אחת מהזכויות הבסיסיות ביותר של אדם היא הזכות לקבל החלטה לגבי הטיפול הרפואי בו. על פי חוק זכויות החולה התשנ"ו 1996 לא יינתן טיפול למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת. כל אדם הוא אדם הכשיר לקבל החלטה במידה ומצבו ההכרתי, השכלי והנפשי מאפשר לו לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי מתוך הבנה ושיקול דעת, תוך שיפוט חופשי, ואשר לא הוכרז כפסול-דין.
על פי החקיקה בישראל, נבנו מנגנונים שונים לקביעת מקבלי החלטות חלופיים במידה שאדם מוגדר ככזה שיצא מחזקת הכשרות ואינו יכול לקבל החלטות לגבי הטיפול הרפואי בו. סוגי ההחלטות מחולקים לשניים: החלטות הקשורות להסכמה לטיפול רפואי ובראשן מתן הסכמה מדעת, והחלטות הקשורות לטיפול בסוף החיים. נתחיל מהסוף להתחלה:
החלטות לגבי טיפול בסוף החיים
המנגנון לקבלת החלטות נקבע בחוק החולה הנוטה למות. חוק החולה הנוטה למות נחקק במטרה להסדיר את הטיפול הרפואי בחולים הנוטים למות תוך שמירה על איזון בין ערך קדושת החיים לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם ועל מנת להוציא את הנושא מתחת לחוק העונשין מ-1977. החוק חל רק על מטופלים שהוגדרו כחולים נוטים למות או כחולים במצב סופי ומטרתו לקדם את איכות הטיפול הרפואי הניתנת לחולים בסוף חייהם.
מטופל יכול לקבוע מאיזה טיפול היה רוצה להימנע או לא להימנע במידה שייקבע לגביו כי הינו חולה נוטה למות - נשארו רק שישה חדשים לחייו גם אם יקבל טיפול מיטבי למחלתו, או כחולה במצב סופי - קרסו מערכות בגופו ותוחלת חייו הצפויה לא תעלה על שבועיים
על פי חוק זה, מטופל יכול לקבוע מאיזה טיפול היה רוצה להימנע או לא להימנע במידה שייקבע לגביו כי הינו חולה נוטה למות - נשארו רק שישה חדשים לחייו גם אם יקבל טיפול מיטבי למחלתו, או כחולה במצב סופי - קרסו מערכות בגופו ותוחלת חייו הצפויה לא תעלה על שבועיים. הטיפולים מהם ניתן להימנע כוללים החייאה, הנשמה, הזנה מלאכותית, דיאליזה וכו'. כל עוד המטופל כשיר, בחירתו תימסר בעל פה כמובן. במידה שהחולה אינו כשיר, קיים מנגנון המאפשר לאנשים אחרים לבטא את רצונותיו בשמו.
בראש ובראשונה, טופס הנחיות מקדימות אותו יכול למלא כל אזרח בישראל שמלאו לו 17 ולהפקידו במאגר ההנחיות המקדימות של משרד הבריאות, הנגיש לכל המערכת הרפואית בישראל. הטופס מפרט את הבחירות בצורה מסודרת. לאחר מכן, מיופה כוח על פי חוק החולה נוטה למות (אחד או יותר) שהמטופל מינה למפרע ויכול למסור את העדפות המטופל. כברירת מחדל, טופס ההנחיות המקדימות קודם למיופה הכוח, אלא אם המטופל קבע אחרת. הבא במדרג הוא אדם קרוב. אדם קרוב מוגדר כאדם שנמצא בקשר רציף עם המטופל, יודע על רצונותיו לגבי סוף החיים ואינו מקבל ממנו משכורת. הצוות המטפל מזהה את האדם הקרוב במהלך הטיפול בחולה.
יש לזכור כי מקבלי ההחלטות החלופיים שמוגדרים כאן מהווים גורם יועץ לרופא האחראי שמטפל במטופל ומסייעים לו בהחלטה. אין צורך בקביעת אפוטרופסות למטופל נוטה למות או במצב סופי.
מתן הסכמה מדעת
במקרה זה קבע החוק מנגנון אחר לקבלת החלטות חלופית למטופל לא כשיר. ראשית, ייפוי כוח מתמשך – טופס ד'. מדובר בחלק הרפואי של המסמך הארוך והמורכב של ייפוי כוח מתמשך - מסמך זה ממולא על ידי עורך דין ומכיל מנגנון לקבלת החלטות לגבי רכוש, מידע אישי והחלטות רפואיות. את החלק הרפואי של מסמך זה ניתן למלא גם ללא עורך דין, אלא יחד עם צוות רפואי, סיעודי, עו"ס ופסיכולוגיה. המסמך הזה מופקד אצל האפוטרופוס הכללי ומופעל על פי כללים שנקבעו מראש (על ידי מי שמילא את המסמך) בעת שהוא יוצא מחזקת הכשרות.
שימוש נכון במקבלי החלטות חלופיים מאפשר למטופל לשמור על העקרונות הטיפוליים המנחים אותו ולהדריך את מי שמונה על ידו בהתאם. לנו, הצוות רפואי, הדבר מאפשר לטפל במטופלים תוך שקיפות ושותפות ולבטא את ערכיהם והעדפותיהם בצורה אתית ומקצועית
יש לזכור, ייפוי כוח זה אינו משמש לקבלת החלטות חלופית במטופלים נוטים למות. במידה שלא מולא ייפוי כוח מבעוד מועד והמטופל אינו כשיר לקבל החלטות רפואיות, יש לפעול למינוי מקבל החלטות זמני או קבוע:
מינוי אפוטרופוס – יכול להיות זמני או קבוע. לאחר הוצאת מטופל מחזקת הכשרות, הצוות המטפל מזהה בן משפחה או אדם אחר הקרוב לחולה, או במידת הצורך, גורם מטעם המדינה, שישמש כאפוטרופוס למטופל ויקבל החלטות בשמו. המינוי נעשה על ידי בית המשפט. מידע על תהליך מינוי אפוטרופוס, ייעוץ וליווי משפחות ניתן לקבל ממרכזי מיצוי הזכויות העירוניים הפרוסים ברחבי תל אביב-יפו שם ניתן לקבל הכוונה וליווי אקטיבי למימוש הזכויות. המידע זמין באתר עיריית תל אביב-יפו.
ממלא החלטות זמני – מנגנון חדש מאוד במערכת מאפשר לבתי החולים, באמצעות העובדים הסוציאליים, למנות בן משפחה כמקבל החלטות זמני למשך האשפוז. תהליך זה נעשה בצורה דומה מאוד למינוי אפוטרופוס אך אינו מחייב מעורבות של בית המשפט.
שימוש נכון במקבלי החלטות חלופיים מאפשר למטופל לשמור על העקרונות הטיפוליים המנחים אותו ולהדריך את מי שמונה על ידו בהתאם. לנו, הצוות רפואי, הדבר מאפשר לטפל במטופלים תוך שקיפות ושותפות ולבטא את ערכיהם והעדפותיהם בצורה אתית ומקצועית. ככל שנעודד את הציבור הישראלי לדון על הנושא עם בני משפחותיהם ולמלא את הטפסים הנכונים מבעוד מועד, נשפר את יכולתנו לעשות זאת. בגלל מורכבות הנושא, יש צורך במיומנות והבנה של הטפסים השונים. על כן הקמנו בבית החולים איכילוב מרפאה ייעודית למילוי הטפסים, המרפאה למילוי הנחיות מקדימות.
הכותבת, ד"ר רתם תלם, היא מנהלת המחלקה הפנימית גריאטרית וראשת היחידה לרפואה פליאטיבית, המערך הגריאטרי, איכילוב
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
