בצעד חריג, מביעות ארבע קופות החולים תמיכה ברפורמת ההתמחויות המתוכננת, ויוצאות חזיתית נגד עמדת הסתדרות הרופאים שהכריזה על סכסוך עבודה בנושא. על כך דיווח אמש (ג') אדריאן פילוט בכלכליסט.
עוד בעניין דומה
כזכור, לפני שמונה ימים הכריזה ההסתדרות הרפואית לישראל על סכסוך עבודה בגין נושא זה. האיום הוא בהשבתת מערכת הבריאות אם תאושר הרפורמה בחוק ההסדרים להעברת סמכויות ההכשרה ותכנון כוח האדם הרפואי מהמועצה המדעית לידי משרד הבריאות.
הרפורמה, שאושרה במסגרת חוק ההסדרים 2025, כוללת שלושה מרכיבים עיקריים: הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה, חובת התמחות בקהילה, ושינוי מבני בתכנון כוח האדם הרפואי.
במוקד המחלוקת עומדת העברת הסמכויות מהמועצה המדעית של הר"י, ששלטה בתכנון והכשרת כוח האדם הרפואי במשך 50 שנה, לידי גוף חדש, המשותף למשרדי הבריאות והאוצר, קופות החולים ובתי החולים. גוף זה יקבע את פריסת המתמחים בהתאם לצרכי המערכת ולפיזור הגיאוגרפי.
חיים פרננדס, מנכ"ל קופת החולים לאומית.
מנכ"ל קופת חולים לאומית, חיים פרננדס, מוביל את הקו הביקורתי כלפי הר"י וטוען שארגון הרופאים אינו צריך לשלוט בתכנון כוח האדם הרפואי: "זה חסר היגיון כמו לתת לחברת החשמל לתכנן את שוק החשמל - היא שחקנית במערכת". לדבריו, התכנון הנוכחי לקוי וסובל מבעיות מהותיות.
בעוד הר"י טוענת שהרפורמה תוביל לפוליטיזציה של המערכת ותפגע באיכות הרופאים, קופות החולים רואות בה הזדמנות לפתרון בעיות יסוד במערכת הבריאות. הרפורמה כוללת הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ב-1,700 עד 2036, חובת התמחות בקהילה, ושינוי מבני בניהול ההתמחויות.
נקודת מחלוקת נוספת נוגעת להכרה במרפאות קהילתיות כמקומות התמחות. עד כה, הר"י שלטה בתהליך זה באופן בלעדי, ולפי משרד האוצר, הציבה תנאים בלתי סבירים שמנעו הכרה במרפאות רבות. הרפורמה מבקשת להעביר סמכות זו למשרד הבריאות.
המשרדים בוחנים גם אפשרות להטמעת תפקיד 'עוזרי רופא', בדומה למודל הקיים במדינות מערביות רבות, ושינויים בדרישות תקופת מדעי היסוד במהלך ההתמחות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
