נשיא האיגוד הקרדיולוגי מזהיר: אי ספיקת לב תהפוך למגיפה בישראל

האיגוד הקרדיולוגי בישראל מעריך כי כ-180,000 ישראלים (1.8% מהאוכלוסיה) סובלים מאי ספיקת לב, אך רק כמחצית מהם מאובחנים, כך עולה מדיון שהתקיים ביום ג' בוועדת הבריאות של הכנסת.

לפי נתוני המרכז הלאומי להשתלות המעודכנים לשנת 2024, מספר הממתינים להשתלת לב עומד על 97 איש. בשנים 2019-2022 בוצעו בין 19 ל-31 השתלות בשנה. בשנת 2022 בוצעו בישראל 31 השתלות לב, שהן 3.21 השתלות למיליון איש.

פרופ' עמית שגב, נשיא האיגוד הקרדיולוגי, הזהיר כי המחלה צפויה להפוך למגיפה עקב העלייה בתוחלת החיים. "יש להרחיב את מערך הטיפול הביתי והקהילתי כדי למנוע החמרה במצב החולים", הדגיש שגב.

פרופ' אבישי גרופר, יו"ר החוג לאי-ספיקת לב באיגוד, קרא להקמת והרחבת מרפאות ייעודיות לנושא ולהרחבת הזמינות בארץ של תרופות וטיפולים מצילים ומקלים, הקיימים בעולם.

סוגיה מרכזית שעלתה בדיון היא זמינות בדיקת ה-BNP, המשמשת לאבחון המחלה. שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, ציין כי למרות שחלפו שנתיים מאז שנציבת קבילות הציבור הורתה לקופות החולים לבצע את הבדיקה, עדיין יש קשיים בנגישות אליה. הוא קרא למשרד לנקוט באמצעים נגד קופת חולים שאינה מקיימת הוראה זו לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי וכן, לבדוק ולוודא בכל בתי החולים, שבדיקת BNP כלולה ברשימת הבדיקות החיוניות המתבצעות בחדרי המיון.

אי ספיקת לב היא תסמונת כרונית הפוגעת בתפקוד הלב ונגרמת בעיקר כתוצאה ממחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות אחרות. למשרד הבריאות בישראל אין נתונים על מספר החולים באי ספיקת לב בישראל ולהערכתו שכיחותה בכלל האוכלוסיה בישראל נעה בין 2%-1%, כלומר בין כ-97,000 לכ-193,000 איש.

ממלא-מקום יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יאסר חוויג'ראת (רע"מ), קרא למשרד הבריאות לגבש תכנית לאומית מקיפה שתכלול אבחון מוקדם ומניעה. "נדרשת הקמת מרפאות ייעודיות בפריסה ארצית, הקמת צוותים רב-תחומיים והגדלת מספר מיטות האשפוז", אמר חוויג'ראת. הוא גם דרש מהמשרד לחייב את קופות החולים ליידע את  הרופאים הראשוניים והקרדיולוגים בקהילה על האפשרות לבצע את בדיקת ה-BNP הכלולה בסל שירותי הבריאות על מנת לאבחן את המחלה בשלב מוקדם. כמו כן, על הקופות לפרסם מידע על הבדיקה באתרי הקופות ולעדכן את המוקדים הטלפוניים שלהן.