מעט מחקרים העריכו האם סמנים נוירופתולוגיים של מחלת האלצהיימר (Alzheimer’s disease, AD) בשלבים הפרה-קליניים והפרודרומליים קשורים לשינויים פוליסומנוגרפיים ודום נשימה חסימתי בשינה (OSA).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Sleep Medicine, החוקרים ביקשו להשוות פרמטרים אובייקטיביים של שינה בין מבוגרים הנמצאים בשלבים הקדם-קליניים או הפרודרומליים של המחלה לבין קבוצת בקרות דומות מבחינה קוגניטיבית.
החוקרים ערכו מחקר חתך, מקרה-ביקורת של מבוגרים (מעל גיל 60) ללא מחלות נלוות קליניות ופסיכיאטריות רלוונטיות. המשתתפים נבחרו באקראי מתוך קבוצה של אנשים ללא דמנציה בבית חולים אוניברסיטאי שלישוני בסאו פאולו, ברזיל. המשתתפים עברו הערכה נוירופסיכולוגית לאבחון קליני והוקצו לשתי קבוצות: ללא הפרעות קוגניטיבית (Cognitively Unimpaired, CU) והפרעות קוגניטיביות קלות (Mild Cognitive Impairment, MCI). כמו כן, הם עברו PET-PiB כדי לקבוע את פרופיל העמילואידי ופוליסומנוגרפיה לילה שלם במעבדה. עבור כל דגימה השוו החוקרים פרמטרים פוליסומנוגרפיים לפי פרופיל העמילואיד (A+ לעומת A-).
בסך הכל, 67 משתתפים נכללו במחקר (גיל ממוצע 73 שנים, סטיית תקן 10.1, 70% נשים, ממוצע של 14 ± 5 שנות השכלה). המשתתפים הוקצו לשתי מדגמים, 28 במדגם ה-CUי(42.4%) ו-39 במדגם ה-MCIי(57.6%). בתוצאות המחקר החוקרים ראו כי במדגם ה-CU המשתתפים עם פרופיל עמילואיד Aי(n=9) הדגימו פרמטרי שינה גרועים יותר מאשר אלו עם A- (n=19) מה שכולל זמן שינה כולל נמוך יותר (p = 0.007), יעילות שינה נמוכה יותר (p=0.005), זמן עד להירדמות גבוה יותר (p=0.025), זמן ערות לאחר הירדמות גבוהה יותר (p=0.011), אינדקס עוררות (Arousal Index, AI) גבוה יותר (p=0.007), ושינויים במבנה השינה: %N1 גבוהה יותר (p=0.005) ו-%REM נמוך יותר (p = 0.006). במדגם ה-MCI, למשתתפים עם A- היה AI גבוה יותר (p = 0.013), מדד הפרעות נשימתיות גבוה יותר (p = 0.025, מבוקר לפי גיל), ושיעורים גבוהים יותר של OSA חמור יותר מאשר המשתתפים עם A+.
לסיכום, פרופיל העמילואידי היה קשור לסמנים פוליסומנוגרפיים של איכות שינה גרועה יותר אצל אנשים בשלב הקדם-קליני אך לא בשלב הפרודרומלי של מחלת האלצהיימר, ככל הנראה בגלל התדירות הגבוהה יותר של OSA חמור.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
