לאחרונה פורסם דו"ח התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואה, הסוקר את שנת 2023 ומתאר מציאות מדאיגה של פערים בבריאות בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים. הדו"ח מצטרף לדו"ח אחר של משרד הבריאות, "אי שוויון בבריאות והתמודדות עימו", שפורסם בחודש פברואר האחרון, מתייחס לשנת 2022 ומתאר מציאות דומה.
כל זה לא חדש, זו המציאות העקבית והמרה המשתקפת פעם אחרי פעם מדו"חות המדינה, החברה האזרחית והמגזר העסקי, לפיה אזרחי ישראל הערבים בריאים פחות מהיהודים. תוחלת החיים נמוכה יותר, שיעורי תמותת התינוקות והתמותה ממחלות לב גבוהה יותר, וכך גם שיעורי השמנת יתר, סוכרת ועישון. במקרים מסוימים, למרות ירידה כללית בשיעור התחלואה בסרטן המעי גס למשל, שיעורי התמותה ממחלה זו בחברה הערבית נותרו בעינם.
הגורמים לאי השוויון הזה רבים ומורכבים, אך כמה מהם נמצאו כגורמים משפיעים ביותר ועם זאת גם כאלה שקשה לייצר עבורם התערבויות אפקטיביות לשינוי. כך למשל, התנהגות האוכלוסיה בכל הנוגע לבחירת מזון ומשקאות בריאים, הימנעות מעישון וביצוע פעילות גופנית. גורם אחר קשור במיצוי המשאבים הרפואיים הקיימים, כמו נגישות ומודעות לבדיקות רפואיות שונות, ביצוע בדיקות תקופתיות, מיצוי סל הבדיקות בשלבי החיים השונים, למשל לפני הריון ולידה, גילוי מוקדם של סרטן השד ועוד - דברים שבאמצעות שילוב זרועות הסברתי, הן של משרד הבריאות, הן של משרד החינוך והן של הרשויות המקומיות, יכולים לחולל שינוי דרמטי.
תוחלת החיים של ערבים נמוכה יותר, שיעורי תמותת התינוקות והתמותה ממחלות לב גבוהה יותר וכך גם שיעורי השמנת יתר, סוכרת ועישון
משרד הבריאות מבין שעל מנת להגיע להישגים משמעותיים יש לפעול ברמה המקומית. ניתן למצוא בדו"חות השונים שפרסם לאורך השנים המלצות על הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות הערביות, תשתיות מקדמות בריאות בחברה הדרוזית והצ'רקסית והמלצות על קידומה של עבודת מטה לקידום פעילות בריאות מותאמת לחברה הערבית.
אלו המלצות בכיוון הנכון, אך כדי לוודא שהן קורמות עור וגידים ומשיגות את מטרתן, יש צורך בשיתופי פעולה עם אנשי מקצוע מקומיים המכירים את אתגרי הקהילות שלהם, מנהיגים מקומיים וגורמי חינוך קהילה נוספים. גיוסם של אנשי הדת לדוגמה, להם השפעה רבה על קהילות מסורתיות במסגדים ובמסגרות דתיות שונות; שימוש במתנ"סים ומרכזים קהילתיים לצורך קיום מפגשים, הדרכות וסדנאות; קשר עם הרשויות המקומיות ושימוש במשאבים המקומיים - להם בוודאות יש השפעה רבה יותר מהשפעה של גורם חיצוני.
לחברה הערבית צרכים ייחודיים, בדיוק כמו לכל חברה וקבוצה אחרת, במיוחד כשזה נוגע לבריאות. הצרכים של חברה מסוימת שונים משל אחרת ומשתנים מאזור לאזור. הצרכים בנצרת שונים מהצרכים ביפיע. אלה בכפר קאסם שונים מאלה של תושבי טמרה. כך למשל, מחלות גנטיות בתוך החברה הערבית בשל נישואין בין קרובים - סוגיה שעימה מנסים להתמודד גם באמצעות חינוך והסברה. העלאת המודעות לבדיקות לאיתור מחלות גנטיות ולטיפול בהן, פעולה חינוכית שצריכה להיעשות בתוך הקהילה, היא בעלת השלכות בריאותיות מרחיקות לכת.
על משרד הבריאות לחזק יוזמות בריאות קהילתיות ושיתופי פעולה משמעותיים נוספים בין אנשי מקצוע בתחום הבריאות לגורמי קהילה במגזר הערבי על מנת להתאים התערבויות מצילות חיים לאופי הקהילות השונות
רבות דובר על כך שהמדינה משקיעה יותר בטיפול ולא במניעה, ולכן, ההשקעה שלה בחברה הערבית מבחינה תקציבית היא גדולה. ערבים מגיעים לא פעם לטיפול כחולים מורכבים בשלבי מחלה מתקדמים בשל היעדר מודעות והיעדר טיפול. במצב כזה, יותר אנשים מאושפזים בבתי חולים במצבים מורכבים ותופסים יותר מיטות בשעה שבתי החולים זקוקים לפניות. לכן, על המדינה לפנות את העומס, לעסוק במניעה במקום בהשקעה בטיפול, שרק מקשה יותר על מערכת הבריאות.
בדיוק מתוך ההבנה הזאת הקמנו לפני כשנתיים את "הפורום האקדמי לקידום הבריאות במגזר הערבי". הפורום הוא יוזמה התנדבותית המאגדת כמה מאות רופאים, אחיות, אנשי ונשות חינוך ונציגים מן השלטון המקומי בחברה הערבית. אנחנו עובדים עם מנהיגות מקומית על מנת להבין את החסמים והקשיים הספציפיים בכל קהילה ומתאימים התערבויות חינוכיות ובריאותיות ממוקדות, לעתים באמצעות הכשרה של אנשי מקצוע הבריאות, פנייה ישירות לתלמידים באמצעות בתי הספר, כנסים מקצועיים לרופאים וקידום התמחויות רפואיות בתחומים החסרים בחברה הערבית.
המסקנה של כל גורמי המקצוע המעורבים היא אחת: על משרד הבריאות לחזק יוזמות בריאות קהילתיות ושיתופי פעולה משמעותיים נוספים בין אנשי מקצוע בתחום הבריאות לגורמי קהילה במגזר הערבי על מנת להתאים התערבויות מצילות חיים לאופי הקהילות השונות. על החברה הישראלית כולה לחזק את המאמצים לצמצום פערי בריאות בין המגזרים השונים על מנת לייצר פה חברה אחת שוויונית ומתקדמת. ארגוני הבריאות מפנים את עיקר המשאבים לטיפול ולא למניעה. זה מוכרח להשתנות, אך האם משרד הבריאות ירים את הכפפה?
הכותב, עו"ד מוראד מפרע, הוא יו"ר הפורום לקידום הבריאות בחברה הערבית
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
