מתחילת המלחמה שירתו כ-13 אלף אנשי מילואים שמוגדרים בודדים או חסרי עורף משפחתי, רובם זקוקים למענה נפשי דחוף ומיידי. נתונים אלה של צה"ל נמסרו בדיון שנערך בנושא מצוקת החיילים הבודדים בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת שנערך אתמול (ד').
עוד בעניין דומה
בדיון נחשף המקרה הטראגי של רס"ל ולדיסלב סרגיינקו ז"ל, לוחם צנחנים וחייל בודד, שנמצא ללא רוח חיים בזמן שירותו במילואים. רס"ל ודיסלב השאיר אחריו אישה ותינוק בן שנה וחצי. הלווייתו התקיימה לפני כשבועיים. אנה בלשוב, אלמנתו אמרה בדיון: "התקשרתי בחודש יולי למוקד התמיכה הנפשית של צה"ל לבקש עזרה עבור בן הזוג שלי ועד היום אני מחכה שיחזרו אליי. בינתיים בן הזוג שלי כבר לא איתנו. חיילים מרגישים שהם לא יכולים לפרוק את כל המצוקות הנפשיות שלהם מול קב"ן לובש מדים, לכן חשוב לאפשר לחיילים עם מצוקה נפשית לקבל סיוע מחוץ לצבא".
אחותו, אלנה סרגיינקו, הוסיפה: "פקידה לקחה מאיתנו את הפרטים במוקד לסיוע הנפשי של צה"ל ולא חזרו אלינו בכלל. תורים לפסיכיאטריים בקופת החולים היו בהמתנה של חצי שנה. בינתיים נאלצנו לקבור את אח שלי. יכולנו להימנע מזה אם היו עוזרים לנו בזמן ומפנים אותנו למקומות הנכונים".
לוחמי מילואים בודדים וחסרי עורף משפחתי העידו בוועדה על מצוקותיהם ואמרו "אל תמרחו את הזמן בהצלת נפשות".
בעקבות בקשות הוועדה, החל צה"ל בהליך שנועד להגדיר את "המילואימניק הבודד". כמו כן מתוכננות עבור משרתי המילואים הבודדים וחסרי העורף המשפחתי הטבות נוספות החל מחודש ינואר 2025. לפי מה שדווח עד כה, בתכנית הסיוע המתוכננת לא נכלל סיוע נפשי מוגדל.
מאז פרוץ המלחמה הגדיל צה"ל משמעותית את מערך בריאות הנפש עבור משרתי המילואים והוא כולל כיום כ-800 מטפלים. הוקם ענף חדש המתמחה בטיפול בתסמינים פוסט-טראומטיים, בו טופלו כבר יותר מ-500 חיילים.
עם זאת, סא"ל אבישג סבג ראובן, רע"ן מילואים בצה"ל, אמרה בדיון: "אני לא בטוחה שכל מפקדי המילואים מפנימים את מצוקת החיילים הבודדים וחסרי העורף. אנחנו ננחה את המפקדים בשטח לתת דגש על האוכלוסיה הזאת. אנחנו נחדד וננגיש את המידע הייעודי עבור משרתי המילואים הבודדים".
לדברי סא"ל ד"ר מיכל ליפשיץ, רע"ן תעצומות בצה"ל, המענה הטיפולי ניתן לכלל המשרתים - בסדיר, בקבע ובמילואים. בנוסף למערך הקב"נים, פועלת יחידה לתגובות קרב המעניקה מענה גם לאזרחים ששירתו במילואים ומתמודדים עם מצוקה נפשית לאחר שחרורם. צה"ל הקים גם מוקד תמיכה נפשית (טלפון 6690*) למקרים הדורשים מענה מיידי.
ד"ר שירי דניאלס מעמותת ער"ן הסבירה כי קיים קושי משמעותי בקרב הלוחמים לשתף בטראומה והם חשים בושה בפנייה לקבלת עזרה. "טראומה יכולה להתפתח באופן מושהה", היא מסבירה, "נדרשת התאמה של דרכי הסיוע לצרכים המשתנים של המטופלים".
ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, אמר בתום הדיון כי הוועדה קיימה לאחרונה מספר דיונים בנושא וכי יפנה לשר הביטחון בבקשה להקצות באופן מיידי סכום של חמישה מיליון שקל לעמותות שמסייעות לחיילים בודדים לצורך מתן סיוע נפשי. "מימד הזמן בטיפול נפשי הוא קריטי. ככל שהטיפול יהיה מהיר, זמין ואפקטיבי יותר – כך ימנעו מקרי התאבדויות של מילואימניקים בודדים והם יוכלו לחזור לחייהם הקודמים טרם שירות המילואים".
הדיון הבא בנושא נקבע לעוד שבועיים. צה"ל התבקש להעביר את המידע הנדרש על המילואימניקים הבודדים העולים החדשים למשרד העלייה והקליטה, לצורך טיפול בהם במסגרת המשרד. מערך בריאות הנפש בצה"ל התבקש לשלוח הודעת WhatsApp לניידים של כל חיילי המילואים הבודדים המשרתים כיום בצה"ל ובה שאלון קצר לגבי מצבם הנפשי ואפשרות למענה חוזר במקרה של מצוקה.