הערכה: שלושה בתי ספר לרפואה ייפתחו בשנת הלימודים הבאה

מספר המתחילים לימודי רפואה מדי שנה הוכפל בחמש השנים האחרונות והוא עומד על 1,140 סטודנטים. לפני כעשור עמד מספר הסטודנטים לרפואה על כ-400 סטודנטים בלבד. כך אמר יו"ר פורום דיקני הרפואה, פרופ' שי אשכנזי, בדיון בנושא המחסור ברופאים שנערך אתמול (ד') בוועדה לביקורת המדינה בכנסת. פרופ' אשכנזי ציין בנוסף כי המבחן לרישוי רפואה יהיה אחיד ללומדים בארץ ובחו"ל בתוך שלוש שנים.

שלוש תכניות חדשות ללימודי רפואה נמצאות כעת בתהליך אישור. מדובר בתכניות שהוגשו לפתיחת בתי ספר לרפואה מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת רייכמן ומכון ויצמן. ההערכה היא שבתי הספר הללו ייפתחו בשנה״ל תשפ״ו.

הדיון נערך בעקבות דו"ח מבקר המדינה מחודש יולי האחרון, שחשף פערים מדאיגים במערכת הבריאות בישראל בהסדרת הכשרת רופאים, בניהול השדות הקליניים ובתכנון כוח האדם. כזכור, המבקר התריע כי המחסור ברופאים, בעיקר במקצועות קריטיים כגון פסיכיאטריה, גריאטריה, הרדמה וטיפול נמרץ, עלול, להחמיר עקב היעדר מנגנון אסטרטגי לתכנון כוח אדם רפואי, מחסור חמור בסטודנטים ללימודי רפואה וחוסר תקנים במסלולי התמחות.

עוד הצביע המבקר על כך שרפורמת יציב, שנועדה להגביל כניסת רופאים בוגרי חו"ל ממוסדות לא מוכרים עלולה להוביל למחסור משמעותי בפריפריה. כמו כן, הוועדות שהוקמו לצמצום הפערים בכוח האדם ולהגדלת מספר הסטודנטים עדיין לא השלימו את משימותיהן בעוד שמשרד הבריאות נעדר נתונים על רופאים המועסקים בחו"ל, על מספרי ההתמחויות ועל חלוקת השדות הקליניים.

ד"ר מירי מזרחי ראובני, מנהלת בית הספר לרפואה בהקמה באוניברסיטת רייכמן, צינה בדיון כי "אין מחסור בשדות קליניים – יש מחסור בתכנון ובתמריצים להרחבתם. מרפאות הקהילה, עם השקעה נכונה, יכולות להפוך לבסיס משמעותי להתמחות ולשירותים רפואיים. יש צורך בתכנית חירום לאומית להגדלת מספר הרופאים בישראל. על הממשלה להרחיב את מסלולי ארבע-שנתי, לתמרץ הוראה בקהילה ולבנות מסלול חזרה לסטודנטים הלומדים בחו"ל, כך שיוכלו להשתלב במערכת הבריאות המקומית".

בהתייחס לנושא התמחות רופאים בקהילה, ציין פרופ' אשכנזי כי הרחבת ההתמחות בקהילה היא חשובה, אך אינה תמיד מעשית וכי יש להביא בחשבון את ההשפעה האפשרית על זמני ההמתנה לרופאים ועל שירותי הקהילה. לדבריו, "פורום הדיקנים יזם מהלכים יצירתיים שהובילו לגידול של כ-50% במספר הסטודנטים לרפואה בעשור האחרון והוא מחויב למצוא דרכים חדשות ולהתקדם בצורה שתאזן בין הדרישות הגבוהות לאיכות לבין הצורך בשירותים זמינים".

מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים, פרופ' שאול יציב, ציין כי "על פי הדו"ח, רוב הליקויים תוקנו או נמצאים בטיפול מתקדם, אך ישנם תהליכים מורכבים הדורשים זמן. איננו מעוניינים להתפשר על איכות ההכשרה הרפואית, ולכן ההתקדמות היא מדודה, תוך תשומת לב לרמת ההוראה ושמירה על מקצועיות. נעשתה עבודה עצומה להרחבת מסלולי ההכשרה ולהגדלת מספר הסטודנטים, והמערכת מתקדמת בכיוון הנכון".

ורד רובינזון מהמרכז להוראת רופאים במרכז הרפואי שיבא, סיפרה כי הם קולטים ואחראים על מאות סטודנטים לרפואה, משלב ההכשרה ועד הסיום. "בעזרת הרחבת שעות ההוראה והפעלת משמרות שניות, הצלחנו להגדיל משמעותית את מספר שעות ההוראה, והתוצאות מדברות בעד עצמן. יש מקום רב להרחבת השדות הקליניים גם במרפאות הקהילה, ולכך דרוש תמרוץ כלכלי ותמיכה מהמועצה המדעית".