מחסור ברופאים ובמשאבים מקשה על טיפול ושיקום פצועי המלחמה

מערכת הבריאות בישראל מתמודדת כיום עם 12,718 פצועי מלחמה, מתוכם 7,800 מוכרים על ידי משרד הביטחון. כך דיווחו נציגי אגף השיקום בדיון מיוחד שהתקיים בוועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ועסק במענה הרפואי בבתי החולים לפצועי צה"ל. הנתונים מצביעים על עומס חריג במערכת, כאשר כל עובדת סוציאלית מטפלת ב-740 פצועים בממוצע.

יו"ר הוועדה ח"כ אלעזר שטרן אמר בפתח הדיון: "לצד העבודה החשובה של בתי החולים, חיל הרפואה ומשרד הביטחון, נחשפתי לפערים משמעותיים בזמינות ובאיכות הטיפול. משפחה של פצוע לא צריכה לחקור, להשקיע זמן או להוציא משאבים רבים כדי לקבל את הטיפול המיטבי. עלינו לשפר את התיאום בין כל הגופים המטפלים ולבנות מערכת מתואמת יותר, שתקל על הפצועים ומשפחותיהם".

תמונה של  חומרת המצב הציגו בדיון נציגי אגף השיקום: "יש לנו עובדות שמלוות את הפצוע לכל התקופה, כיום יש עובדת סוציאלית אחת על 740 פצועים וזה כמובן לא מספיק. לגבי עניין מיצוי הזכויות, אנחנו שומעים על זה הרבה מהשטח וזה אכן אתגר מאוד משמעותי מבחינתנו. כל אשת קשר שלנו מטפלת בכ-200 פצועים".

עוד נאמר על ידי נציגי אגף השיקום כי "נכון לאתמול יש אצלנו 12,718 פצועים, מתוכם 7,800 מוכרים. יש כאלה שנפצעו בצוק איתן ועכשיו התפרצה אצלם פוסט טראומה. לכן, המספרים גבוהים יותר מאשר הספירה של צה"ל".

אתגר מרכזי נוסף הוא הטיפול בפצועים לאחר שחרורם מאשפוז, כאשר המעטפת הטיפולית מצטמצמת משמעותית. משרד הביטחון וצה"ל בוחנים הקמת מערך מגשרות שילוו את הפצועים מעבר לשנה הראשונה, לאורך כל תהליך השיקום.

על המחסור ברופאים ובמשאבים דיבר ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה: "מערכת הבריאות מורעבת כבר המון שנים כי נתנו לה רק את מה שאפשר ואת התוצאות אנחנו רואים ברגעי משבר. רופאי משרד הביטחון מטפלים בנכי צה"ל ולצערנו הם צריכים לטפל בעוד 20,000 נכים. התפקיד שלנו כמערכת זה לפחות להכפיל את המספר שלהם. עשינו ניסיון לשפר ולהציב אותם יחד עם קבוצות המקצועות הנדרשים אחרי השבעה באוקטובר. אני מקווה שהמנוף הכלכלי יספיק כדי למשוך עוד רופאים אבל אם זה לא יקרה נצטרך לעשות עוד צעדים".

הוא הוסיף ואמר כי הרבה מהפצועים הם פצועים קשה ואחרי שיסיימו את הטיפול האקוטי, הם יצטרכו טיפול המשכי. הוא קרא לחזק את האיתנות של בתי החולים ולשמור אותם חזקים ועם יכולת גמישות והתאמה של מציאות משתנה. "אנחנו לא יודעים כמה פצועים יגיעו בכל יום וצריכים להיות ערוכים לקבל את כולם", אמר.

המענה הרפואי הנוכחי מתבסס על שילוב כוחות בין חיל הרפואה, המערכת האזרחית ומשרד הביטחון. אנשי חיל הרפואה מטפלים בפצועים החל מנקודת הפציעה בשטח ועד לאשפוז במערכת האזרחית, כפי שתיאר אל״ם ד״ר אבי שינה, מפקד המרכז לשירותי רפואה. "בבית החולים מלווים אותם אנשי מערך ר״ם 2, בעוד שיחד איתם שזורות גם קצינות נפגעים ומתאמות מטעם משרד השיקום. אנשי מערך ר״ם 2 בבתי החולים היו הראשונים שגויסו והאחרונים שילכו".

ד"ר שינה ייחס את שיעורי ההצלחה הגבוהים בטיפול הפצועים לנוכחות מטפלים בכירים בשדה הקרב, מתן מנות דם מלאות בנקודת הפציעה ויכולת פינוי מהירה לבתי החולים.

רס״ן רותם פינס, רמ״ד מאושפזים, אמרה כי בימים אלה מוקם פרויקט קציני קשר-נפגעים בשיתוף עם אגף השיקום. תחת מחלקת פצועים קיים מדור ייעודי מקשר למשרד הביטחון, שעובד מתוך צה״ל בשיתוף אגף השיקום ומקשרות משרד הביטחון בבתי החולים, לצורך בקשות ההכרה וליווי אישי של הפצועים.

גם בארגון נכי צה"ל מסייעים. רפאל כהן צמח, מ"מ יו"ר ארגון נכי צה"ל, אמר כי הארגון נותן מעטפת שיקומית לפצועים חדשים. "פתחנו אגפים מיוחדים לטובת פצועי המלחמה וכל זה בתקציב של עמותה כשעדיין המדינה לא הכניסה את ידה לכיס כדי לעזור. לפי התחזיות, שאני מקווה שלא יתממשו, עד סוף שנת 2030 אנחנו נעמוד על 100 אלף נכים ובמערכות הקיימות כיום לא ניתן יהיה לטפל בהם. התקנים לא היו מתאימים לשישה באוקטובר, אז קל וחומר שהם לא מתאימים למציאות של היום".