן מלא את אובדן חודשי העבודה בבתי החולים ונבטיח כי ההשתכרות של הרופאים המומחים בקהילה לא תיפגע בשל אובדן הכנסות פוטנציאלי הנובע מירידה בהיקף הביקורים בעקבות הכשרת מתמחים בקהילה", מציין בר סימן טוב ומוסיף: "למען שלמות התמונה אציין, כי כבר כיום יש רופאים שחלק משמעותי מהתמחותם מבוצע בקהילה".

צעד נוסף המפורט במכתב נוגע להקמת מועצה מייעצת לתכנון כוח אדם ברפואה. לדברי המנכ"ל, "מערכת תכנון כוח האדם ברפואה בישראל לא קיימת הלכה למעשה, ובשל כך אנו נמצאים במשבר הולך ומחמיר של מספר הרופאים". המועצה תכלול נציגים ממשרד הבריאות, הר"י, המועצה המדעית, נציגי בתי החולים וקופות החולים, נציגי ציבור ואקדמיה ונציגים ממשרד האוצר. "בלא צעדי התערבות משמעותיים משבר כוח האדם יחריף מאוד בשנים הקרובות, בין היתר בשל כך שלמעלה מרבע מהרופאים המומחים בישראל הם מעל גיל פרישה", מציין בר סימן טוב.

במקביל להקמת המועצה, מציג משרד הבריאות יעדים שאפתניים להכשרת רופאים בישראל. "קבענו יעד של 1,700 סטודנטים חדשים ב-2027 ו-2,000 סטודנטים ב-2030, זאת ביחס ל-1,250 שהתחילו השנה ופחות מכך בשנים שקדמו לכך", כותב בר סימן טוב. לדבריו, "למימוש מכלול צעדים אלה ניתנה תוספת תקציב משמעותית קבועה בבסיס תקציב משרד הבריאות".

התכנית כוללת הכרה אוטומטית במומחיות של רופאים מחו"ל. "בוגרי לימודי רפואה משבע מדינות ספציפיות מקבלים רישיון לעסוק ברפואה בישראל באופן אוטומטי וללא צורך במבחן רישוי", מציין המנכ"ל. "אנו סבורים כי נכון לאפשר לרופאים ממדינות אלו אישור הכרה אוטומטי גם בתואר המומחה". המהלך נועד לתת ודאות לרופאים רבים המבקשים לעלות לישראל.

המשרד מקדם גם שינוי במתכונת הסטאז', בהתאם להמלצות ועדות מקצועיות. "אין כוונה לבטל את הסטאז' אלא להפוך אותו לרלוונטי ואיכותי יותר", מדגיש בר סימן טוב.

לגבי ההתמחות כותב בר סימן טוב: "אנו סבורים כי יש צורך לבחון גם את מתכונת רכיב מדעי היסוד בהתמחות, אך טרם גיבשנו את המתווה המתאים ואנו מקיימים גם על כך שיח עם כלל הגורמים הנוגעים בדבר ובראשם ההסתדרות הרפואית והמועצה המדעית במטרה להגיע להסכמה בנושא".

המנכ"ל מדגיש את חשיבות השיח הציבורי בגיבוש המדיניות: "אני סבור כי הדיון הציבורי הרחב הוא אמצעי הכרחי לצורך עיצוב המדיניות באופן המתאים ביותר". לשם כך, המשרד פתח תיבת דואר אלקטרוני ייעודית ([email protected]) לקבלת הערות והצעות מהציבור.

"לישראל מערכת בריאות מצוינת בזכותכם - הרופאות והרופאים הנמצאים בחזית הטיפול באוכלוסיה בימי שגרה ובעיתות חירום", מסכם בר סימן טוב. "על מנת לשמור על מצוינות זו לאורך זמן, יש לבצע מעת לעת שינויים שיבטיחו המשך שמירה על הרמה הרפואית הגבוהה אותה אנו נותנים כיום לכלל תושבי ישראל".

כפי שדווח בדוקטורס אונלי, ההסתדרות הרפואית הכריזה לאחרונה על סכסוך עבודה וקראה לראשי האיגודים הרפואיים לנתק מגע עם משרד הבריאות בשל המהלכים להעברת סמכויות מהמועצה המדעית שלה בנושאי הכשרה, תכנון ורישוי. בשבוע הבא תקיים כנס חירום בנושא.

נושאים קשורים:  הר"י,  ההסתדרות הרפואית,  הכשרה רפואית,  כוח אדם רפואי,  מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
11.12.2024, 20:55

טוב מאוד

אנונימי/ת
11.12.2024, 21:47

נשמע טוב. מדעי יסוד רוטציה מיותרת. לא קיימת בקנדה וארה״ב לדוגמא.

אנונימי/ת
11.12.2024, 23:47

טוב מאוד
הגיע הזמן הר"י הגוף המושחת הזה שלוקח לנו כל כך הרבה כסף בשנה בלי תועלת ותוחלת
3600 שקל בשנה על מה?!

הגיע הזמן שהאיגודים יהיו כפופים לגוף אחר מאשר הר"י

אנונימי/ת
13.12.2024, 12:35

נשמע טוב מאוד! צריך גם לבטל את שנת הסטאג. לא קיים בקנדה ובארה”ב. כמו כן צריך לעשות הפרדה בין תקנים של מתמחים ותקנים של מומחים .

אם יש סיבה לרמה הגבוה של הרפואה בישראל זאת המועצה המדעית והר"י. אם יש סיבה למחסור קשה ברופאים ומחסור בתקני רופאים מומחים ומתמחים זה משרד הבריאות האחראי על שחרור תקנים. אם יש מי שפועל להורדת רמת הרפואה בישראל זה משרד הבריאות שמקדם עוזרי רופא ועמיתי רופא, ואחיות מומחיות בכול מקצוע רפואי אפשרי. יש תקנים אך לא לרופאים. חיסכון תקציבי אדיר.
לגבי חינוך בקהילה. היכן התקנים והתקציבים? הרי הרופא המתלמד ישב עם הרופא המלמד. אז יש שני רופאים שרואים את אותו חולה
היכן העליה בתפוקות. ומי יתן תקנים למחלקות במקום אותם רופאים שיצאו לקהילה? מי שחושב עם משרד הבריאות מוזמן לפנות לטיפול. כי כמו היום, פחות ופחות רופאים מטפלים ביותר ויותר חולים ותקנים חדשים אין
מדברים על הסטאז. מדברים על קיצור או ביטול הסטאז. הרי סטאזר הוא כוח עבודה במחלקה, והוא מבצע חלק מהמטלות ומוריד עומס. לא יהיו סטאזרים, העומס במחלקות יגדל. כבר בתקופה זאת משרד הבריאות לא משחרר תאריך להגרלה למקום ביצוע הסטאז ומאות (ואולי אלפי) רופאים ממתינים כי אין הגרלה. אותם סטאזרים היו אויר לנשימה למחלקות רבות.
ובסוף אותם רופאים שלא יכולים להתחיל בארץ יוצאים לחו"ל והמדינה מאבדת גם אותם.
הפגיעה במועצה המדעית והר"י פוגעת בציבור הרופאים וברמת הרפואה בישראל ואל לראשי איגודים ומנהלי מחלקות להגרר אחרי משרד הבריאות כי בסיכות הם אלו שישלמו את המחיר. הדרך להגן עלינו היא כתף אחת עם המועצה המדעית והר"י

אנונימי/ת
20.12.2024, 20:12

דר' אייליג צודק!
בנוסף לכך, למרות שיש גם דברים חיוביים בתוכנית, הרי שלמר בר סימן טוב יש רקורד משמעותי של נזק למערכת הבריאות, גם בהרעבתה במשך שנים, וגם בשטויות שעשה במהלך תקופת הקורונה, ויש להתייחס בחשדנות רבה להבטחות שלו.

אני מסכים חלקית עם ד"א אייליג. אני בעד קידום מקצוע עוזר רופא (וראה זה פלא, התרגום של physician assistant הפך לפתע ל"עמית" רופא, כלומר למעשה כמעט רופא. מעניין ביוזמת מי) אבל בתנאי שההגדרות של מגבלת סמכויותיהם תהיינה ברורות. נושא אחיות מומחיות הינו שונה לגמרי בגלל מאזן הכוחות בין רופאים לאחיות, ושם אני מאוד מודאג מזחילה שתביא לשחיקה במעמד הרופא, להחלפה גוברת של רופאים באחיות ולירידה באיכות הרפואה. מצד שני, כבר שנים אני קורא לקצר את לימודי הרפואה בשנה (איזה אחוז מאתנו השתמש בכל האנטומיה, האמבריולוגיה, ההיסטולוגיה, התרמודינמיקה וכו'?) ואת הסטאז' בחצי שנה. נושא מדעיי היסוד הינו רגיש כי איכות המחקר בישראל יורדת לדעתי, בין השאר כי למב"ר לא אכפת ממחקר והוא אינו מאפשר זמן מוגן ותקציבים ראשוניים אפילו. כמובן, שיש לפצות את בתי החולים בתקני מתמחה על קיצור הסטאז', כי הסטאז'ר הינו כוח עבודה יעיל וחיוני. הרעיון לתת אישורי מומחיות לבוגרי אוניברסיטאות איכותיות הינו מבורך, כפוף אולי לתקופת הסתכלות קצרה במחלקה לאחר שקיבלו כבר את האישור על תנאי.
לסיכום: יש רשימה ארוכה של התערבויות אפשריות במשבר זמינות הרופאים. ולא נגעתי בפילים שבחדר - ירידה מהארץ לאחר ההתמחות, עזיבת המקצוע לטובת טכנולוגיה, וזמינתות מתמחים ומומחים בפריפריה הגלילית והדרומית.
כל מה שנאמר לעיל מכוון להציע, ששיטת העבודה צריכה להיות שת"פ בין הר"י למב"ר ולא מלחמות של הורדת ידיים ורצון להוכיח מי יותר חזק, משני הצדדים.
אנא שבו יחד, ותפסיקו להוקיע זה את זה ולהסביר לנו שהצד השני הוא הרע והמשתלט. אולי נכון אבל ז ה ל א מ ע נ י י ן א ו ת י !!

04.01.2025, 02:21

בתור עולה חדש בעבר יש לי דעה שהסטג' בתור רופא מתחיל שיחק תפקיד מעוד חשוב בהסתגלות לתנאים בארץ. אולי הייתי חושב על קיצור סטג' לבוגרי הארץ. נרה לי הגיוני יותר.
לגבי אורך לימודים- בלי ספק זה אחד הגורמים שמביאים צעירים היום לא ללמוד רפואה . הייתי אומר שעתודה ושרות צבאי ארוך יחסית לאחר הלימודים - זה עוד גורם שמביא להחלטה לא ללמוד רפואה. ואורך וצורת התמחות-גם. אני חושב ששני אנשים בעלי כישורים דומים שמתחילים בגיל 18 את המרוץ -למקצועה מהנדס - צבא כ-3 שנים. לימודים כ-4 שנים. ואז אתה מתחיל את החיים המקצועיים ולקרת גיל 30 אתה כבד מהנדס מוביל בתחום. ברפואה - עד שאתה מומחה צעיר - צבא 3 שנים (אטודאי - 5 שנים). לימודי רפואה וסטג'- 7 שנים . התמחות 4-5 שנים. כלומר אתה בן 34-35 - כשאתה רק מתחיל דרקך עצמאית במקצואה . זה הבדל של 5-7 שנים . כמובן כשהכל הולך חלק. (הייתי אומר - שקיצור שרותצבאי לאטודאי - כם אפשרות - עם מציאת תגמול לצבא בהמשך-לדוגמה מילואים ממושכים יותר לפרק זמן מסויים)
ועל התמחות עצמה והמשך הדרך . המנהלים הם אנשים . וכל אחד , איך להגיד , עם עופי שלו. והמתמחים למעשה תלויים ברושם שהם יצרו, כדי לפלס דרך להמשך מקצועי. כולנו מכירים איך זה. לכן חשבתי שבארציינו הקטנטונת ניתן לבצעה התמחות במספר בתי חולים בצורה מתוכננת . ולא רק השלמות. זה יגדיל חסיפה של מתמחים בפני מנהלים שונים. ומיימד אישי מסחק תפקיד , אין ספק. כלומר אפשרות להפוך לבכיר במחלקה כל שהיא אמורה ליגדול. זה בזמנו היציאה פר' דורסט. זה רק חומר למחשבה.
והחשוב ביותר - זה לשמור על רמת רפואה . לא לחפש פטרונות זולים וקלים.