אחוז ניכר מהאוכלוסיה בישראל סובל מתסמינים של דיכאון וחרדה. כך עולה מניתוח נתונים שהתקבלו ממערכת לפנייה פרואקטיבית לאיתור אוכלוסיה בסיכון בתחום בריאות הנפש באמצעות שאלונים. ניתוח התשובות מראה כי כ-30% מבין המפונים בצפון ובדרום שהשיבו לשאלונים חווים תסמינים של מצוקה נפשית, על אף שלא דיווחו על כך מיוזמתם ולא פנו לקבלת סיוע.
עוד בעניין דומה
הממצאים הוצגו בכנס של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות שנערך אתמול (ד') בתל אביב. החוקרים בחנו נתונים שהתקבלו ממערכת שפותחה בעקבות העלייה המשמעותית במספר האנשים שנחשפו לאירועים טראומטיים במתקפת החמאס בשבעה באוקטובר והמלחמה שבעקבותיה.
בדצמבר 2023, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, הושקה המערכת לאיתור וסיוע לזקוקים למענה נפשי. המערכת פונה לאוכלוסיות בסיכון, ובהן מפונים, אזרחים שנחשפו לאירועים קשים, תושבי אזורי הסכנה ואחרים. המערכת שולחת לאוכלוסיה זו מסרון עם קישור לשאלונים דיגיטליים, הבודקים מספר היבטים: רמות טראומה, דיכאון וחרדה, וכן שאלות על חשיפה לאירועי המלחמה ועל משאבי התמודדות אישיים ומשפחתיים, המסייעים לדייק את אופי מתן הסיוע הנדרש.
תהליך הסיוע כולל משוב מיידי למשתתף, קישור לחומרי עזרה עצמית, ובמקרים של זיהוי סיכון גבוה - פנייה פרואקטיבית ממוקד ייחודי המאויש על ידי צוות מומחי בריאות הנפש, שהוקם בשנה החולפת על ידי "כללית" ונותן מענה מקצועי לאוכלוסיות בסיכון. צוות המוקד יוצר קשר אישי ומציע תמיכה ראשונית, תוך אפשרות להפניה להמשך טיפול, בין אם במרפאה או טלפונית. במקביל, רופא המשפחה מקבל דיווח על ממצאי השאלון.
מתוך יותר מ-28,000 מבוטחים שקיבלו את הפנייה בתחילת הפרויקט, כ-3.8% השיבו על השאלונים, שיעור היענות מקובל בפנייה חופשית שאינה דרך גורם מטפל. מבין 986 המשיבים, 38% הראו סימני מצוקה משמעותיים, כאשר באזור עוטף עזה האחוזים הגיעו ל-60% ובצפון לכ-35%.
מתוך קבוצה זו של מטופלים אשר חצו רף קליני, זוהתה קבוצה של 74% נשאלים שהשיבו כי אינם נמצאים בטיפול ועל כן נעשתה אליהם פנייה ממוקד בריאות הנפש הייעודי של הקופה להמשך בירור וטיפול.
לדברי עינת ברגמן, מנהלת המוצר, ממצאי המחקר מאשרים שתהליך יזום ופרואקטיבי מאפשר איתור מטופלים בסיכון גבוה לטראומה, דיכאון, ו/או חרדה, שלא פונים לטיפול בעצמם, בשילוב מתן מענה ממוקד ראשוני ובמידת הצורך הפניה לגורמי הטיפול המתאימים.
נורית איתן גוטמן, עובדת סוציאלית ארצית ב"כללית", מוסיפה כי המטופלים אליהם נעשתה פנייה פרואקטיבית הגיבו בהכרת תודה והתכנית היא להרחיב את תהליך האיתור היזום למעגלי אוכלוסיה נוספים כך שניתן יהיה לזהות מטופלים הזקוקים למענה טיפולי.
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים אינטרדיסציפלינרי משירותי בריאות כללית: עינת ברגמן, ד"ר מרסלו לאו, רעות אוחנה ופרופ' רן בליצר מחטיבת החדשנות, ד"ר ירדן לוינסקי, סיגל אלון סידליק ונורית איתן גוטמן ממערך בריאות הנפש ואביחי ויסמן, מחטיבת מערכות מידע ודיגיטל.