טיפול בתא לחץ מציג תוצאות מבטיחות בטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) עמיד לטיפול תרופתי ופסיכותרפי. כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ובמרכז סגול לרפואה היפרבארית במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא. המחקר מצא כי הפגיעה הביולוגית במוחם של נפגעי פוסט טראומה ניתנת לטיפול בפרוטוקול ייעודי בתא לחץ.
עוד בעניין דומה
לדברי החוקרים, "הפרוטוקול הטיפולי שפיתחנו משפיע על 'פצע' ביולוגי שנוצר במוחם של נפגעי פוסט טראומה ומשפר באופן משמעותי תסמינים כמו פלאשבקים, דריכות מתמדת ורגזנות. אנחנו מאמינים כי הממצאים שלנו נותנים תקווה חדשה למיליוני נפגעי PTSD בעולם ולבני משפחותיהם".
המחקר, שפורסם ביום א' בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry, החל בשנת 2019 והסתיים בקיץ 2023. השתתפו בו 98 לוחמים משוחררי צה"ל שאובחנו כנפגעי PTSD ולא הגיבו לטיפול פסיכותרפי ותרופתי. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: האחת קיבלה טיפול היפרבארי בחמצן ובלחץ מוגבר, ואילו חברי הקבוצה השנייה עברו הליך זהה, אך קיבלו טיפול פלצבו – כלומר נשמו רק אוויר רגיל. 28 משתתפים מכל קבוצה סיימו את התהליך ואת האנליזות שאחריו.
הפרוטוקול הטיפולי שפותח ב"שמיר-אסף הרופא" כולל סדרה של 60 טיפולים בני שעתיים כל אחד, במהלכם נחשף המטופל ל-100% חמצן בלחץ של שתי אטמוספירות. הטיפול מתבצע בדפוס של נשימה לסירוגין: 20 דקות של נשימת חמצן בלחץ גבוה, ולאחריהן חמש דקות של נשימת אוויר רגיל. על פי החוקרים, הירידה ברמת החמצן מפעילה מנגנוני ריפוי ברקמות ומעצימה את האפקט הטיפולי.
בקבוצת הטיפול נצפתה הטבה משמעותית הן בדימות fMRI, שהראה שיפור בקישוריות ברשתות המוחיות, והן בתסמינים הקליניים האופייניים ל-PTSD. לעומת זאת, בקבוצת הפלצבו לא נצפו שינויים.
לדברי מוביל המחקר, פרופ' שי אפרתי מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומרכז סגול לרפואה היפרבארית: "לצערנו, מדינת ישראל נחשבת למעצמת פוסט טראומה. עד השבעה באוקטובר היו בארץ כ-6,000 לוחמים משוחררים שהוכרו כנפגעי PTSD וכן חיילים ואזרחים רבים נוספים שאינם מוכרים על ידי הרשויות. בעקבות המתקפה והמלחמה שנמשכת עד היום, חלה עלייה חדה במספר הנפגעים, ואנו צופים שנגיע לעשרות אלפי מאובחנים חדשים רק מקרב חיילי צה"ל ולהיקפים גדולים בהרבה באוכלוסיה הכללית.
"מרכז סגול לרפואה היפרבארית, הגדול והמוביל מסוגו בעולם, נערך לאתגר באמצעות מערך טיפולי מקיף הכולל, בנוסף לתא הלחץ, גם מגוון מטפלים מתחום בריאות הנפש, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. כיום אנו מטפלים במאות נפגעי PTSD בכל יום, ובכוונתו להגיע ולטפל בכאלף מטופלים בשנה".
שותפתו למחקר, ד"ר קרן דואניס-ברק, הוסיפה כי "הפרעת דחק פוסט-טראומטית מוגדרת כתוצאה נפשית של חשיפה לאירוע מסכן מחיים ומתפתחת אצל כ-20% ממי שחוו חוויה קשה מסוג זה. ההפרעה יכולה לפגוע בתפקוד המקצועי, החברתי והמשפחתי ובאיכות החיים של האדם הסובל ממנה, ובמקרים קיצוניים היא עלולה להשפיע קשות על תפקודו המקצועי והמשפחתי.
"תסמיניה כוללים מגוון שינויים רגשיים וקוגניטיביים, סיוטים ופלאשבקים, דריכות, רגזנות והימנעות מפעילות - מחשש לחשיפה לטריגרים שמחזירים את האדם לחוויה הטראומטית. חלק ניכר מהנפגעים אינם מגיבים לטיפול פסיכותרפי ולתרופות הפסיכיאטריות המקובלות. מחקרי עבר מראים כי מקרים אלה מאופיינים בשינויים במבנה ובתפקוד של רקמת המוח, או ב'פציעה ביולוגית' ברקמה, שמסבירים את העמידות לטיפול. המחקר שלנו התמקד באוכלוסיה זו במטרה לבחון אם הטיפול בתא לחץ מסייע להם".
מסכם פרופ' אפרתי: "במחקר שלנו הראינו שהטיפול בתא הלחץ משרה ריפוי ביולוגי במוחם של נפגעי פוסט טראומה, משפיע על התסמינים הקליניים ומאפשר למטופלים להגיב גם לטיפולים פסיכולוגיים. אנו מאמינים שהטיפול שפיתחנו, יוכל בעתיד להביא מזור לרבים בכל העולם הסובלים מ-PTSD".
הוא הדגיש כי "את הטיפול בתא לחץ ניתן לקבל כיום אך ורק במרכזים מקצועיים לרפואה היפרבארית, בהם יש צוות רב מקצועי בעל ניסיון בטיפול בטראומה. בתאי לחץ פרטיים ופיראטיים שמחוץ לבתי החולים, לא ניתן לתת את הפרוטוקול שהוכח כיעיל, הטיפול בהם אינו מפוקח ועלול להיות מסוכן". יש לציין כי משרד הביטחון תומך כיום ומממן את הטיפול בתא לחץ עבור לוחמים הזקוקים לו.
במחקר השתתפו ד"ר אילן קוץ, גבריאלה לוי, ד"ר ארז לנג, ד"ר עמיר אסולין, ד"ר אמיר הדני, וד"ר איליה בברשוילי מהמרכז הרפואי שמיר, וכן ד"ר כריסטופר אברג וד"ר אבי מאיו ממכון ויצמן למדע.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
