מציאות מדומה (Virtual Reality, VR) נחשבת כגישה אבחנתית וטיפולית מהפכנית המתפתחת ונחקרה במצבים רפואיים רבים, כגון פוביות, דיכאון, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) וכאב חריף וכרוני.
עוד בעניין דומה
במאמר שפורסם בכתב העת Sleep Medicine, החוקרים ביקשו לחקור את היעילות של טיפול VR על איכות השינה ותסמינים נלווים, כגון דיכאון וחרדה, ירידה קוגניטיבית וחוסר תפקוד עצבי אוטונומי, בחולי נדודי שינה כרוניים.
החוקרים חילקו שישים ושלושה חולי נדודי שינה כרוניים באופן אקראי לקבוצת VRי(n=32) וקבוצת ביקורת (n=20) על סמך טיפול תרופתי סטנדרטי. המטופלים קיבלו הוראה להשתמש ב-VR בבית פעם ביום בערב למשך 6 שבועות. כל המשתתפים קיבלו הערכות של איכות שינה סובייקטיבית שנמדדה עם מדד איכות השינה של פיטסבורג (PSQI), מדד חומרת נדודי השינה (ISI) וה-Epworth Sleepiness Scaleי(ESS), תסמיני דיכאון וחרדה שנמדדו עם סולם הדיכאון של המילטון (HAMD) וסולם הרדה של המילטון (HAMA), תפקוד קוגניטיבי, מבנה שינה אובייקטיבי ובדיקת תפקוד של מערכת העצבנים האוטונומית הנמדדו באמצעות מכשיר ניטור נשימה בשינה בקו הבסיס ולאחר 6 שבועות טיפול. התוצא העיקרי של המחקר היה הערכת איכות השינה.
תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר טיפול של 6 שבועות, נמצאה ירידה משמעותית יותר בציוני ה-PSQI (5.60- ± 2.37 לעומת 4.10- ± 1.80, P = 0.020) וה-ISI (8.81- ± 4.52 לעומת 6.35- ± 2.89, P = 0.038) בקבוצת ה-VR בהשוואה לקבוצת הביקורת. קבוצת ה- VR הדגימה ירידה גדולה יותר בציוני ה-HAMD (9.96- ± 4.41 לעומת 7.50- ± 2.89, P = 0.035) וה-HAMA (8.96- ± 3.80 לעומת 6.80- ± 3.22, P = 0.046), ועלייה עוד יותר גבוה במהירות זמן העיבוד (0.54 ± 0.60 לעומת 0.00 ± 0.79, P = 0.011) מאשר בקבוצת הביקורת. יתרה מכך, הצימוד בתדר נמוך ירד (10.00- ± 17.40 לעומת 8.25 ± 20.03, P = 0.001) והצימוד בתדר גבוה עלה (9.99 ± 17.40 לעומת 8.24- ± 20.03, P = 0.001) בקבוצת ה-VR יחסית לקבוצת הביקורת.
לסיכום, תוצאות המחקר הדגימו כי טיפול VR שיפר את איכות השינה וגם הפחית את תסמיני הדיכאון והחרדה, ושיפר את התפקוד הקוגניטיבי והאוטונומי בחולים עם נדודי שינה כרוני.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
