שביעות הרצון של הציבור ממערכת הבריאות טובה למדי. כך עולה מסקר שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הסקר, שנערך בשנת 2023, מגלה כי 67% מכלל הציבור, המהווים כ-4.1 מיליון איש, מעריכים באופן חיובי את תפקוד מערכת הבריאות, 18% מעריכים את תפקוד המערכת כ"טוב מאוד" ו-49% מעריכים אותו כ"טוב".
עוד בעניין דומה
הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כלל מדגם מייצג של 6,474 משתתפים בני 20 ומעלה, המייצגים אוכלוסיה של כ-6.2 מיליון איש. זהו חלק ממעקב תקופתי אחרי מערכת הבריאות, כאשר סקרים דומים נערכו בשנים 2010 ו-2017.
על פי הממצאים, 66% מהמטופלים שהגדירו את מצבם הבריאותי כ"בכלל לא טוב", כ-247.2 אלף איש, העריכו באופן חיובי את תפקוד מערכת הבריאות הישראלית. יתרה מכך, 24% מקבוצה זו אף דירגו את תפקוד המערכת כ"טוב מאוד" - שיעור גבוה משמעותית בהשוואה ל-16% בקרב אלה שמצב בריאותם טוב או סביר.
עוד נמצא כי 79% מהציבור נותנים אמון במערכת הבריאות, מתוכם 32% במידה רבה ו-47% במידה מסוימת. 19% אינם נותנים אמון במערכת הבריאות.
הסקר מצביע על מתאם בין מצב בריאותי לבין רמת האמון במערכת - 80% מהציבור שמגדיר את מצבו הבריאותי כטוב נותן אמון במערכת, לצד 67% מהמטופלים במצב בריאותי ירוד שנותנים אמון במערכת.
הסקר חושף פער בתפיסת המערכת בין האוכלוסיה הערבית ליהודית: 84% מהערבים מעריכים את המערכת באופן חיובי, לעומת 63% מהיהודים. שיעור היהודים הסבורים כי תפקוד המערכת "בכלל לא טוב" הוא כמעט פי שניים משיעור הערבים הסבורים כך (8.6% ו-4.4%, בהתאמה).
בפילוח הנתונים על פי המצב החברתי-כלכלי עולה מהסקר כי דווקא בעלי ההכנסה הנמוכה (עד 2,000 שקל לנפש) מרוצים יותר ממערכת הבריאות בהשוואה לבעלי ההכנסה הגבוהה (מעל 4,000 שקל לנפש) - 74% לעומת 62% בהתאמה.