במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Arthritis & Rheumatology, ביקשו חוקרים להשוות את היעילות של מעכבי JAK (Janus kinase) לתרופות ביולוגיות אנטי-ראומטיות המשנות מהלך מחלה (bDMARDs, biologic disease-modifying antirheumatic drugs) בניהול כאב בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי זה, חוקרים העריכו חולים עם אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית, שהחלו טיפול עם מעכבי JAKי(n = 1,827), מעכבי TNFי(tumor necrosis factor) (n = 6,422), מעכבי IL-6י(interleukin-6) (n = 887), אבטספט (abatacept) (n = 1,102) או ריטוקסימאב (rituximab) (n = 1,149) בשנים 2017 עד 2019, תוך שימוש בנתונים ממספר רישומים לאומיים שבדיים מקושרים. השינויים בכאב, שנמדדו על ידי שינויים בסולם VASי(visual analogue scale) (0-100 מ"מ) מקו הבסיס ל-3 חודשים, יחד עם שיעור החולים ששמרו על רמות כאב נמוכות (VAS <20) לאחר 12 חודשים בטיפול הראשוני, הושוו על פני טיפולים. כמו כן, השוואות של תגובות טיפול בין מעכבי JAK לבין תרופות ביולוגיות אנטי-ראומטיות הוערכו באמצעות רגרסיה ליניארית רב-משתנית, מותאמת למאפייני המטופל, מחלות נלוות, טיפול תרופתי נוכחי וטיפול קודם.
תוצאות המחקר הדגימו כי טיפול עם מעכבי JAK הביא להפחתה גדולה יותר בכאב לאחר 3 חודשים בהשוואה לטיפול עם מעכבי TNF (הפחתה ממוצעת בכאב של 4.0 מ"מ; רווח בר-סמך 95%: 1.6-6.3), כאשר מגמות דומות נצפו בהשוואה לתרופות ביולוגיות שאינן מעכבי TNF. בנוסף, שיעור גבוה יותר של מטופלים שטופלו עם מעכבי JAK השיגו רמות כאב נמוכות לאחר 12 חודשים בהשוואה לאלו שטופלו עם מעכבי TNF, במיוחד בקרב מטופלים שטופלו בעבר עם לפחות שתי תרופות ביולוגיות אנטי-ראומטיות (ניגוד שינוי מותאם של 5.3 נקודות אחוז; רווח בר-סמך 95%: 1.0-9.6).
החוקרים מסכמים כי מעכבי JAK הראו השפעה מעט יותר גדולה על הפחתת כאב לאחר 3 ו-12 חודשים בהשוואה למעכבי TNF, עם הבדלים גדולים יותר באופן מובהק בחולים שקיבלו טיפול קודם עם לפחות שתי תרופות ביולוגיות אנטי-ראומטיות. יתר על כן, השפעת הפחתת הכאב של מעכבי JAK הייתה דומה ואף גדולה מזו של תרופות ביולוגיות שאינן מעכבי TNF.
מקור: