ביטוי נוירולוגי של זאבת אדמנתית מערכתית (SLE) שלעתים קרובות לא מאובחן ולא נחקר מספיק הוא תסמונת הרגליים העצבניות (RLS). הבנה בקשר בין RLS ל-SLE עשויה להיות בעלת השלכות קליניות חשובות.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Sleep Medicine, החוקרים ביקשו לקבוע את השכיחות של RLS בקרב חולים עם SLE, לתאר את המאפיינים הקליניים שלהם, לבחון את השפעתה על איכות החיים הקשורה לבריאות (Health Related Quality of Life, HRQoL), והקשר שלה עם דיכאון.
בסך הכל גויסו 124 חולי SLE ונאספו נתונים דמוגרפיים ומאפיינים קליניים של אותם חולים. אבחון RLS התבסס על קריטריונים של קבוצת המחקר הבינלאומית של RLS, בעוד דיכאון הוערך על ידי שאלון בריאות המטופל. HRQoL הוערך על ידי שאלון מאומת ספציפי למחלה, LupusQoL, עוצמת הכאב נבדקה באמצעות סולם הכאב הוויזואלי, ופעילות המחלה הוערכה באמצעות ההערכה הגלובלית של המטופל (patient global assessment). החוקרים השוו את המשתנים הללו בין חולי SLE עם RLS וללא RLS באמצעות מבחני t או Wilcoxon ומבחן הצ'י בריבוע של אי תלות למשתנים קטגוריים. ערך של p ≥ 0.05 נחשב מובהק סטטיסטית.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב חולי ה-SLE (גיל ממוצע 48, 87.1% נשים), 32% היו עם RLS. בקרב חולי SLE עם RLS נמצא עיכוב ממושך יותר באבחון (1 לעומת 0.5 שנים; p=0.019) והיו פחות מועסקים (65% לעומת 45%, p=0.040) בהשוואה למטופלים ללא RLS. בנוסף, חולי RLS היו בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מהפרעת דיכאון מג'ורי (MDD) (p=0.019), רמות כאב גבוהות יותר (p=0.006) ופעילות מוגברת של המחלה (p=0.014). יתר על כן, רוב התחומים של LupusQoL היו נמוכים משמעותית בקבוצת חולי ה-RLS, דבר המצביע על HRQoL גרוע יותר.
לסיכום,שליש מחולי ה-SLE סבלו מ-RLS, מה שהשפיע באופן משמעותי על איכות החיים שלהם והיה קשור לדיכאון, כאב מוגבר ופעילות גבוהה יותר של ה-SLE. לכן, החוקרים סיכמו כי תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של גילוי מוקדם וטיפול של RLS בחולי SLE.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
