סרטן שד הינו הסרטן השכיח ביותר המאובחן בקרב נשים בארצות הברית ובעולם כולו. השמנת יתר מעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד, אך טרם נמצא עבור זה הסבר מולקולרי ברור. מחקרים קודמים הדגימו כי חלבון קושר חומצות שומן (Adipose Fatty Acid Binding Protein - A-FABP/ FABP4) חופשי משתתף בקשר בין הפרעה במטבוליזם של ליפידים, המושרית על ידי השמנת יתר, לבין עליה בסיכון לחלות בסרטן שד. ממצאים אלו מרמזים כי ייתכן וחלבון זה יכול להוות מוקד טיפול חדש עבור סרטן שד.
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים הזריקו FABP4 אנושי רהקומביננטי לעכברים שעברו מחיקה של FABP4, וסקרו שיבוטים היברידומיים לזיהוי נוגדנים מסויימים ל-FABP4. ההשפעה הפוטנציאלית של נוגדנים על תאי סרטן שד in vitro נבחנה בעזרת מערכי נדידה, פלישה ודילול מגביל. התקדמות הגידול in vivo נבחנה באמצעות מודלים שונים של התפתחות גידולים, ביניהם עכברים מזן C57BL/6,יBalb/c ו-SCID. הפנוטיפ והתפקוד של תאי מערכת החיסון בסביבה המיקרוסקופית של הגידול אופיינו באמצעות ציטומטריית זרימה רב-גונית. תאי גזע סרטניים זוהו באמצעות מערך ALDH. על מנת לאפיין יכולת קישור של אנטיגן ונוגדן החוקרים קבעו את מקדם הדיסוציאציה עבור נוגדנים מסויימים כנגד FABP4 באמצעות תהודה פלסמונית. ניתוח של מאפיינים נוספים של רקמת הגידול בוצע באמצעות טכנולוגיית 10X Genomics Visium spatial single cell technology.
תוצאות המחקר הדגימו כי נוגדן מסויים כנגד FABP4, בשם 12G2 הפחית באופן מובהק את רמת FABP4 החופשי ועיכב את שגשוג גידולי השד ועל כן נבחר לאפיון נוסף. לאחר אישוש היעילות הטיפולית של נוגדן חד-שבטי כימרי של 12G2, המכיל אזור משתנה ממקור עכבר ואזור קבוע מסוג IgG1 ממקור אנושי, 16 סוגים מואנשים שונים של הנוגדן 12G2 יוצרו על ידי החלפת האתר המשתנה עם רצפים אנושיים מתאי נבט. נוגדן חד-שבטי מואנש מסוג V9 הדגים תוצאות עקביות בעיכוב שגשוג גידולי שד ויצירת גרורות על ידי הפרעה במטבוליזם מיטוכונדריאלי של תאי הגידול.
מסקנת החוקרים הייתה כי יצירת נוגדנים חד-שבטיים מואנשים כנגד FABP4 עשוי להוות אסטרטגיה טיפולית חדישה לטיפול בסרטן שד ומחלות נוספות המקושרות להשמנת יתר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
