לחץ לפני השינה או עוררות יתר הם גורמים מרכזיים בהפרעת נדודי שינה, אך שינויים פיזיולוגיים במהלך התחלת השינה, במיוחד בהקשר של נדודי שינה ודום נשימה חסימתי בשינה (OSA) קומורבידי, עדיין לא מובנים היטב.
עוד בעניין דומה
החוקרים תיארו את פרופיל מדדי השתנות קצב הלב (Heart Rate Variability, HRV) לפני השינה ובדקו הבדלים אוטונומיים בין משתתפים עם הפרעת נדודי שינה מדווחת עצמית (בלי OSA, n = 69; עם OSA קל, n = 70; עם OSA מתון או חמור, n = 66) בהשוואה לקבוצות ביקורת עם שינה תקינה (n = 123). נתוני קצב הלב במהלך תהליך התחלת השינה נאספו לצורך ניתוחי HRV.
תוצאות המחקר הדגימו כי במהלך תהליך תחילת השינה, משתתפים עם נדודי שינה חוו שינויים ב-HRV, המצוין על ידי קצב לב גבוה יותר (p=0.004), SDNN נמוך יותר (p=0.003), וירידה של pNN20י(p < 0.001) ו-pNN50י(p = 0.010), וחזקות (powers) נמוכות יותר (p < 0.001), בהשוואה לקבוצת ביקורת. בנוסף, משתתפים עם נדודי שינה ו-OSA בינוני/חמור עלולים להידרדר עוד יותר בתוצאות ה-HRV בהשוואה לחולים עם נדודי שינה ללא OSA או עם OSA קל, אך ההבדלים לא היו משמעותיים. מעבר לכך, נדודי שינה נמצא קשור לדופק גבוה יותר באופן משמעותי, pNN20 נמוך יותר, ו-high frequency power נמוך יותר גם לאחר התאמה לגיל, מגדר, BMI וחומרת OSA.
לסיכום, למשתתפים עם נדודי שינה הייתה פעילות ואגאלית נמוכה יותר במהלך תחילת השינה, שעשויה להיות מושפעת על ידי OSA, מה שמתבטא בקצב לב גבוה יותר וב-HRV נמוך יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
