המוסד לביטוח לאומי הכיר ב-3,710 שורדי המסיבות בדרום בשבעה באוקטובר כנפגעי פעולות איבה. כך עולה מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת החושפים את היקף הטראומה בקרב שורדי המסיבות, בהן נרצחו 399 מבלים.
עוד בעניין דומה
הנתונים במסמך מצביעים על מקרה התאבדות אחד של צעירה בת 22 ושלושה נסיונות אובדניים של נשים צעירות שהגיעו לחדרי המיון עד לחודש אוגוסט האחרון.
על פי נתוני הביטוח הלאומי, 66% מהאנשים שהוכרו כנפגעי איבה הם גברים, 76% צעירים בגילאי 18-24, כ-20% הם בני 24-45. תשעה נפגעים היו מתחת לגיל 18 ושלושה מהם היו מעל גיל 67.
המסמך הוכן לבקשת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בראשות ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) שקיימה אתמול (ג') דיון בנושא הטיפול בשורדי המסיבות.
המתקפה בשבעה באוקטובר 2023 על הדרום כללה מתקפה על משתתפי מסיבת הנובה ומסיבת הפסיידק ועל צוות ההכנה לאירוע המידברן. משרדי הממשלה הכירו בכל המשתתפים בשלושת האירועים כנפגעי פעולות איבה מבלי שהיה עליהם לפנות פרטנית ולבקש הכרה.
בהיבט הקליני, 2,272 שורדים (60%) הגישו בקשה להכרה בנכות, כאשר 1,873 (82%) מתוכם עברו ועדה רפואית והוכרו. 399 נוספים נמצאים בתהליך טיפול בבקשתם. ל-127 מהשורדים תועד עבר פסיכיאטרי וכ-400 היו מוכרים עם נכות כללית טרם המלחמה.
המענה הטיפולי כולל מספר מסגרות: כשליש מהשורדים (1,200) קיבלו מענה דרך משרד הרווחה בשיתוף הקואליציה הישראלית לטראומה, מפעל הפיס ונט"ל. כ-1,000 שורדים וצעירי הדרום פנו למיזם יובלים לקבלת מענה פרטני וקבוצתי. 358 שורדים (10%) נקלטו במחלקות לשירותים חברתיים, חלקם במצב מורכב הדורש ליווי צמוד. כמחצית מהשורדים נרשמו במרכזי החוסן, המספקים טיפול ממוקד טראומה ללא עלות. מדובר ב-1,875 פניות שמתוכם 1,283 מטופלים באופן קבוע, 417 מטופלים לסירוגין ו-175 סיימו או הפסיקו את הטיפול.
לגבי חיילים שהשתתפו במסיבות אמר בדיון סא"ל כרמל קלה, ראש הענף הקליני במחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה, כי ישנם 44 חיילי חובה בצה"ל שמוגדרים שורדי מסיבות. "אנחנו מכירים את כולם ויש לנו קשר ישיר איתם. שליש מהם מטופלים נפשית. אותם חיילים יכולים לבקש להיות מטופלים נפשית מחוץ ליחידת האם שלהם. אנחנו מספקים טיפולים מאושרים ומוכרים לשורדי המסיבות".
מיפוי גיאוגרפי מראה ריכוז משמעותי במרכז הארץ: תל אביב מובילה עם 382 שורדים, אחריה ראשון לציון (140), ירושלים (136), נתניה (120), פתח תקווה (117), באר שבע (108), וחולון (104).
שורדי מסיבת נובה ואם לשורד העלו בדיון את מצוקותיהם. הם טענו כי רבים מהם אינם מוכרים במשרדי הממשלה והמידע בביטוח הלאומי אינו מעודכן וכי אין מענה ממשלתי מסודר או איש קשר ייעודי שמסייע לשורדים בתהליכים הביורוקרטיים. בנוסף, שטחו את הצורך במתווה פיצויים מוסדר, שכן משפחות רבות נקלעו לחובות וחלק מהשורדים אף חייבים סכומים גבוהים לעורכי דין שגבו שכר טרחה משמעותי עבור הטיפול בתביעותיהם.
הילה סופרמן הרניק מתכנית יתד של משרד הרווחה ביקשה ממשרד הבריאות מימון בסך כארבעה מיליון שקל לצורך הקמת צוות למניעת אובדנות. "אנחנו רוצים לתת מענה שיקומי מקדם חוסן שאינו תלוי הכרה בנכות. האתגר שלנו זה להגיע להורים של הנפגעים כדי שיוכלו לסייע לילדיהם שהיו במסיבה", אמרה.
עו"ס נופר קין, סגנית מנהלת מחלקת חירום וטראומה במשרד הבריאות, אמרה בדיון כי צוות שמורכב ממגוון נציגים של משרדי הממשלה נפגש אחת לשבוע לפחות כדי לטפל בשורדי המסיבות שנקלעו למצוקה נפשית. "אנחנו מאפשרים לאותם אנשים לקבל סיוע נפשי של 12 טיפולים עוד לפני הכרה רשמית של המוסד לביטוח לאומי", אמרה.
ח"כ יצחק פינדרוס, יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, אמר כי "מרבית השורדים נפגעו וזקוקים לסיוע ואינם מקבלים אותו בצורה המיטבית. שמחתי לשמוע כי ראש הממשלה נרתם לעניין והחליט למנות פרויקטור לנושא".
הוא קרא למשרד האוצר למצוא את המסגרת התקציבית ליצירת ניידות החוסן למניעת אובדנות בקרב שורדי המסיבות ולמחלקות הרווחה והשלטון המקומי לטפל באופן אקטיבי בשורדים במקום מגוריהם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
