בורטזומיב, לנלידומיד ודקסמטזון (VRd) הינו קו-הטיפול הראשון המועדף עבור נבדקים עם מיאלומה נפוצה. לא ידוע האם הוספה של נוגדן חד-שבטי כנגד CD-38 בשם איסטוקסימאב למשלב VRd עשוי להפחית את הסיכון להתקדמות המחלה או מוות עבור נבדקים המועמדים לעבור השתלה.
עוד בעניין דומה
מחקר בינלאומי שבוצע עם תווית פתוחה במסגרת מחקר פאזה 3 החוקרים נכללו נבדקים בגיאלי 18-80 שנים עם אבחנה חדשה של מיאלומה נפוצה אשור מועמדים לעבור השתלת מח עצם. הנבדקים הוקצו אקראית ביחס של 3:2 לקבלת VRd בלבד או VRd בשילוב עם איסטוקסימאב. תוצא היעילות העיקרי שנבדק היה שרידות ללא התקדמות. תוצאים שניוניים עיקריים כללו תגובה מלאה לטיפול ומצב ללא מחלה שאריתית מזערית (Minimal Residual Disease - MRD) בנבדקים שהדגימו תגובה מלאה.
במחקר נכללו 446 נבדקים. לאחר תקופת מעקב חציונית של 59.7 חודשים, שיעורי שרידות חציונית ללא התקדמות כעבור 60 חודשים של 63.2% בקבוצת הטיפול המשולב של איסטוקסימאב ו-VRd לעומת 45.2% בקבוצת הטיפול עם VRd בלבד (יחס סיכונים עבור התקדמות או מוות של 0.6, רווח בר-סמך של 98.5% של 0.41-0.88; p<0.001). שיעור הנבדקים שהדגימו תגובה מלאה לטיפול היה גבוה באופן מובהק בקבוצת הנבדקים עם הטיפול המשולב של איסטוקסימאב ו-VRd בהשוואה לטיפול עם VRd בלבד (74.7% לעומת 64.1%; p=0.01), כמו גם שיעור הנבדקים שהציגו מצב ללא MRD (55.5% לעומת 40.9%; p=0.003). לא הודגמו חששות בנוגע לבטיחות הטיפול המשולב. שיעורי ההיארעות של תופעות לוואי חמורות במהלך תקופת הטיפול או תופעות לוואי שגרמו להפסקת הטיפול היו זהים בין קבוצות הטיפול.
מסקנת החוקרים הייתה כי משלב הטיפול עם איסטוקסימאב ו-VRd נמצא יעיל יותר מאשר טיפול עם VRd בלבד עבור נבדקים בגילאי 18-80 שנים שאובחנו לאחרונה עם מיאלומה נפוצה אשר מועמדים לטיפול עם השתלת מח עצם.
מקור: