בשבוע שעבר נודע כי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אישרה את פתיחת בית הספר לרפואה הפרטי הראשון בישראל באוניברסיטת רייכמן. מדובר במהלך שנוי במחלקות וההתנגדויות אליו מחייבות התייחסות.
מצד אחד, המהלך נכון וראוי, במיוחד נוכח המחסור החמור ברופאים שקיים כבר היום בישראל וצפוי להחמיר בעשור הקרוב. אמנם ננקטו לא מעט צעדים בניסיון לפתור את הבעיה, בהם פתיחת בתי ספר לרפואה בצפת ובאריאל והגדלת הפקולטות הקיימות, אבל גם היום ישראל נמצאת במקום גרוע מבחינת מספר בוגרי לימודי רפואה – שבעה בוגרים ל-100 אלף תושבים, לעומת 14 בממוצע ב-OECD. מדובר במצב חירום המשתקף גם בדו"ח ה-OECD, לפיו "על ישראל לנקוט צעדים דחופים להגדלה מיידית של היצע הרופאים שהיא מכשירה".
אחת מטענות המתנגדים למהלך נוגעת למחסור במה שמכונה "שדות קליניים": לימודי הרפואה נחלקים ללימודים תיאורטיים (אנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה, פרמקולוגיה ועוד) הנלמדים באוניברסיטה, וללימודים מעשיים – התנסויות קליניות במחלקות בתי החולים, כולל קבלת חולים, לקיחת אנמנזה, בדיקה גופנית תחת הדרכה ובניית תכנית טיפול. לטענת המתנגדים, המחסור בשדות קליניים הוא שיוצר צוואר בקבוק המונע הכשרת סטודנטים נוספים.
דו"ח של ה-OECD מראה שישראל מכשירה הרבה פחות רופאים על כל מיטת בית חולים יחסית לרוב מדינות ה-OECD. המשמעות היא שגם עם מספר המיטות הקיים היום, יש עדיין פוטנציאל להגדלת ההכשרות וגם אחה"צ
אלא שאותו דו"ח של ה-OECD מראה גם שישראל מכשירה הרבה פחות רופאים על כל מיטת בית חולים יחסית לרוב מדינות ה-OECD. המשמעות היא שגם עם מספר המיטות הקיים היום, יש עדיין פוטנציאל להגדלת ההכשרות. במקביל, לפי הדו"ח, אפשר גם להרחיב את ההכשרות לשעות אחר הצהריים וכן להרחיב את מספר שבועות הלימוד בכל בית חולים ולהגדיל את קבוצות הלימוד בכל מחלקה.
טענה נוספת של המתנגדים היא שאין לאפשר לגורם פרטי שימוש בשדות הקליניים, המהווים משאב לאומי ציבורי, ללא הסדרה. פתרון לכך יכול להיות רגולציה שתכתיב גביית תעריף מוגדל מהפקולטה הפרטית על השימוש במשאבי בית החולים, בהשוואה למה שמשלמות פקולטות ציבוריות לרפואה על אותו שירות.
בהיבט האתי טוענים המתנגדים – בצדק – שיש להסיר את החסמים המעמדיים ללימודי רפואה בישראל ולא להגדילם. כבר כיום רוב המועמדים והמועמדות ללימודי רפואה משתייכים למעמד חברתי-כלכלי גבוה: מנתוני משרד הבריאות בדו"ח "אי שוויון בבריאות והתמודדות עימו – 2021", עלה כי 80% מהסטודנטים שהתקבלו ללימודי רפואה בשנים 2005-2021, השתייכו לעשירונים 8-10. הפרטת לימודי הרפואה רק תחריף את המצב, תוביל להרחבה נוספת של הפערים ותתרום להתחזקות מגמות ההפרטה הפוגעות במערכת הבריאות הציבורית. יש חשיבות מכרעת לייצוג של כלל השכבות וקבוצות האוכלוסיה בקרב צוותי הרפואה, כדי להבטיח רפואה ציבורית חזקה ושוויונית.
חלק מהכסף שישלמו הסטודנטים בבית הספר לרפואה של רייכמן יגיע גם למערכת הציבורית, שהרי את הלימודים הקליניים ילמדו בבתיה"ח הציבוריים במרכז, וחשוב לא פחות – הם ילמדו ברמה הגבוהה של בתיה"ס הישראליים
מצד שני, כיום בני העשירונים הגבוהים שלא מצליחים להתקבל לבתי הספר לרפואה בישראל נוסעים ללמוד באירופה, בעלות שנתית שמגיעה בקלות ל-100 אלף שקל. בסיום הלימודים הם מקבלים רישיון אירופאי וחלקם נשארים לעבוד באירופה. גם אם רק 80 איש ילמדו בבית הספר לרפואה של רייכמן, כפי שמתוכנן בשלב הראשון של התכנית, חלק מהכסף שישלמו יגיע גם למערכת הציבורית, שהרי את הלימודים הקליניים ילמדו בבתי החולים הציבוריים במרכז, וחשוב לא פחות – הם ילמדו ברמה הגבוהה של בתי הספר הישראליים ויש סיכוי גבוה יותר שיישארו לעבוד בארץ.
להפרטה יש חסרונות, אבל המחסור ברופאים בישראל מהווה מצב חירום וככזה, מצדיק שימוש בכל האמצעים האפשריים, כולל פתיחת בית ספר פרטי לרפואה. כדי לשמור על רמת לימודים גבוהה צריך יהיה לוודא באמצעות רגולציה מסודרת שבוגריו ייבחנו יחד עם שאר בוגרי הארץ באותן בחינות, וכך גם יושג יתרון נוסף בהשוואה לבוגרי חו"ל, הנבחנים בבחינה נפרדת.
ומה בדבר החשש – המבוסס – כי מהלך כזה עלול להגדיל את החסמים המעמדיים הקיימים כבר היום ללימודי רפואה בישראל? כדי לצמצם זאת, על המל"ג להתנות את אישור פתיחת הפקולטה בהקצאת אחוז מסוים של מלגות לסטודנטים מתאימים שאינם יכולים לממן את הלימודים, ולאכוף את התנאי לאורך השנים ולא רק עם פתיחת בית הספר.
הכותב, ד״ר ברי דנינו, הוא מומחה בכירורגיה אורתופדית בילדים, המרכז הרפואי איכילוב-ת"א
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
